ערבות בני-שיח עם עצים (ב)

פורסם: 18 באפריל 2010, ד' באייר תש"ע | עודכן: 11/05/14

1.3.11 ערבות בני-שיח עם עצים

1.3.11ג. [אלה פרסית], [עוזרר סיני] ועוד…

יחידה 3.11c עשירה ביותר במיני עצים לא מדבריים. כמו כן נלווה כאן מספר גדול של בני-שיח ועשבוניים נדירים. משטחי הסלע הגדולים של גרניט חלק והרום הגבוה של המסיב של דרום סיני משפיעים על כך שנוצר בשטח זה מספר גדול של בתי-גידול זמינים לקיומם של רליקטים ואנדמיים רבים. העצים הנפוצים בנוף הסלעי של יחידה 3.11c הם: אלה פרסית (איור 1.3.90), [עוזרר סיני] (איור 1.3.91), [פיקוס בת-שקמה] (איור 1.3.92). המורדות הפונים מערבה של ג’בל סרבל מאוכלסים במאות רבות של עצי [מורינגה רותמית] הגדלים בסמיכות למעיינות ולמשטחי סלע גדולים. בבית גידול זה יש גם עצי [מורינגה] רבים במורדות הסמוכים לנווה המדבר ואדי פירן. השיחים האופייניים לבית גידול זה הם: [אשחר דו-זרעי], [אוג קוצני], [חבושית], [חלביב רותמי] ו[אשחרית המדבר]. מרבית המינים האנדמיים והמינים הנדירים גדלים בסדקי הסלעים המאוכלסים בעצים.

איור 1.3.90: אלה פרסית בסדקי סלע ולמרגלות מצוק גרניט התורם לעץ נגר עלי ומאפשר קיומו.

איור 1.3.91: עוזרר סיני בערוץ בנוף של משטחי גרניט שתורמים נגר-עלי המאפשר קיום עציו.

איור 1.3.92: פיקוס בת-שקמה בדרום סיני.

1.3.11ד. [ערער אדום], [אלה פרסית], [עוזרר קוצני] ועוד…

חורשים של [אלון מצוי] ו[ערער אדום] באדום שבירדן, מסומנים במפת הצומח כיחידה 3.11d. חגורת הצומח של החורש הים-תיכוני, שנקבעת בעיקר על-ידי גורמי האקלים, מסתיימת כלפי דרום במרחק של כ-120 ק”מ צפונית לסביבת דנה-טפילה. שטחים גדולים של בתות ספר ושל יער ספר מאפיינים את הרכס המערבי של הרמה הירדנית בין א-טפילה ופטרה. בשטחים אלה שולטים שיחי [לענת המדבר], [נואית קוצנית] ומינים קוצניים מהסוג [קדד]. עצים אקראיים של [אלה אטלנטית], [עוזרר קוצני], [ערער אדום] ו[אלון מצוי] מצויים בשטח זה. נופי צומח אלה מפותחים על סלעים סדוקים של גיר קשה, בזלת וקירטון. משטחי-סלע חלקים של אבני חול באזור דנה-פטרה מאוכלסים בצמחי חורש רליקטיים באופן המפותח ביותר במזרח התיכון.

עצים ושיחים הגדלים בבית גידול זה הם: [ערער אדום] (איורים 1.3.93, 1.3.94, 1.3.95), [אלון מצוי] (איור 1.3.96), [אלה אטלנטית], [אלה ארץ-ישראלית], אלה פרסית, [עוזרר קוצני], [שקד קטן-עלים], [חרוב מצוי], [זית אירופי] (איור 1.3.97), [קטלב מצוי] (איור 1.3.98), [ברוש מצוי] (איורים 1.3.99, 1.3.100, 1.3.101), [אשחר מנוקד], [אשחר ארץ-ישראלי], [אשחר דו-זרעי], [פיקוס התאנה], [פיקוס בת-שקמה] ו[אשחרית המדבר].

צמחים טפילים למחצה המאפיינים את החורש גדלים גם כאן בסלעים וכאלה הם [שבטן לבן], [חלוקה הררית], ו[דבקון הזית].

גם מטפסי החורש מצויים כאן בסדקי הסלעים החלקים והם: [פואה מצויה], [שרביטן מצוי], [קיסוס החורש] (איור 1.3.102), [דלעת-נחש מצויה] ו[יערה איטלקית] (איור 1.3.103), המצויים במספר פרטים העולה בהרבה על מספרם בשאר המקלטים הים-תיכוניים בהם הם מצויים בנגב ובסיני. הצמחייה הים-תיכונית העשירה במינים אנדמיים ראויה להחשב כמפותחת ב”מקלט” מוצלח שפועל כבר זמן רב בהיסטוריה האבולוציונית של האזור.

איור 1.3.93: ערער אדום בסביבת פטרה. בתמונה מימין בצוקי אבן חול קדומה; בתמונה משמאל למטה בצוקי אבן חול ובחלקה העליון על מדרון של אבן חול רכה ועליה חומר סחף.

איור 1.3.94: ערער אדום בשמורת דנא. בחצי הימני של התמונה על מדרון של אבן חול רכה ועליה חומר סחף ובחצי השמאלי על מחשופי אבן חול קשה.

איור 1.3.95: בחצי השמאלי – עץ ערער מקודש בסביבת פטרה (צילום א. קונה). בחצי הימני – נבט צעיר של ערער אדום בצפון סיני, בו העלים הראשונים דומים למחטי הארז והבוגרים קשקשיים כמו בברוש.

איור 1.3.96: אלון מצוי כמרכיב בצומח הסלעים של הר ליד “פטרה הקטנה”, כ-5 ק”מ צפונה לנבי מוסה ופטרה.

איור 1.3.97: משמאל, בנו של הבדווי בתמונה שמימין מטפס אל עץ זית; בהגיעו זרק לנו ענף שיובש ונשמר בעשביית האוניברסיטה בירושלים.

איור 1.3.98: משמאל, אחרון עצי הקטלב בסביבת פטרה. הבדווי שהביאני אליו בקי בטבע, הכיר את העץ אך לא ידע את שמו. מימין קטלב אשר שורשיו במעיין זעיר – עין קיקב. צופה אל שמורת דנא.

 

איור 1.3.99: חלקה מוגנת של ברוש מצוי בשוליים הצפוניים של שמורת דנא.

איור 1.3.100: עץ זקן ושמור בחלקת הברושים שליד שמורת דנא.

איור 1.3.101: ברוש בודד בשולי שמורת הברושים שליד דנא.

איור 1.3.102: קיסוס מצוי בצוק מעל תבליט הגמל בקניון המוביל למקדש הנודע. צמח זה נצפה על ידי פרופ’ אלכסנדר איג בשנות ה-1930.

איור 1.3.103: יערה איטלקית פורחת במשטח סלע מדברי בשמורת דנא.