צומח ערוצי
הצומח הערוצי וחוקיות תפוצתו בדרום הנגב נחקרו בעבודת הדוקטור של י. ליפקין (1971) במערכות מים גדולות וקטנות. המעבר ההדרגתי במשטר המים לאורך הערוץ וסעיפיו מתבטא גם בתהליכים של בליית התשתית והצטברות של מרכיבים דקי גרגיר. במהלך מחקרי הצומח בסיני (עמ’ 55-53: Danin 1983) הגבלנו יחידות נוף צמחי על-פי המופע של מערכות הערוצים שלהן בתצלומי אוויר. בספר זה הכללתי את מישורי החצץ של דרום הנגב באותה יחידת נוף צמחי (מס’ 9) של מרכז סיני. עבודת הגמר של דבורה רודיק (Rudich & Danin 1978) הביאה לשימוש את שיטתו של ליפקין והוקדשה לצומח של סביבת חצבה. ליפקין (1971) כינה את יחידות היסוד של הצומח הערוצי בשם “מחגר” ובמאמרנו (1978) כינינו אותו “sequence of associations”.
בכל מחגר סדר החילופים של חברות הצמחים במורד הערוץ קבוע ושונה מזה של מחגרים שכנים. כך למשל החוקיות של מחגר שיטת הנגב ויפרוק המדבר, שמפותח על מישורים וגבעות של חצץ צורני מתצורת משש, במערב בקעת עובדה (ממערב לכביש מס’ 12): בראש הערוץ, בקטע בו עדיין לא ניכר חירוץ של התשתית, מופיעים בשנים גשומות צמחים חד-שנתיים, בעיקר [אהרונסוניית פקטורי]; בערוץ מסדר ראשון גדלים צמחים רב שנתיים קטנים וקצרי חיים כמו [פגוניה רכה] (איור 6.1.13) ו[ריסן דק]; בערוץ מסדר שני מפותחת יחידת [סילון קוצני] ו[פרעושית גלונית]; בסדר שלישי נוספים [אטד ערבי] ו[רכפתן מדברי] (איורים 6.1.14, 6.1.15); בסדרים הרביעי והחמישי נוספים עצים חיים של שיטת הנגב ושיטה סלילנית (איור 6.1.16).
המלווים הנפוצים בכל חברה הם אותם מינים שגדלו בחברות הצמחים שמצויות בערוצים מעליהן. מחגר זה לא תואר עדיין במאמר מדעי. בבקעת עובדה נחלים מסדר גבוה המגיעים אל מרכז העמק ומתפזרים לרוחב כמוצג באיורים [צומחישראלו1 6.1.2 ו-6.1.3].לעתים מזומנות יש חילופים מקומיים בתשתית הערוץ עקב שינויי מסלע או שינויים טופוגרפיים ואלה מביאים למיגוון גדול של חברות הצמחים. דוגמה מעניינת מדרום מערב בקעת עובדה מצויה במהלכם של נחל בקעתיים, נחל מלחן ועוד הרבה סעיפי נחלים שקשה לעקוב אחר מקורם ומהלכם. במקומות אלה, אם מתבוננים בהם מצפון-מערב או מדרום מזרח, נראה השטח כמכוסה בצומח פזור של בני שיח. חציית השטח קשה למדי עקב היותו חרוץ במאות ערוצים קטנים שמהלכם מדרום-מערב לצפון מזרח בהתאמה לטופוגרפיה המתונה (איור 6.1.3).
בחלקה של הבקעה, מדרום לגדר התיל שבדרום שדה התעופה הצבאי, חוצה הדרך נוף עתיר ערוצונים זה (איורים 6.1.18, 6.1.19). במרבית שיחי [יפרוק המדבר] ו[זיזיים חשופים] שבשטח ניכר המבנה הבא (איורים 6.1.20, 6.1.21): שכבת תשתית חצצית (מס’ 1) מכוסה בשכבת קרקע לסית (מס’2) ומעליה תלולית הקרקע שכלא בן השיח (מס’ 3 – יפרוק המדבר או זיזיים חשופים). מבנה השטח מעיד על התהליכים שהתרחשו בו. הודות לפיזור מי הנחלים, כפי שהוא גם מתבטא בקטע מהמפה הטופוגרפית (איור 6.1.2), התפתחו במקום בני-שיח רבים בשלטון יפרוק המדבר. אלה הפחיתו באופן ניכר את מהירות הרוח בקרבתם וסייעו לכליאת שכבה עבה של קרקע אבקית. כל שיח של יפרוק כלא בתוך נופו אבק נוסף וצמח מעליו תוך יצירת תלולית.
כיום עקב מותם של שיחים ועליית כוח הסחיפה של מי השטפונות המזדמנים, נוצר הנוף החרוץ שבאיורים 6.1.21-6.1.18. פיזור המים על פני ערוצים רבים מביא לחדירת מים מועטת בכל קטע של הערוץ ובכך מונע גידולם של שיחים ועצים כמתואר למעלה בערוצים מסדר 3 עד 5. מופעם של נחלים גדולים במדבר קיצוני מתואר להלן בעזרת תצלום אויר שצולם במרכז סיני (איור 6.1.21) ובמפתח יחידות הנוף שלו המוצג באיור 6.1.22. מקורם בספרי מ-1983 בעמ’ 54.

איור 6.1.15: חברת סילון קוצני (1) ופרעושית גלונית (2) המלווים בשכרון המדבר (3). התמונה צולמה ב-2011 בה לא ירד גשם; בני-שיח מעמיקי שורש מנצלים משאבי מים מהגשמים של 2010

איור 6.1.16: מרכיבי חברת סילון קוצני ופרעושית גלונית מלווים עצים מחברת שיטת הנגב ויפרוק המדבר.על עץ השיטה שמשמאל מטפס סהרון משתלשל