[ברקן סורי] מזכיר במופע עליו וגבעוליו הצעירים את ה[גדילן] (איור 8.4.1). גם הזרעונים דומים בגודלם, בקשיותם ובחלקות פניהם (איור 8.4.2). אין ל[ברקן] גופיף שומני אך כאשר בוחנים את הצומח ליד קני נמלים מצוי ה[ברקן] ליד ה[גדילן] לעתים קרובות. המחפשים הסברים וכותרות במחקר האקולוגי יכולים לעסוק כאן ברמייה, בתחפושות ובחסכון משאבים של ה[ברקן] בהשוואה ל[גדילן]. לפי רעיונות אלה, שיש להוכיחם, ה[ברקן] מנצל את הקשר שיצרו ה[גדילן] והנמלים ו”מתחפש” ל[גדילן]. במלים אחרות הוא “תופש טרמפ” על הקשר [גדילן]-נמלים.

ערכתי נסיונות ראשוניים להשוואת הזיקה של הנמלים אל ה[ברקן] וה[גדילן]. הסתמנה העדפה של [גדילן], אבל לאחר הניסוי הראשוני לא התפניתי להמשיך. בהשתלמויות שנתתי למורים על נושאים לעבודת הביוטופ הצעתי למורים שיתנו לתלמידיהם מערכת שאלות הנוגעות ל[ברקן] וה[גדילן]. כל ששמעתי אחר כך היה שנערכו מחקרים יפהפיים, אבל אף מורה לא הצליח לשלוח לי העתק של עבודה כזאת. אם יש מי מבין הקוראים שמרגיש שנסיתי לעורר בו/בה רגשי אשמה שיובילו למשלוח עבודה כזאת – זה נכון ועודני מעוניין ללמוד מנסיונכם.

[חוחן בלאנש] מוגבל בתפוצתו לרמות הבזלתיות של הגולן ומזרח הגליל העליון. הוא תואר ב-1942 כתת-מין של [חוחן קרדני] (Onopordum carduiforme Boiss. subsp blancheanum Eig). בשנת 1972, במסגרת הפוסט-דוקטורט שלי, חקרתי מיני [חוחן] בתורכיה והכנתי את הערך “חוחן” עבור ה”פלורה של תורכיה” (Danin, A. 1975). בבדיקות בארץ עמדתי על ההבדלים המורפולוגיים והאקולוגיים הגדולים שיש בין ה[חוחן] מהגולן ל[חוחן קרדני]. ההבדלים היו ראויים להכרה בשני הטיפוסים כמינים נפרדים וכך העליתי את הטיפוס מהגולן לרמה של מין במאמר שנדפס ב-1988 (Israel J. Bot. 37: 57 59).

לימים שמחתי לגלות שאוכלוסיות רבות של [חוחן בלאנש] גדלות מסביב לקנים של נמלת הקציר, אף שאין לזרעונים גופיף שומני (איורים 8.4.3-8.4.5). אם הנושא יעניין את דורות האקולוגים של העתיד אולי יחקרו הם את הקשר בין [חוחן בלאנש] ו[ברקן סורי] מצד הצמחים ואת נמלת הקציר המעורבת בחייהם. יתכן והמועד הראוי למחקר כזה הוא בסביבת חג הפורים (תחפושות וכו’).

4. [קרדה] ליד ביתי

במהלך המעורבות הגדלה והולכת בעניין גופיפי שמן ופתיונות לנמלים, עברתי על איורי משפחת ה[מורכבים] בפלורה פלשתינה, חלק 3. חיפשתי שם איורים של זרעונים, שהם פירות בני משפחת ה[מורכבים], ובחנתי את הדמיון במבנה שלהם לזה של ה[גדילן] ([שימושיצמחיםח3 איור 8.3.3]). להפתעתי התברר שבסוג [קרדה] יש אי אלו מינים בעלי גופיף שומני (איור 8.4.6). הפתעה לא פחותה היא מציאותם של צמחי [קרדה מכסיפה] בגבול הגדר של ביתי ושביל האספלט העובר לצדו. קרוב לודאי שהדבר קשור לנמלים שחיות שם.

עדיין לא הכרחתי עצמי לשבת במקום ולבחון נמלים קטנות אוספות זרעונים של [קרדה] אבל אני בטוח שהמנגנון אכן מתקיים: הצמחים פורחים (איור 8.4.7) זרעונים מבשילים (איור 8.4.8), הצצית שלהם, שבאיורים 8.4.6, 8.4.8 ו-8.4.9 מימין זיפיה הדוקים זה לזה, נפתחת בהתייבשה למצב שבאיורים 8.4.8 ו-8.4.9 משמאל. התיבשות הצצית ממצב כמו זה המוצג באיור 8.4.9 מימין לזה המוצג ב-8.4.9 משמאל מביאה לשליפת הזרעונים מתוך הקרקפת. עתה הם נפוצים ברוח למרחק קטן, נמלים מושכות את הזרעונים שנחתו בסביבה בה הן מלקטות מזון.

זרעונים בעלי גופיף שומני מיועדים לשמש גמול לנמלים שמושכות אותם אל הקן. גם למיני ה[קרדה] יש קליפה קשה וחלקה והנמלים זורקות את הזרעונים אל מחוץ לקן שלהן ושומרות רק את הגופיף השומני להזנת הדור הצעיר שבקן. כך מתרכז אוסף גדל והולך של זרעונים בקרבת הסדק שלמרגלות הקיר. אני ממליץ על התבוננות מעמיקה במהותם של צמחים הגדלים בסדקים שבין המדרכה לקיר, בדומה למתואר בפרשת [עשנן מטפס]. התבוננות שלי ב[עשנן] הביאה אותי לגילוי גופיף שומני ולהביע השערות על תפקידו.