עוז גולן

התגובות שלי בפורום

מוצגות 30 תגובות – 1 עד 30 (מתוך 144 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573581

    עוז גולן
    משתתף

    זאת הסיבה שהורדתי לפני שנה את הפוסט מ”בוטניקה לאוהבים” אך השארתי אותו במכוון בפורום “הצמחים הנדירים”.
    בדיוק למקרה כזה – של “מי מצא ראשון”.

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573580

    עוז גולן
    משתתף

    ואני בטוח ששמידע מאוד יכעס, היות והוא עובד על זה כבר למעלה משנתיים.
    חכו לסיום המחקר על ולריינית הדיסקוס ועל הזנים השונים של ו. עטורה מהכרמל, מהגליל ומיער אודם / חרמון.
    אנסה לזרז זאת.

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573579

    עוז גולן
    משתתף

    שלח אליו לינק מהאתר “צמחים נדירים”…. הכל מפורט שם, כולל טקסט. “ולריינית הכתר” coronata – אפריל 2019
    יש תיאור יפה על ההבדלים בין ולריינית עטורה לולריינית הדיסקוס
    הצמח החדש הוא ולריינית הדיסקוס – שאני מצאתי והגדרתי כצמח חדש לישראל.
    ולריינית עטורה כבר מתוארת בפלורה. התיאור מדויק.

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573577

    עוז גולן
    משתתף

    שלום רב,
    נמצאו בפייסבוק 8 פוסטים שלי על הולריינית החדשה מלפני התאריך שבו הגדרתי לשמואל מזר את הוולריינית שחשב שהיא ו. קוטשי.
    ולעניינו של דבר,
    בפלורה פלשתינה מתואר תיאור מדויק של ולריינית עטורה – אוגן קרח – לרוב 6 אונות (למרות שלפי הפלורות האירופאיות כולל תורכיה – נרשם שמספר אונות הגביע 6-12 אך בדרך כלל 6, אולם סימן המפתח החשוב הוא קרחות פנים אוגן הגביע). על ולריינית הדיסקוס לא נרשם מספר אונות הגביע. זהו סימן שאני מצאתי ופירסמתי בפייסבוק.
    ולריינית הדיסקוס זהו מין חדש שכבר ידוע למלעלה משלוש שנים בעת שהופץ בהשתלמות כלנית ע”י שמידע שסיפר על כך (לצערי, נזפתי בו על כך).
    כיוון שלא רצינו לבלבל את כולם – העליתי פוסט מהכרמל עם ולריינית עטורה (פרי בומבה, עם לוע קרח, 6 אונות) – וקראתי לו “ולריינית הכתר” – כמין חדש תוך הסבר שזו למעשה ולריינית עטורה. ולריינית הדיסקוס ו- וולריינית עטורה פורסמו על ידי מספר פעמים לפני מאי 2019.
    כאמור, ולריינית הדיסקוס אינה מתוארת בפלורה פלשתינה ולא במגדיר הצמחים. זהו מין חדש שאני מצאתי והגדרתי ופירסמתי בפייסבוק לפני מאי 2019.
    בהר אדיר אספתי פרטים בשנת 2017 והזרעתי אותם בחצר ביתי ביחד עם ולריינית מצויצת והוולרייניות הבומבות מהכרמל.

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573400

    עוז גולן
    משתתף

    תקרא פרסום שלי על ולריינית הדיסקוס בפייסבוק ועל ולריינית עטורה.

