סרגליים עונתיים

  • ינואר1
  • פברואר2
  • מרץ3
  • אפריל4
  • מאי5
  • יוני6
  • יולי7
  • אוגוסט8
  • ספטמבר9
  • אוקטובר10
  • נובמבר11
  • דצמבר12
עלווה
פריחה
פירות


 פרי ירוק    פרי בשל    פרי בהפצת זרעים


תפוצה

שום יהודה - מפת תפוצה
נתוני התפוצה חסרים,
נסו שוב בהמשך

תאור והערות

שום יהודה הוא מין אנדמי לישראל, המוכר נכון להיום בשלושה אתרים בלבד ונמצא בסכנת הכחדה עולמית, על פי קריטריונים של ארגון IUCN. הוא תועד לראשונה ע”י אורי פרגמן-ספיר באגן נחל שורק ב-2010, ואחר כך נמצא ונאסף ע”י דר בן-נתן במהלך סקרים של מכון דש”א ושל החברה להגנת הטבע ב-2018 בדרום הר חברון, וב-2019 בגוש עציון. האוכלוסיות המוכרות קטנות, נקודתיות, ונמצאות בשטחים רגישים להפרה.
צמחים חיים מאוכלוסיית הטייפ נאספו לאוסף הגיאופיטים של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, וניתן לראותם שם בעונת הפריחה. הצמח תואר למדע ב-2021 ב- Curtis’s Botanical Magazine.

שום יהודה הוא גיאופיט בעל בצל קטן ורדוד, אנדמי להרי יהודה. קוטר הבצל 15-5 מ”מ והוא עטוף בקליפות חיצוניות סיביות. בצלצולים שחורים מופיעים בבסיס הבצל ולעיתים גם על חלקו התחתון של הגבעול, מתחת לנדני העלים. העלים שטוחים וסרגליים ועולים על הגבעול עד לשליש-חצי גבהו, רוחבם 5-2 מ”מ. הפריחה מתרחשת בסוף האביב, כשהעלים כבר יבשים. הפרחים ערוכים באשכול דמוי ביצה מחודדת הנישא על גבעול דק בגובה 50-20 ס”מ. המתחל נושר בשלמותו. עלי העטיף לבנים עם פס ירוק בהיר לאורכם. גב עלי העטיף החיצוניים מחוספס ובעל קרין בולט. אורך העלי העטיף החיצוניים 5 מ”מ, והפנימיים 5.5 מ”מ. האבקנים קצרים מהעטיף, הזיר בעל 3 אונות, האמצעית נושאת את המאבק. צבע המאבקים והאבקה צהוב חוור.

שום יהודה שייך לסקציית Allium הכוללת בארץ כמה וכמה מינים הדומים לו חיצונית: שום קצר תת-מין ארץ-ישראלי ושום הלענה נבדלים ממנו בקלות בעליהם הצינוריים ובאבקנים הבולטים מהכותרת בפריחה, וכן בפרטים נוספים של צורת וצבע הכותרת, האבקנים, המתחל וקליפות הבצל. שום יהודה קרוב ככל הנראה לשום עגול, שייתכן כי הוא מין המוצא שלו, ונבדל ממנו בצבע הפרחים והאבקנים, בנוף הדק והעדין יותר שלו, בקליפות הבצל החיצוניות הגסות יותר, בבית הגידול ואזור התפוצה, ובהימצאות בצלצולים בחלקו התחתון של הגבעול מדי פעם. שום עגול מצוי בארץ בגליל העליון, בגולן המרכזי והצפוני ובחרמון, בעיקר בשולי חורש, ואילו שום יהודה גדל בבתת סירה קוצנית באזורים יובשניים יותר באזור חגורת הספר.
שום הכיפה הוא מין קרוב נוסף, הנבדל משום יהודה בתפרחת רפה יותר, דמויית כיפה מעוגלת.
מינים נוספים בעלי דמיון חיצוני לשום יהודה הם שום ההרים ושום מחוספס, הגדלים בחרמון ונבדלים משום יהודה בתפרחת מעוגלת, ולא דמויית ביצה מחודדת בראשה, ובצורת העטיף והאבקנים. שום ההרים נבדל משום יהודה גם באבקנים הבולטים מתוך הכותרת, ושום מחוספס בנדני העלים המחוספסים שלו.
אוקטובר 2021
דר בן-נתן ואורי פרגמן-ספיר

תכונות וזיהוי

  • התפרחת מחודדת, עוקצי הפרחים הפנימיים ארוכים יותר, בגב עלי העטיף קרין ירוק

    התפרחת מחודדת, עוקצי הפרחים הפנימיים ארוכים יותר, בגב עלי העטיף קרין ירוק

  • עלי הכותרת החיצוניים מחוספסים ובעלי קרין בגבם, קצרים מעט מהפנימיים. האבקנים קצרים מהכותרת ואינם בולטים מתוכה. המאבק צהוב חיוור.

    עלי הכותרת החיצוניים מחוספסים ובעלי קרין בגבם, קצרים מעט מהפנימיים. האבקנים קצרים מהכותרת ואינם בולטים מתוכה. המאבק צהוב חיוור.

צורת חיים:
גאופיט (צמחי בצל, פקעת, קני שורש או שורשים עבים)
קוצניות:
צמח שאינו קוצני
בשרניות:
לא בשרני
הסרת הנוף בעונה הקשה:
בן-חלוף
צבע הכותרות או העטיף:
לבן
ביתיות ומיניות:
פרחים דו-מיניים בלבד
אחידות המנבגים או הזרעים:
זרעים ופירות אחידים
חודשי הפריחה:
יוני, מאי
סידור העלים:
מסורגים (עלה אחד בכל מפרק)
טיפוס העלה:
סרגלי
שפת העלה או העלעל:
תמימה
עלי-לוואי:
ללא עלי-לוואי
בית גידול:
בתות
טיפוס התפוצה:
ים-תיכוני
עמידות ליובש:
עמידות למלח:
גדל בקרקעות שאינן מלוחות
זיקה לבתי גידול מופרעים:
בעיקר בבתי-גידול טבעיים , אך גם בקרבת האדם

שיוך סיסטמטי

מערכת-על:
צמחי הזרעים
מערכה:
מכוסי הזרע
מחלקה:
חד-פסיגיים
משפחה:
נרקיסיים
סוג:
שום