פריחה

  • ינואר1
  • פברואר2
  • מרץ3
  • אפריל4
  • מאי5
  • יוני6
  • יולי7
  • אוגוסט8
  • ספטמבר9
  • אוקטובר10
  • נובמבר11
  • דצמבר12
לא פורח כעת

תפוצה

קחוון מצוי - מפת תפוצה

אזורים גאוגרפיים בישראל

חבלי צמחייה

תאור והערות

צמח חד-שנתי הגדל במגוון בתי גידול בישראל, הנפוץ במיני הקחוון בארץ. ניכר בעוקצי תפרחת מתעבים מתחת לקרקפת, וכפופים במצב היבש, הזרעונים הצמודים לקרקפת והחפיות הבולטות מעל המצעית (רק בחלקה העליון) גם במצב היבש. התפרחות אינן מתפוררות בקיץ.

הפרטים יכולים להגיע מגובה של 10 ס"מ (5 ס"מ בפרטי רעב) ועד גובה של 30 (-50) ס"מ, הגבעולים זקופים יחסית ומסתעפים תמיד מעל בסיס הצמח ולא ישר מפני הקרקע. הצמח שעיר, מקריח או לא שעיר.
העלים גזורים-מנוצים פעמיים לאונות סרגליות צפופות, לרוב מחודדות. העלים מפוזרים בצורה שווה פחות או יותר לאורך הגבעול ( יכולים להיות גם על עוקצי התפרחת), בדרך כלל לא יצרו שושנת עלים. העלים גם הם יכולים להיות שעירים, מקריחים או קרחים לגמרי.
קוטר מרכז הקרקפת (ללא פרחים לשוניים) הוא 25-10 מ"מ (לפעמים פחות בפרטי רעב). החפים בתחתית הקרקפת שעירים, בעלי שפה קרומית דקה ויבשה, ולעתים יישארו חלקם בתחתית הקרקפת גם בפרטים יבשים לגמרי.
סימן זיהוי חשוב הוא שעוקצי הפרי מתעבים בהדרגתיות כלפי הקרקפת, במיוחד בפרטים בוגרים, ומתעקלים ומתעקמים בחוזקה בשלבי ייבוש. העוקץ עצמו חלול לאורך כל הפריחה ונשאר חלול גם בפרטים יבשים.
המצעית עצמה קמורה ונהיית דמוית חרוט ומוארכת ככל שהפרט מתייבש והזרעונים מגיעים לבשלות. על המצעית נמצאות חפיות קטנות החשובות להגדרת כל מיני הקחוון. בקחוון מצוי הן צרות, דמויות מרצע ומסתיימות בחוד קשה. סימן זיהוי חשוב נוסף הוא שבקחוון מצוי החפיות ימצאו רק בחצי-שליש העליון של הקרקפת ולא בשלוש שורות הזרעונים התחתונות. החפיות מחוברות בחוזקה למצעית ולרוב יישארו בולטות מעל לזרעונים גם במצב היבש.
הפרחים הלשוניים עלינייםעלי צלקת בלבד) והפרחים הצינוריים דו-מיניים, צינור הכותרת של הפרחים הצינוריים מתעבה או מתעבה קלות בתחתיתו. לעתים קרובות חלק מהפרחים הצינוריים ישארו צמודים לקרקפת גם במצב היבש ולא ינשרו במהרה.
הזרעונים וריאביליים מאוד ויכולים להיות עגלגלים, כמעט-מרובעים ואף מצולעים לגמרי. האוזנית יכולה להגיע עד למחצית אורך הזרעון, להיות קצרה מזה או להיות חסרה כלל. מקובל לחלק את המין לשני תתי-מין: תת-מין מצוי (ssp. pseudocotula) האופייני לחבל הים-תיכוני, עם אוזנית שאורכה מחצית אורך הזרעון או קצרה ממנו שיותר, ותת-מין עגלגל (ssp. rotata) ה אופייני לאקלים מדברי, שבו הזרעונים חסרי אוזנית או שפה. הזרעונים החיצוניים בקרקפת קצרים ופחוסים יותר ואף יהיו לעתים מרובעים ממש. הזרעונים היבשים מופצים מראש הקרקפת ועד לשוליים שלה.
המין נפוץ מדרום-מערב איראן, דרך כל חצי האי ערב, בלבנט-בישראל לבנון וסוריה, בסיני ובלוב מדרום ובדרום טורקיה וקפריסין מצפון. בישראל הוא נפוץ בכל גלילות הארץ למעט הנגב הדרומי, הרי אילת והערבה הדרומית, שם הוא פזור ונדיר.
ניתן למצוא את הקחוון המצוי בשלל בתי גידול ברחבי הארץ. בצפון הארץ ומרכזה בית הגידול הטבעי שלו הוא בתות ואזורים עשבוניים, מדרונות יובשניים וסלעיים, בדרך כלל במפנה דרומי. בדרום, הוא מתרכז בעיקר בערוצי ואדיות ובשנים גשומות ניתן למצוא אותו בריכוזים גדולים על מדרגות הלס בשולי הנחלים הגדולים. בנוסף לכך, בשנים גשומות במיוחד הוא יוצר מרבדים במניפות לס ובטרסות עתיקות בהר הנגב. במדבר, קחוון מצוי יימצא לעתים נדירות על המדרונות, שם הוא בדרך כלל מוחלף במינים המדבריים כמו ק. הנגב. בנוסף לבתי הגידול הטבעיים ניתן למצוא קחוון מצוי גם בבתי גידול מופרים כמו צידי דרכים, מזבלות, מחצבות ואזורים של עבודות עפר. הפריחה בין מרץ למאי ומתרחשת בהדרגתיות גם בתוך אוכלוסיות.
קחוון מצוי משתייך לסקציית Maruta בסוג קחוון יחד עם שלושה מינים הדומים לו וגדלים בארץ: קחוון הגליל, קחוון מקופח וקחוון קטן-עלים. את המינים בסקציה זאת ניתן לזהות על ידי חפיות-מצעית צרות ועל ידי זרעונים שהם בד"כ עגולים בחתך רוחב. ניתן להבדיל את ק. מצוי מק. הגליל בכך שהמצעית תהיי חרוטית בקחוון מצוי ויותר עגלגלה בקחוון הגליל, ובכך שבקחוון מצוי החפיות יהיו רק בחצי-שליש העליון של המצעית ולא בכולה. גם בקחוון הגליל וגם בקחוון מקופח הזרעונים נושרים בקלות בהבשלה ולא נשארים דבוקים זמן רב למצעית לאחר הייבוש המלא של הצמח. ההבדלה בין קחוון מצוי לקחוון קטן-עלים קשה אם כי סימן שדה טוב הוא שהעוקץ של קחוון קטן עלים כמעט לא מתעבה לפני הקרקפת ושהזרעונים יהיו תמיד מגובששים בצורה מובחנת ובעלי חתך יותר עגלגל, זאת מול זרעונים מגובששים בעדינות או לא מגובששים כלל בקחוון מצוי.