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573399

    עוז גולן
    משתתף

    שמואל שלום,
    לא הייתי מעלה אף צילום ולא הייתי כותב כלל על ולריינית עטורה לולא סיקו היה מעלה את הפוסט שלו “מוקדש לשמואל מזר”…
    חשבתי שהעניין מיצה את עצמו שנה שעברה. אך לאחר הדברים שכתב סיקו – הבאתי לנכון להעלות חומרי המחקר שלי.
    לידיעה,
    בשנתיים האחרונות מצאתי למעלה מ- 100 מינים חדשים לישראל שחלקם הופיעו פה ושם. רובם הגדול טרם פורסמו במאמר מדעי.
    אפילו את המאמר שכבר נכתב על זיכריני הביצות מחדרה אנחנו מעכבים עד לבדיקה מוחלטת….
    כפי שכתבתי לפני שנה על הולריינית – כל שיחרור חומר מדעי מחייב בירור מדעי לגבי תפוצתו בישראל ומחקר מעמיק (תקרא מה שעניתי לך).
    גם את החומר לגבי ולריינית מצויצת לקח לי לעבד 10 שנים (!) מאז מציאתה הראשונה – תקרא בכתבה בכלנית. ציינתי זאת.
    המחקר על הולריינית אכן נמשך זמן רב מאז מציאתה והגדרתה של ולריינית הדיסקוס לפני מספר שנים. אספתי זרעים של מספר זני ולרייניות ואני מגדלן בחצר ביתי. אני עשיתי כך גם לאספסות החדשות. חלקן טרם פורסמו (שחררנו רק את אספסת הדיסקוס).
    לאחר שנמצאו זנים שונים של ולריינית עטורה בישראל – הדבר מחייב מחקר מעמיק. אורי, למשל, צילם ולריינית באזור קריית גת שכנראה אכן ו. עטורה אך מזן אחר כי לוע הגביע קרח.
    אני ממשיך בימים אלו לסקור אוכלוסיות (ובימים אלו – דגש על אוכלוסיות ולריינית עטורה בהר קטע וביער אודם). עד שאקבל תמונה מוחלטת.
    שלא כמוך, שיצאת בפרסום יהיר של הזהבית השעירה והסתבר בסוף שטעית – ורק לאחר שאני ואחרים הערנו לך היכן לחפש את הצמח האמיתי – הלכת לצלם אותו.
    זו לא הדרך שלי כאיש מדע.
    המאמר על ולריינית הדיסקוס / עטורה כבר כתוב. אני מעכב את הפירסום שלו עד לסיום המחקר.
    בברכה


    עוז גולן
    משתתף

    פרי דמוי כדור….

    {25733-06} ולריינית עטורה
    בתגובה ל: להגדרה שני צמחים הרבה תמונות 01.05.20 #2573285

    עוז גולן
    משתתף

    יואב, כל הכבוד.
    לגבי הסוככי – באיזה בית גידול הוא נמצא ? האם גינה מושקית או מדשאה/פארק ? או בטבע ?
    לגבי הבקיה. זו בקיה שעירה.
    בקיה בנגלית (ארגמנית) היא מאוד מאוד שעירה.
    (מצחיק… אבל דווקא הבקיה השעירה – בישראל קרחת…. ובקיה ארגמנית – שעירה…).
    שני המינים שכיחים בישראל.
    בקיה שעירה נפוצה יותר. בקיה בנגלית מעדיפה מקומות יובשניים יותר כמו חולות, כורכרים, מחשופי קירטון וחוואר.


    עוז גולן
    משתתף

    לצורך השוואה:
    ולריינית עטורה (Valerianella coronata) מול ולריינית הדיסקוס (Valerianella discoidea) – זו לא אותה הגברת בשינוי אדרת…
    בשנת 2015 נאספה לראשונה ולריינית “חדשה” בהר אדיר – אשר היוותה טריגר למחקר מקיף על “ולריינית עטורה” בישראל. מסתבר שטעינו בהגדרת “ולריינית עטורה”. בשלוש השנים האחרונות, שמידע ואני סקרנו מחדש את הולריינית העטורה בישראל והסתבר שבמרבית המקרים – מדובר במין אחר – ולריינית הדיסקוס. ההבדל בין ו. עטורה לו. הדיסקוס – היא בלוע הפרי השעיר או הקרח – אולם גם מבנה הפרי שונה. לולריינית עטורה האמיתית – תמיד פרי קרח דמוי משפך רדוד עם 6 אונות ומאוחה כמעט כולו . כמו כן הצמח גבוה יותר והפרי גדול יותר.
    אולם, שני המינים מאוד וריאביליים. ו. עטורה נחלקת למספר זנים כמו גם ו. הדיסקוס (פירטתי על הזנים השונים של ו.עטורה שנמצאו בישראל – בשירשור שסיקו העלה). סימן הזיהוי, המתואר בפלורות אירופה – היא בלוע הגביע – חלק וקרח בו. עטורה ושעיר ו”מצולק” בו. הדיסקוס. כמו כן אונות הגביע תמיד 6 בו. עטורה והגביע מאוחה יותר ויוצר משפך רדוד.
    ו. עטורה האמיתית נמצאה בהרי ירושלים, בכרמל (זן קפריסאי), בגליל העליון (זן לבנוני), ביער אודם ובחרמון (זו סורי). סה”כ – כמאה אתרים.
    מצ”ב צילומים להשוואה.
    אני מגדל בחצר את הוולרייניות מזה שלוש שנים (ביחד עם ו. מצויצת).
    ולריינית מצויצת ו- ולריינית הדיסקוס הינם מינים חדשים לישראל (למרות שו. הדיסקוס – זהו המין הנפוץ שכולם מכירים…)

