פריחה

  • ינואר1
  • פברואר2
  • מרץ3
  • אפריל4
  • מאי5
  • יוני6
  • יולי7
  • אוגוסט8
  • ספטמבר9
  • אוקטובר10
  • נובמבר11
  • דצמבר12
לא פורח כעת

תפוצה

מרורית משוננת - מפת תפוצה
נתוני התפוצה חסרים,
נסו שוב בהמשך

תאור והערות

מרורית משוננת היא צמח ממשפחת המורכבים בסוג Andryala. הצמח התגלה לראשונה בארץ על-ידי יאיר אור בתחילת קיץ 2018 שחשד שמדובר במין לא מוכר של מרור. בגלל דמיון הצמח למרור החלטנו לקרוא לסוג בעברית בשם מרורית ואת שם המין תרגמנו באופן מילולי משמו המדעי – משוננת המעיד על שפות העלים המשוננות. תחילה מצא את הצמח יאיר אור בצפון הגולן באזור קונייטרה. ב-2018 הוא מצא קבוצה של כ-15 פרטים בשטח מצומצם של 20 20Xמטר. ב-2019 הוא מצא בסביבה כ-80 פרטים בפיזור רב, ומספר אף גדול מזה מצאנו כאשר התוודעתי לממצא החדש בקיץ 2019, בעקבות פנייתו של יאיר לעזרה בזיהוי הצמח. ב-2020 מצא יאיר פרט נוסף של הצמח הרחק דרומה משם בגולן ליד תל פארס.

מרורית משוננת היא צמח לא גבוה, זקוף, ומגיע עד לגובה של 40 ס”מ. למרורית לרוב גבעול זקוף אחד, שממחציתו העליונה מסתעפים ענפים רבים. לענפים אלה מופע זיגזגי, כאשר מנקודות המפרקים יוצאים עוקצי פריחה המתקבצים לעיתים יחד למופע דמוי סוכך עשוי קרקפות פריחה. בתחתית הגבעול העלים ארוכים יותר וכמו חובקים את הגבעול, במרכז הגבעול העלים ארוכים פחות וחיבורם על-פי רוב אינו חובק, עלי הגבעול העליונים קצרים ובעלי עוקץ קצרצר. כל העלים משוננים ומכוסים שיעור רך בשני הצדדים.

קרקפת הפריחה בעלת מספר דורים של חפי מעטפת: הפנימיים בעלי שוליים קרומיים רחבים, הדור החיצוני של החפים מכוסה שערות כוכביות בצפיפות גבוהה, ולאורך העורק המרכזי יש שורת שערות בלוטיות. הבלוטות כהות עד להפריה. לאחריה הבלוטות נצבעות בצהוב. מלבד החפים קיימת במין עוד תופעה ייחודית: מתחתית המצעית, סמוך מאוד לנקודת החיבור של העוקץ לקרקפת, יוצא עלעל זעיר, חוטי-סרגלי, שאורכו כשני שלישים אורך חפה חיצוני ועוביו אינו עולה על עשירית המילימטר. כל פרחי הקרקפת לשוניים, פרחי ההיקף ארוכים ובולטים מעבר לכל היתר וצידם האחורי סגול-אדמדם בהיר. לשוניות פרחי המצעית מסובבות באופן שיוצר מעין צינור בתחתית הפרח. בנוסף, המצעית מכוסה בזיפים קצרים. הזירעונים בעלי 10 צלעות לבנות וגופם חום כהה. בראש הזירעון מצוי נזר משונן הבולט אל מעבר לקצות הצלעות.

על הסוג מרורית ידוע מעט באופן יחסי. במהלך השנים מאז תואר לראשונה על ידי לינאוס ב-1754 נעשו הרבה טעויות הגדרה שנבעו מהמורפולוגיה המאוד מפורטת וייחודית של סוג זה. בסוג ׳מרורית׳ מונים כיום 17 מינים שונים הנפוצים בעיקר במערב אגן הים התיכון והאיים האזוריים, מדיירה, וקנרים. חמישה מיני מרורית אנדמיים לאיים אלה. מעט מזרחה מהאיים, מספר המינים האנדמיים למרוקו הוא 4, וייתר המינים נמצאים בספרד, פורטוגל, צרפת ואיטליה. מין אחד אנדמי לרומניה. מרורית משוננת היא מין מוכר ממרכז וצפון מזרח אגן הים התיכון. גבולות התפוצה של המין הן דרום איטליה, יוון ואיי הים האגאי, טורקיה ולבנון. הממצא המתואר כאן לראשונה מכליל את תחום התפוצה גם לצפון ישראל.

שמעון כהן-סיון, 2020

צורת חיים:
חד-שנתי
קוצניות:
צמח שאינו קוצני
בשרניות:
לא בשרני
הסרת הנוף בעונה הקשה:
בן-חלוף
צבע הכותרות או העטיף:
צהוב
ביתיות ומיניות:
פרחים דו-מיניים בלבד
אחידות המנבגים או הזרעים:
זרעים ופירות אחידים
חודשי הפריחה:
יוני, מאי
סידור העלים:
מסורגים (עלה אחד בכל מפרק)
טיפוס העלה:
פשוט
שפת העלה או העלעל:
משוננת או מסורית
עלי-לוואי:
ללא עלי-לוואי
בית גידול:
קרקעות עשירות בנוטריינטים, רודרליים
טיפוס התפוצה:
ים-תיכוני
עמידות ליובש:
עמידות למלח:
גדל בקרקעות שאינן מלוחות
זיקה לבתי גידול מופרעים:
גדל רק בבתי-גידול שנוצרו או עוצבו על ידי האדם

שיוך סיסטמטי

מערכת-על:
צמחי הזרעים
מערכה:
מכוסי הזרע
מחלקה:
דו-פסיגיים
משפחה:
מורכבים
סוג:
מרורית