נכתב על בסיס
A. Eig, Palest. Jour. Bat. Jerusalem Ser., 1:161-224 (1938).
Z. Yavin, Evolution and Taxonomy of the Genus Anthemis (Compositae), Ph.D., (1971)

יואב רמון, 2016

@עוד על מין זה בגיליון flowers/%d7%93%d7%91%d7%a8_%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%99_%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d_8/">סיור להר הנגב באפריל 2007 – שנה גשומה, מאי 2007.

למידע נוסף מהספריה הבוטאנית

שמות נוספים

שם עברי מנוקד (מילון אקדמיה):
קַחְוָן מָצוּי

תכונות וזיהוי

  • העוקצים הנושאים קרקפות מעובים מתחת לקרקפת וכפופים לאחור אחרי ההבשלה.

    העוקצים הנושאים קרקפות מעובים מתחת לקרקפת וכפופים לאחור אחרי ההבשלה.

  • הזרעונים לא נושרים לאחר הבשלתם ונותרים זמן רב כקרקפת בה הם ערוכים בצפיפות.

    הזרעונים לא נושרים לאחר הבשלתם ונותרים זמן רב כקרקפת בה הם ערוכים בצפיפות.

צורת חיים:
חד-שנתי
קוצניות:
צמח שאינו קוצני
בשרניות:
לא בשרני
הסרת הנוף בעונה הקשה:
בן-חלוף
צבע הכותרות או העטיף:
לבן, צהוב
ביתיות ומיניות:
פרחים דו-מיניים וחד-מיניים (צמח פוליגמי)
אחידות המנבגים או הזרעים:
זרעים ופירות אחידים
חודשי הפריחה:
אפריל, מאי, מרץ
סידור העלים:
מסורגים (עלה אחד בכל מפרק)
טיפוס העלה:
גזור, גזור פעמיים או יותר
שפת העלה או העלעל:
אחרת
עלי-לוואי:
ללא עלי-לוואי
בית גידול:
בתות, מדבר, ערבות-שיחים
טיפוס התפוצה:
ים-תיכוני - אירנו-טורני - סהרו-ערבי
עמידות ליובש:
עמידות למלח:
גדל בקרקעות שאינן מלוחות
זיקה לבתי גידול מופרעים:
בעיקר בבתי-גידול טבעיים , אך גם בקרבת האדם

שיוך סיסטמטי

מערכת-על:
צמחי הזרעים
מערכה:
מכוסי הזרע
מחלקה:
דו-פסיגיים
משפחה:
מורכבים
סוג:
קחוון