    {25732-83} ולריינית עטורה, ולריינית הדיסקוס
    בתגובה ל: יער אחיהוד, 7 במאי 2020 #2573278

    עוז גולן
    משתתף

    סיקו, בצמוד למגדל התצפית בראש הרכס – ממליץ לך להסתובב במפנים הדרומיים הצמודים לקו הרכס.
    יש שביל צר מאוד המקביל לכביש כ- 30 מטר מדרום למגדל התצפית שכיוונו מערב-מזרח.
    בכל המדרונות שולטת לוטמית המטאטא. כעת במצב פרי לפני הפצה.
    זהו הריכוז הגדול ביותר של הצמח הזה בישראל.
    צמח חדש לישראל שהגדרתי לפני כשנתיים.

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573240

    עוז גולן
    משתתף

    אני מסכים שההבדלים אינם גדולים. בכל זאת:
    ולריינית עטורה גדולה יותר וגבוהה יותר, העלים שונים – תמימים, לוע הגביע חלק ללא שערות (זהו סימן הזיהוי החשוב), הגביע דמוי משפך-קמעא ואינו פרוש, האיחוי הינו על קוטר גדול יותר, אונות הגביע תמיד 6.
    ניתן לראות את שני המינים בצד הכביש העולה להר מירון, ביער ברעם (שני המינים נפוצים שם), בהר אדיר, בנוה זיו, בבירנית, בחוות צוריאל, במצובה, לאורך הכביש בין מנות למצפה הילה, בהר נזר ועוד. אני מכיר סה”כ 30 אתרים בגליל העליון של ולריינית עטורה (האמיתית), וכן כ- 50 אתרים בכרמל ובהרי ירושלים וכן ביער אודם ובחרמון.
    לדעתי – מה שאתה צילמת זאת אכן ולריינית עטורה – “זן קפריסאי”. לא הכרתי אותה כל כך דרומה… אלא רק בכרמל ובהרי ירושלים.
    מצ”ב שוב צילום של ולריינית עטורה שמוצאה מזרעים בהר אדיר 2017 (זה מה שסיקו ושמואל מזר צילמו).

    {25732-39}
    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573178

    עוז גולן
    משתתף

    הנה הצילום (חצר ביתית – מקור הזרעים – הר אדיר 2017)

    {25731-77} ריבוי ביתי מזרעים שנאספו בהר אדיר 2017
    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573175

    עוז גולן
    משתתף

    מצ”ב צילום של ולריינית עטורה “זו לבנוני” מהחצר שלי (מקור הזרעים – מדרון הר אדיר).

    בתגובה ל: ולריינית עטורה – מוקדש לשמואל מזר #2573162

    עוז גולן
    משתתף

    שלום לכולם,
    אעשה שוב סדר בסוג- ולריינית שבו אני מתעסק מזה כמה שנים.
    מה שצילם סיקו זו אכן ולריינית עטורה. לא ולריינית קוטשי.
    בגליל העליון קיימות 3 ולריינית דומות: שני מינים שהגדרתי כמינים חדשים לישראל (ולריינית מצויצת ו- ולריינית הדיסקוס) ומין נושן קיים – ולריינית עטורה.
    כפי שכבר כתבתי – קיים בילבול בין ולריינית עטורה לבין ולריינית הדיסקוס.
    שני המינים נמצאים בהרי ירושלים, בכרמל, בגליל ובגולן.
    ולריינית הדיסקוס – זה המין הנפוץ המתאפיין בלוע גביע שעיר. בטעות קראנו לו “ולריינית עטורה”.
    ולריינית עטורה (האמיתית) – מין פחות נפוץ אשר תפוצתו חופפת, פחות או יותר, לזו של ולריינית הדיסקוס. לוע קירח.

