קוצי לוואי של שיזף ופרקינסוניה

למיני השיזף בארץ יש זוג קוצים בבסיס העלה ([שימושי_צמחים_טז1 איור 16.1.5]). על פי רוב האחד ישר והשני מאונקל. במקרים נדירים יש על ענפי שיזף מצוי זוגות של קוצים מאונקלים. כאשר מגרדים את קליפת הקוץ מגיעים אל חלק מעוצה ואחיד בצבעו. קוצים כאלה מצויים גם באשמר קוצני (בעבר נקרא שמיר קוצני).

גם העץ [פרקינסוניה שיכנית] משמש להכנת כתרי קוצים “מודרניים ” (להלן). יש עלה בכל מפרק (איור 16.1.29) ובבסיסו שלושה קוצים – האמצעי ישר והצדדיים כפופים-מאונקלים (איור 16.1.30). בחלקו התחתון של הקוץ הישר יש 3-2 זוגות של סעיפים נושאי עלעלים קטנים היוצאים מחלקו הקרוב לענף של הקוץ הישר. זוג הקוצים המאונקלים יוצא מתחת לסעיפים נושאי העלעלים. אפשר לראות בקוץ היחיד של הפרקינסוניה קצה ציר העלה כמצוי בהרבה מינים רב-שנתיים של קדד. זוג הקוצים המאונקלים הוא גלגלול של עלי-לוואי.

איור 16.1.29: ענף של פרקינסוניה עם סעיפי עלה נושאים עלעלים

איור 16.1.30: בכל מפרק של ענף הפרקינסוניה שלושה קוצים – בבסיס הישר האמצעי שלושה סעיפים שנחתכו ומתחתם זוג קוצי לוואי מאונקלים

קוצי עלה בסוג סמר

לשלושה מינים בסוג סמר בישראל יש עלים ארוכים וגליליים המסתיימים בקוץ וכן קצות גבעולים נושאי פרחים. על פי ממצאי Fleury מהווים עלי מין של סמר (השם המדעי – Juncus השם העממי הצרפתי – jonc והשם העממי האנגלי – rush) את עיקרו של “כתר הקוצים” המונח ושמור בכנסיית נוטרדאם בפריס. בכל הדוגמות המובאות בספרו לא נראה קצה קוצני של עלה כלשהו. באיור 16.1.31 מובא גלגל עשוי מגבעולים-עלים של סמר ומקורו בצילום תקריב המצוי באינטרנט. בצד השמאלי העתקנו איור תקריב מספרו של Fleury המראה את רמת הדיוק הגבוהה שהצייר צייר.

באיור 16.1.32 מובא הרליקט מנוטרדאם. בחלקו התחתון, שאינו מכוסה בקישוטי זהב נראים מבעד לזכוכית שני חלקי תפרחת נפרדים של סמר. צמחי [סמר חד] מחוף הכנרת מוצגים באיור 16.1.33. ליד תקריב של גבעולים מנוטרדאם בפריז (איור 16.1.34) הנחתי תקריב גבעול ירוק של סמר חד מחוף הכנרת. פסי האורך הכהים בחלקי הצמח הם העורקים המקבילים. להגדרה מוסמכת של הצמח הבונה את הכתר שבנוטרדאם, פריס, ראוי להסתייע בבדיקה ישירה של כתר הקוצים עצמו.

ההיסטוריה האישית שלי עם הגדרת צמחי הרליקט שבנוטרדאם קשורה בבדיקת חומר שמצוי בידי אלן וואנגר בדורהם, צפון קרולינה. הוא קיבל חומר שדגם מקס פריי בשיטת נייר הדבק. בראש שבר הגבעול או העלה שבחנתי בשנת 1997 או 1998, היו שתי בליטות שהזכירו לי אוזניות בעלה של שעורה. לא ראיתי מאז אף מרכיב מהכתר של נוטרדאם ובמשך כל השנים מאז חשבתי שמרכיב הכתר אשר מצוי בפריס נעשה מגבעולי שעורה, חיטה או שיבולת-שועל. כך גם הנחיתי את מיכל רז בהכנת מודל קסדת הקוצים שבתערוכות הקבועות בירושלים, רומא וסקרמנטו (איור 16.1.35). עד לבדיקה מחודשת של כתר הקוצים בנוטרדאם בפריז יש להתייחס אליו כעשוי מסמר כפי שבדק וכתב על כך Fleury.

