פריחה

  • ינואר1
  • פברואר2
  • מרץ3
  • אפריל4
  • מאי5
  • יוני6
  • יולי7
  • אוגוסט8
  • ספטמבר9
  • אוקטובר10
  • נובמבר11
  • דצמבר12
לא פורח כעת

תפוצה

ביצן דוקרני - מפת תפוצה

אזורים גאוגרפיים בישראל

חבלי צמחייה

תאור והערות

מין זר ממשפחת הירבוזיים שהתגלה מחדש בארץ. נמצא ב-18.11.2018 ע"י מרס שמאלי לאחר עשרות שנים בהן לא נראה בארץ (נאסף ב-1949 על ידי י. דאנג'ליס בשדות משמר הנגב). עד ל-2018 הצילום היחידי שהיה לנו היה של ליאור אלמגור שצילם אותו בטנזניה ב-2011. הצמח נצפה עכשיו בשולי מדשאה לא מטופחת סמוך לרפת קיבוץ תל-יוסף, בעמק חרוד (מזרח עמק יזרעאל). נמצאו 6-5 גושים סמוכים בגדלים שונים: מ- 50-20 ס"מ עד 180-100 ס"מ. מאוחר יותר נמצאו כתמים נוספים בסביבה הקרובה. הצמח בולט  בשטח בשל שפע התפרחות בשלבי פריחה ופרייה שונים, שצבעיהן ירקרק, צהבהב, קש  וחום, על רקע עלווה ירוקה רעננה.

זהו צמח שרוע, גובהו 7-4 ס"מ. הגבעול  באורך של עד 50 ס"מ, מסועף, עגול בחתך, קוטרו כ-2 מ"מ, צבעו  מירוק בהיר עד שחום, משתרש במפרקים, מזוגזג בחלקו התחתון, שעיר אך בצפיפות לא שווה בשערות קצת מקורזלות, פשוטות, לא נוקשות. הענפים והעלים ערוכים בסדור דיסטיכי (בשני טורים משני צידי הגבעול/ענף, באותו מישור). פרקי הגבעול והענפים קצרים מאד, אורכם 4-2 ס"מ ופחות מזה בקצות הענפים. הפרקים הקצרים מעניקים לצמח מראה צפוף מאד. העלים נגדיים, בעלי מרקם קשיח. לרוב קיים הבדל ניכר בגודל הטרף והפטוטרת של זוג העלים במפרק. העלים דמויי ביצה, שפתם תמימה, מצטררים מעט לקצה לא חד או שהעלים מעוגלים בראשם, לרוב בעלי זיף קטן שם. גודלם משתנה: עלה גדול  2.5-1.6 ס"מ, לא כולל פטוטרת שאורכה 4-2 מ"מ (במקורות שונים מצוין גודל מקסימלי של 4.5-2.5 ס"מ). העלה מקריח, בעל אימרת שערות הדוקות בשוליו, בעיקר בחלקו התחתון ועל העורקים. לעיתים העלים לא סימטריים. העירוק מנוצה, משוקע בצד העליון  ומוגבה בתחתון.

הפרחים דו-מיניים, צבורים באגודות  דמויות קרקפת או שיבולים מאורכות-ביציות, מעטים או מרובים בתפרחת. התפרחות  יושבות בחיקי עלים, יחידות או לעתים 3-2 בחיק העלה, גדלות במהלך ההבשלה, מגיעות לאורך של למעלה מ-1 ס"מ (במקורות שונים למעלה מזה), רוחבן עד 7-6 מ"מ. גודל פרח צעיר 4-3 מ"מ. כל חלקי הפרח קרומיים, כולל חפה ושתי חפיות. החפיות שקופות. לפרח חמישה עלי עטיף לא שווים ביניהם בגודל ובצורה, השניים הפונים החוצה מהציר גדולים יותר ומסתיימים במעין זיף או מלען שאורכו כשליש  מעלה העטיף השלם. ה"זיף" הוא המשכו של העורק או הקרין של עלה העטיף והוא מסתיים לעיתים בקצה דמוי עוגן. לחפיות ולעלי העטיף האחרים יש גם כן זיף בראשם,  קצר יותר. בבסיס עלי העטיף שערות מקורסות. במהלך ההבשלה כל חלקי הפרח מתקשחים והופכים קוצניים. צבע העטיף, שהוא צהבהב-ירקרק בפריחה, הופך לקש ובהמשך חום. לפרח 5 אבקנים עם מאבקים צהובים ועלי אחד עם צלקת בצורת גולה. הפרי הוא שקיק פחוס החבוי בדר"כ בבסיס עלי העטיף הפנימיים, בעל זרע אחד צהוב או חום, דמוי עדשה, שגודלו 1.5-1 מ"מ. יחידת ההפצה היא השקיק (בלתי נפתח) עם חלקי העטיף או התפרחת הפורה השלמה, הנתפסת בעזרת החלקים הקוצניים בבגדים ובנעליים, בפרוות בעלי-חיים, בצמיגים  ובציוד חקלאי.

ריבוי: באמצעות זרעים וכן מקטעי גבעול או ענף המשרישים לאחר שנקטעו.

צורת חיים: מוגדר ע"י רוב המקורות כצמח עשבוני רב-שנתי, אך יש גם המתארים אותו  כחד-שנתי או כרב-שנתי קצר-חיים.

תפוצה : רחבה. מקור הצמח בדרום אמריקה, הוכנס ע"י האדם והתאזרח בצפון אמריקה, אסיה, אוסטרליה, צפון ודרום אפריקה. מופיע גם, כצמח אפיזודי בכמה מארצות אירופה: איטליה, ספרד, גרמניה, ויותר קרוב לאזורנו: מאוזרח במצרים.