    ולריינית עטורה הינו מין מאוד וריאבילי שכולל בספרות מספר רב של זנים שהוגדרו בסינונם לערך ולריינית עטורה.
    בישראל דגמתי בשלוש השנים האחרונות כ- 100 אתרים של ולריינית עטורה (האמיתית). מצאתי בינתיים 3 זנים:
    ולריינית עטורה “זן קפריסאי” – שכיחה באתרים רבים בכרמל ובהרי ירושלים (מופיע האיור שלה בפלורה של קפריסין, איטליה וספרד).
    ולריינית עטורה “זן סורי” – מצויה ביער אודם ובחרמון (מתוארת אצל מוטרד ובפלורה של עירק ותיאור ואיור בפלורה של פקיסטן).
    ולריינית עטורה “זן לבנוני” – מצויה רק בגליל העליון ובגליל המערבי (מופיע צילום אצל תומה בספר של לבנון וכן מופיעות תמונות נוספות מיוון, תורכיה ודרום רוסיה).
    הצמח שצילם סיקו – זו ולריינית עטורה “זן לבנוני” אשר מצאתי בכ- 30 אתרים מראש הנקרה ועד לדלתון (המין הזה נאסף לראשונה בהר אדיר בשנת 2015 והיווה את הטריגר לכך שטעינו בהגדרת הולריינית העטורה מרוב הארץ. שמידע ואני התעסקנו בזה הרבה).

    אצלי בחצר גדלות ולריינית מצויצת ו- ולריינית עטורה משני זנים – הלבנוני והקפריסאי. כולן מזריעות את עצמן כבר כמה שנים. מי שצריך זרעים – אוכל לספק.
    אתר נגיש שאני ממליץ – נווה זיו – בגליל המערבי – ניתן לפגוש באתר זה ב- ו.מצויצת, ו. עטורה ו- ו.הדיסקוס.
    כאמור, נוספו לנו שני מינים חדשים של ולרייניות (הדיסקוס ומצויצת) – שהגדרתי כמינים חדשים לישראל.


    עוז גולן
    משתתף

    הכרסתן אינו נפוח ואינו מחוספס…. פשוט זה לא כרסתן…
    והעדן נראה יותר כמו זנב שועל….

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 1 year, 2 months ע"י עוז גולן.

    עוז גולן
    משתתף

    הכרסתן אינן נפוח ואינו מחוספס…. פשוט זה לא כרסתן…


    עוז גולן
    משתתף

    תודה. חפש שם את גומא הפפירוס. זה מאוד חשוב.


    עוז גולן
    משתתף

    כשהייתי ילד סרקתי את כל עינות עדיסה.
    צילמתי המון שיקופיות. היה אז ריכוז יפה של גומא הפפירוס מאוד מפתיע במעיין זה.
    האם נכחד ?

    בתגובה ל: יחנוקים בישראל #2570339

    עוז גולן
    משתתף

    תקן את השם המדעי של יחנוק המלחות ל- C. salsa.
    אין C.fissa בישראל.
    תקרא מאמרים מדעיים ופלורות.
    כלומר, יחנוק המלחות של המגדיר/פלורה יישאר באותו השם המדעי. כמו שדנין וזוהרי כתבו.
    ובאם שמת במשך שנים צילומים של יחנוק המלחות כמין קרח – זו לא בעיה שלי.
    אני במשך שנים המשכתי להגדיר את המין השעיר כיחנוק המלחות.
    זהו איננו מין חדש לישראל ! ידוע כבר 150 שנה… מתואר להפליא כבר אצל POST….

    בתגובה ל: יחנוקים בישראל #2570331

    עוז גולן
    משתתף

    אני מבין שמאוד קשה להודות בטעות אחרי שנעשה פרסום ארצי למין החדש.
    אם רק דנין היה בחיים…. (תקרא את הדוקטורט שלו על הר הנגב. יחנוק המלחות – תמיד שעיר… כך גם אני מכיר את יחנוק המלחות). דנין לא טעה. גם לא זוהרי. גם לא POST, גם לא באלוס וגם לא כל הפלורות השונות והמאמרים המדעיים. כולם צודקים. גם המגדיר והפלורה שלנו צודקים….
    במשך 30 שנה אני מגדיר את יחנוק המלחות לפי השעירות שלו. אז מה השתנה…?
    בגלל שפעם ראשונה אתם פוגשים את יחנוק המלחות האמיתי…? נכון, זהו צמח נדיר מאוד כפי שכתב זוהרי. אך אנו מכירים אותו ממספר אתרים בין ירוחם למכתש רמון ולמישר….
    מציע לך לעיין בבאלוס וב- POST.

