[מתנן שעיר]

קליפות של שיח זה (איורים 1.5.1-1.5.2) מכילות סיבים מעולים מהם אפשר לשזור חוטים דקים, חבלים וגם כבלים עבים המיועדים לשימושים שונים. היה זה הצמח הראשון שמשך אותי להתעניין בשימושי צמחים, במהלך שיעור ב”חינוך שדה” כחלק מאימוני הטירונות בנח”ל. כשהצטרפתי מאוחר יותר אל צוות “סמלי העשבים” (כך כינו חיילי צה”ל את העוסקים במקצוע זה), לימד אותנו מפקדנו נגה הראובני לשזור חבלים מקליפות המתנן. מקור שם הצמח בעברית הוא בשמו בערבית אצל הבדווים בישראל. במסגרת הוראת חינוך שדה כינינו את הצמח בשם “יתרן” אשר שורשו ב”יתרים הלחים” שנזכרו בספר שופטים, בפרשת שמשון ודלילה: “וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שִׁמְשׁוֹן אִם יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.” (שופטים ט”ז, ז’).

יש להיזהר שלא להכניס לפה את החומרים המצויים בקליפות הצמח. סבלתי פעם מבחילות קשות שנגרמו כתוצאה מהחזקת הקליפות בין שיני בעת ששזרתי חוט. בסיורים בהרי אדום שמחתי לפגוש עצי [“דפנית צרת-עלים” דפנית (דפנה) צרת-עלים] לאחר שנים רבות של הכרתו מהספרות (איור 43). השמחה רבתה כאשר הבדווים המקומיים כינוהו בשם מיתנאן ואת חברו כינו זיגנאן. לא היססתי, קלפתי את קליפתו ושזרתי חבל. בני משפחת ה[מתנניים] גדלים גם בארצות אחרות. מכל מין שפגשתי ניסיתי (והצלחתי) לקלוף את קליפתו ולשזור חבל. כך הפתעתי את עמיתי בדרום-אפריקה ובאיים הקנריים כשהראיתי להם כיצד האגדה על קדמונים במקומות אלה השוזרים חבלים מצמחים, מתעוררת לחיים.

איור 1.5.1: קליפה מוסרת משיח מתנן במצב צמיחה טוב.

איור 1.5.2: שיח של מתנן שעיר במצב צמיחה טוב; מתאים לקליפת חלקים מקליפתו כמקור לסיבים.

איור 1.5.3: שזירת חוט מסיבי קליפה של מתנן שעיר.

איור 1.5.4: שזירת חבל בשיטה מהירה המצריכה למידה מיוחדת. חבל עבה משמש כמנשא לכד מים.

איור 1.5.5: מנשא לכדי מים, קלוע מחבלים של מתנן שעיר, על גב גמל בצפון סיני.

איור 1.5.6: מצוייד בחבל ששזר הולך “הצמא” אל בור מים עתיק, הניכר בתלולית הקירטון או החוואר בו נחפר על ידי קדמונים.

איור 1.5.7: היכן המשקה שיכול להתחרות במים במדבר?

איור 1.5.8: דפנית צרת-עלים: עץ או שיח המצוי רק בהרי אדום, מכונה שם בשם העממי “מתנן”. מסיבי קליפתו מכינים חבלים.

איור 1.5.9: ענפים צעירים של דפנית וקליפותיהם מוכנות לשזירת חבלים או חוטים.