בית גידול: צמח רודרלי הגדל בעקר בסביבת האדם, מאכלס מעזבות, צידי דרכים, מדשאות ופארקים. ידוע כצמח חלוץ באזורים מופרים, מסוגל להתקיים בסוגי קרקע שונים ובאקלימים שונים, פרט לאזורים יובשניים במיוחד ועד לרום של 1300 מ'. באזורים שונים בעולם, בין היתר בדרום אפריקה ובמחוזות שונים באוסטרליה, מוכרז כצמח פולש מזיק, וקיימות הגבלות או אף איסורים ביחס לגידולו ולהפצתו בעקבות עדויות להתפשטות לאזורים טבעיים ודחיקת צמחיה מקומית וכן בשל נזקים לסחורות ולבני אדם כתוצאה מקוצניות התפרחות הפורות שלו ורעילותו לבעלי חיים.

מין דומה מאד לביצן דוקרני הוא ביצן קראקס Alternanthera caracasana שלא גדל בארץ. ההבדל ביניהם הוא במידת הקוצניות, המתבטאת באורך הזיף החד בקצה עלי העטיף החיצוניים: כשליש מאורך העטיף בביצן דוקרני וכעשירית ממנו בביצן  קראקס (שנקרא על שם העיר קראקס).

תפוצה בארץ: ביצן דוקרני נאסף פעם אחת ב-1949 בשדה שלחין במשמר הנגב.  נכלל בפלורה פלשתינה כבעל טיפוס תפוצה דרום אמריקאי, אדוונטיבי בארצות רבות, צמח אפיזודי. מתואר במגדיר מיכאל זהרי כגר בארץ ובמגדיר החדש לצמחי ארץ-ישראל (פיינברון-דותן ודנין, 1991) כצמח שכנראה לא התאזרח.

בארץ גדל עוד מין בסוג ביצן:  ביצן מכסיף A. sessilis. זהו צמח של בתי גידול לחים, קרח או מקריח, בעל עלים איזמליים, עלי עטיף שווים ביניהם באורך ובצורה, ולא קוצניים. לעומת ביצן דוקרני המופיע גם בבתי גידול לא רטובים והוא שעיר, בעל עלי העטיף קוצניים לא שווים ביניהם.

מספר המינים בסוג Alternanthera שונה מאד בהתאם למקורות המידע השונים, והוא נע בין 80 ל-200 בהתאם למקור המידע. הסוג  Alternanthera תואר על ידי Pehr (Peter) Forsskal, מתלמידיו של קרולוס לינאוס, ופורסם רק לאחר מותו ב-1775. המין ביצן דוקרני Alternanthera pungens תואר ב-1818 ע"י Karl Sigismund Kunth, בוטנאי גרמני, אחד הראשונים באירופה שעסק בתאור צמחים מהיבשת האמריקאית.

 

פירוש שמות הצמח: השם העברי של הסוג מרמז לבית הגידול הרטוב (ביצה). שמו העברי של המין מציין את דוקרניות התפרחות. שם הסוג המדעי:  מתייחס כנראה לכך שהאבקנים והסטמינודים בפרח ערוכים בסידור מסורג (alternare = מסורג). תואר המין המדעי נגזר מהפועל  הלטיני pugnare ,שמשמעו לדקור או לעקוץ.

השם העממי באנגלית: khaki burr:, מתייחס לצבע החאקי של התפרחת הפורה הקוצנית.

ביבליוגרפיה

המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין

מיכאל זוהרי: מגדיר חדש לצמחי ישראל

צמחיית ישראל ברשת

International Plant Name Index

EuroMed PlantBase Project

The Plant List

Catalogue of Life

Flora Europaea

Flora of North America

Flora of China

Flora of Pakistan

Flora Palaestina

Flora Zambesiaca

PIER Pacific Island Ecosystem at Risk

Seinet sw Biodiversity

Neotropical  Flowering Plants -Amaranthaceae

Environmental weeds of Australia

מאת מרים מילוא, 2018

שמות נוספים

שם עברי מנוקד (מילון אקדמיה):
בִּצָּן דּוֹקְרָנִי

תכונות וזיהוי

  • צמח שרוע, הגבעולים שעירים, העלים ביצניים

    צמח שרוע, הגבעולים שעירים, העלים ביצניים

  • העלים דמויי ביצה הפוכה או מרית, קהים בראשם. צמחים שעירים.

    העלים דמויי ביצה הפוכה או מרית, קהים בראשם. צמחים שעירים.

צורת חיים:
המיקריפטופיט (עשב-רב-שנתי)
קוצניות:
פרחים (גביע, כותרת, תוספות)
בשרניות:
לא בשרני
הסרת הנוף בעונה הקשה:
בן-קיימא
צבע הכותרות או העטיף:
ירוק, לבן
ביתיות ומיניות:
פרחים דו-מיניים בלבד
אחידות המנבגים או הזרעים:
זרעים ופירות אחידים
חודשי הפריחה:
ספטמבר
סידור העלים:
נגדיים (שני עלים בכל מפרק)
טיפוס העלה:
פשוט
שפת העלה או העלעל:
תמימה
עלי-לוואי:
ללא עלי-לוואי
בית גידול:
בתי גידול לחים
טיפוס התפוצה:
אמריקני
עמידות ליובש:
עמידות למלח:
גדל בקרקעות שאינן מלוחות
זיקה לבתי גידול מופרעים:
גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד

שיוך סיסטמטי

מערכת-על:
צמחי הזרעים
מערכה:
מכוסי הזרע
מחלקה:
דו-פסיגיים
משפחה:
ירבוזיים
סוג:
ביצן