פריחה

  • ינואר1
  • פברואר2
  • מרץ3
  • אפריל4
  • מאי5
  • יוני6
  • יולי7
  • אוגוסט8
  • ספטמבר9
  • אוקטובר10
  • נובמבר11
  • דצמבר12
פורח כעת

תפוצה

שבטבט גדול - מפת תפוצה

אזורים גאוגרפיים בישראל

חבלי צמחייה

תאור והערות

שבַטבַּט שייך לקבוצה של “מאובנים חיים” – צמחים שהופיעו לפני יותר מ 350 מיליון שנים, וקיימים גם כיום. במכתש רמון נמצאו מאובנים שלו מתקופת היורא. בעבר היו עצי שבטבט גבוהים, היום הם רק עשבים.

מבנה הצמח ייחודי: הגבעולים חלולים ובנויים פרקים פרקים. מכל מיפרק יוצאים 10 עד 40 ענפים צדדיים שגם הם פרוקים. מעל כל מיפרק נמצא “נדן”, המקיף את החלק התחתון של הפרק הבא –  ומסתיים בציציות כהות.

הגבעולים, בקוטר של כ-1 ס”מ, יכולים להגיע לגובה של 1.5 מ’ ויותר (אם יש להם על מה להישען).   הגבעולים יוצאים מקנה שורש תת-קרקעי מסועף, המשמש גם לרבייה וגטטיבית אגרסיבית ביותר. בשבטבט גדול הגבעולים הירוקים מתפתחים באביב, ופעילים עד החורף, ואז נובלים (לעיתים ממשיכים להיות פעילים זמן מה בהמשך).

בחורף עולים גבעולים עבים יותר, לא ירוקים, חסרי כלורופיל וללא ענפים צדדיים, אשר בראשם מבנה דמוי איצטרובל (strobilus), המוקף בכ-400 נושאי-מנבגים (sporangiophores).

כל נושא-מנבגים, הנראה מבחוץ כקשקש מחומש או משושה, נושא מתחתיו כ-10 מנבגים (sporangium וברבים – sporangia) בצורת שק, כשבכל שק כ-1000 נבגים. מכאן שכל “איצטרובל” מכיל כ-4 מיליון נבגים !

לכל נבג (spore) שהוא תא אחד מיקרוסקופי, ארבעה סרטים עם התרחבות בקצה (נקראים אלטרות  elaters). האלטרות נפרסות ביובש ומסתלסלות במהירות סביב הנבג בסביבה לחה.  עובדה זו מקנה לנבג כושר תעופה מעולה ומבטיחה שאם הנבג (שהוא בעצם – “גרגיר אבק עם כנפיים”) נוחת על מצע יבש – “הכנפיים” נשארות פרושות והרוח תישא אותו הלאה, עד שיגיע לסביבה לחה. בסביבה לחה ה”כנפיים” יסתלסלו סביב הנבג והוא יישאר במקום וינבט.

כמו בשרכים, מהנבג מתפתח הדור המיני (הגמטופיט, gametophyte) של השבטבט – הנקרא פרותליון, גודלו כס”מ אחד והוא מייצר תאי זרע וביציות.  לתאי הזרע יש שוטונים, שבעזרתם הם שוחים (כשהסביבה רטובה) אל הביצית.

לאחר ההפריה מתפתח (מתוך הפרותליון) הדור הלא-מיני (= sporophyte), של השבטבט המייצר נבגים כפי שמתואר למעלה. השבטבט גדל במעונות לחים.

בעבר השתמשו ברסק הגבעולים המיובשים של השבטבט לליטוש עדין, מכיוון שהם מכילים גבישי צורן זעירים, עובדה שכנראה מקנה לשבטבט הגנה מפני אוכלי עשב.  כמו כן מיצוי של גבעולי השבטבט משמש לקוסמטיקה, לרפואת צמחים וכנראה מכיל גם חומרים המונעים מכנימות עלים לתקוף את הצמח.

מאת עתי יפה, 2020

שמות נוספים

שם גרמני עממי:
Liebesgrass sp.
שם עברי מנוקד (מילון אקדמיה):
שְׁבַטְבַּט גָּדוֹל
שם מדעי נרדף:
Equisetum maximum auct. non Lam.

תכונות וזיהוי

  • נושאי הנבגים אינם מסועפים ושונים מגבעולי הצמיחה

    נושאי הנבגים אינם מסועפים ושונים מגבעולי הצמיחה

  • גבעולי הצמיחה נושאים 30-10 סעיפים.

    גבעולי הצמיחה נושאים 30-10 סעיפים.

  • גבעולי הצמיחה נושאים 30-10 סעיפים.

    גבעולי הצמיחה נושאים 30-10 סעיפים.

צורת חיים:
המיקריפטופיט (עשב-רב-שנתי)
קוצניות:
צמח שאינו קוצני
בשרניות:
לא בשרני
הסרת הנוף בעונה הקשה:
בן-קיימא
צבע הכותרות או העטיף:
ללא פרחים
ביתיות ומיניות:
רבייה על-ידי נבגים, דו-מיני.
אחידות המנבגים או הזרעים:
מנבגים אחידים
חודשי הפריחה:
אפריל, יולי, יוני, מאי
סידור העלים:
ערוכים בדורים
טיפוס העלה:
קשקש
שפת העלה או העלעל:
אחרת
עלי-לוואי:
ללא עלי-לוואי

שיוך סיסטמטי

מערכת-על:
שרכים
מערכה:
שבטבטיים
משפחה:
שבטבטיים
סוג:
שבטבט