איור 16.1.31: תצלום של “מעגל” העשוי גבעולים או עלים של סמר. מצד שמאל ציור של קטע סמוך מהמעגל להדגמת רמת הדיוק הגבוהה בציורי ספרו של Fleury

איור 16.1.32: מעגל הסמר (שבאיור 16.1.31) מצוי בגליל זכוכית מעוטר בקתדרלה של נוטרדאם בפריז

איור 16.1.33: צמחי סמר חד בחוף הכנרת מדרום לעין גב

איור 16.1.34: הגדלה של שני גבעולים או עלים של סמר מכתר הקוצים שבפריז. מימין קטע גבעול של סמר חד מחוף הכנרת. העירוק המקביל דומה בשניים ובשלישי

איור 16.1.35: “קסדה” של קוצים, הוכנה מענפי אשחר וענפי שיזף מצוי בעקבות המודל המוצג באיור 16.1.3

כתר הקוצים הנמכר לתיירים בירושלים

אינני יודע מה מכרו בעיר העתיקה לתיירים בתקופה שקדמה לייבואו של העץ פרקינסוניה שיכנית. עץ זה יובא במאה האחרונה מאמריקה התיכונה, שם הוא גדל בר, והיה לצמח נוי בארץ. במקומות רבים הוא התבסס בצדי דרכים והמלחמה בו קשה. ניתן להשיג כיום בחנויות הסמוכות לכנסיית הקבר כתרי קוצים עשויים מפרקינסוניה עם אישור של בעל חותמת מכנסיית הקבר (איור 16.1.36). לפני עשור עוד מכרו כתרי קוצים מצמח זה ללא אישור של הכנסייה (כמו באיור 16.1.37). העץ מוצג באיור 16.1.38. בביקורי בעיר העתיקה ביקשתי בקיץ 2011 מבעל חנות ברחוב השלשלת שיראה לי כתר קוצים. בחנתי את הדוגמה הראשונה שנתן לי ולהפתעתי היא הייתה עשויה מענפים מקובצים לגלגל של אטד (איור 16.1.39). במאגר תמונותי מצאתי תמונה ראויה של אטד החולות, למען הצגה של הצמח (איור 16.1.40). אין הוכחה כלשהי לקשר של האטד לכתר הקוצים. כששאלתי את המוכר אם יש לו משהו אחר שלף מארונו דוגמיות של פרקינסוניה שיכנית (איור 16.1.36) והציג את האישור שיש לו מהכנסיה.

איור 16.1.36: “כתרי קוצים” עשויים מענפי פרקינסוניה שיכנית ומצויידים בתעודות הכשר של כנסיית הקבר; צולם בחנות סמוכה לכנסייה

איור 16.1.37: מעגל העשוי מענפי פרקינסוניה שיכנית כפי שהיה נמכר לפני 20-10 שנים

איור 16.1.38: עצי פרקינסוניה שפלשו לשטח נטוש בין גן-יבנה לבצרון

איור 16.1.39: בדיקת “כתר קוצים” העשוי מגבעולי אטד ומוצג בשוק של ירושלים העתיקה

איור 16.1.40: ענפים של אטד החוף

מסקנות

במהלך הכנות לבדיקה מחודשת ומורחבת של קוצים מקודשים כרליקטים בכנסיות רבות באירופה, סיכמתי את הידוע לי בהקבלה למחקר המפורט שערך (Fleury (1870. לאחר שזיהינו על תכריכי טורנו תשעה קוצים הדומים לאלה של [אשחר ארץ-ישראלי], התעורר עניין בכיוון הרליקטים שהוגדרו על-ידי Fleury. בשנים 1997-8 ו-2006 חיפשתי דמיון בין שישה קוצים מקודשים באיטליה לבין קוצים חיים של אשחר ארץ-ישראלי. בהכנה לראיון על-ידי צוות טלוויזיה בקיץ 2011 בחנתי קוץ מקודש שצולם באנדרייה, איטליה. מצאתי שלוש תכונות דיאגנוסטיות הראויות לבדיקה של הקוצים המקודשים. החשובה שבהם היא צבעו החום-אדום של קצה הקוץ בעוד מירב אורכו של הקוץ לבן. חתכים מיקרוסקופיים של שני חלקי הקוץ מאפשרים הבנה מעמיקה יותר של תכונות המבנה של הקוצים.
כתר הקוצים שבכנסיית נוטרדאם בפריס עשוי מגבעולים או עלים של סמר. הם הוגדרו כך על-ידי Fleury וקודמיו. בתמונה של הרליקט אפשר לראות שרידי תפרחות של סמר.

ביבליוגרפיה

• Bell, A. 1991. Plant form. Oxford University Press, Oxford.
• Danin, A. 2006. The nature of thorny plants, the images of which are observed on the Shroud of Turin. CSST Newsletter 10 (2): 1-4.
• Danin, A., Soons, P., Whanger, A.D. & Whanger, M.W. 2010. Pistacia fruits, Rhamnus thorns and the Halo around the head of the Man of the Shroud. An addition concerning new information obtained during 2009.
• Fleury, de, Ch. R. 1870. Memoire sur les Instruments de la Passion de N.-S. J. –C. Paris.
• Tucker, A.O., Naczi, R.F., Yost, S.E., Whanger, A.D. & Whanger, M. 2004. The Botany of the Shroud of Turin, a Floral Crime Scene Investigation. Delaware State University, Dover.