    בתגובה ל: יחנוק המלחות -שינוי שם מדעי ותיאור חדש #2570270

    עוז גולן
    משתתף

    נראה מאוד לא רציני.
    תבדקו בשטח אוכלוסיות של יחנוק המלחות. אני בדקתי כמה וכמה פעמים. יחנוק המלחות תמיד שעיר ! דרגת השערות משתנית אבל בהחלט שעיר.
    ההגדרה במגדיר ובפלורה התאימה בול – הצמח שעיר.
    תמיד הבדלנו בין יחנוק המלחות ליחנוק המדבר לפי השעירות ולא לפי הצבע.
    לא ברור במה שונה המין “החדש” מיחנוק המלחות להוציא גוון – שכפי שאנו כבר יודעים- הגוון מאוד משתנה בין חולות מערב הנגב דרך שדה בוקר ועד לערבה.

    בתגובה ל: יחנוק המלחות -שינוי שם מדעי ותיאור חדש #2568309

    עוז גולן
    משתתף

    לא הבנתי. יחנוק המלחות מופיע תמיד עם כסות שערות. זו ההגדרה שלו אצל זוהרי ואצל דנין. יחנוק המדבר – קרח. בדקתי הרבה יחנוקים במדבר בגווני ביניים – ההגדרה נקבעה לפי השעירות (כמתואר אצל דנין/זוהרי). מה המין הנוסף? קרח או שעיר ?

    בתגובה ל: זיהוי תלתן ודגני #2567896

    עוז גולן
    משתתף

    תלתן אלכסנדרוני טיפוסי. דר צודק.

    בתגובה ל: זיהוי תלתן ודגני #2567895

    עוז גולן
    משתתף

    תלתן אלכסנדרוני טיפוסי. דר צודק.

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 1 year, 3 months ע"י עוז גולן.
    בתגובה ל: זיהוי שרביטנים בנגב (פברואר 2020) #2567192

    עוז גולן
    משתתף

    שרביטן ריסני

    בתגובה ל: הועלה ערך חדש לצמח ולריינית מצויצת #2567190

    עוז גולן
    משתתף

    הצמח הוגדר כמין חדש לישראל ממיקטע קטן מאוד בין כברי לנוה זיו – בחורש הים תיכוני. אינני מכיר מין זה מחוץ לכתם הנ”ל (אתר יחיד). האתר הנגיש ביותר הוא סביב נווה זיו (אפילו בסמוך לצומת נוה זיו, לאורך דרך העפר המקבילה לכביש ומובילה לאנדרטה).
    אולם, אני מגיע אחת לכמה שנים לגליל המערבי – כדאי לשאול אחרים שמעשבבים באזור זה.


    עוז גולן
    משתתף

    בבקעת ארדון מצאתי מאות פרטים כאלה. הכל בעירבוביה….
    על אותו הגבעול מוצאים פרחים של טוריים זיפניים ופרחים של טוריים מדבריים….

    {25670-63} טוריים זיפניים-מדבריים

    עוז גולן
    משתתף

    מצ”ב צילומים ממכתש רמון. על אותו הפרט נמצא מכלוא של טוריים מדבריים וזיפניים.
    יש לי עשרות צילומים כאלה מהמכתש. בזמנו שמידע מאוד התלהב מזה…. היות וזה מראה את האבולוציה של ההתמיינות.

    • התגובה הזו עודכנה לפני לפני 1 year, 3 months ע"י עוז גולן.
    {25670-57}
    {25670-59} טוריים זיפניים-מדבריים
    בתגובה ל: היום בגליל המערבי #2566907

    עוז גולן
    משתתף

    האם הולריינית המצויצת חורגת מהכתם שנמצא בין כברי לנוה זיו ?


    עוז גולן
    משתתף

    אשמח באם תראה את העלים

מוצגות 30 תגובות – 1 עד 30 (מתוך 144 סה״כ)