פריחה

  • ינואר1
  • פברואר2
  • מרץ3
  • אפריל4
  • מאי5
  • יוני6
  • יולי7
  • אוגוסט8
  • ספטמבר9
  • אוקטובר10
  • נובמבר11
  • דצמבר12
לא פורח כעת

תפוצה

קחוון אליעזרה - מפת תפוצה

אזורים גאוגרפיים בישראל

חבלי צמחייה

תאור והערות

במשך כמה שנים כונה צמח זה בשם מוטעה. לבדיקת השם ביקשתי מרונית גדיש מזכירת הוועדה לשמות הצמחים באקדמיה ללשון העברית את הפסקאות בזיכרונות הדברים של הישיבות בהן נידון השם. להלן הפסקאות:
בישיבה 61 (יום כ' באדר תשנ"ט, 8 במרס 1999):
136. קחון אליעזר / אֱלִיעֶזְרָה Anthemis eliezrae
שם הלוואי על שם בתו של איג.
שם המין יהיה אפוא: קַחְוַן אֱלִיעֶזְרָה.

בישיבה 62 (ביום ט' באייר תשנ"ט, 25 באפריל 1999):
18. קחון אליעזר / אֱלִיעֶזְרָה Anthemis eliezrae (רשימה 7, מס' 136)
בישיבה הקודמת נאמר ששם הלוואי על שם בתו של איג והוחלט ששם המין יהיה קַחְוַן אֱלִיעֶזְרָה.
ע' כהן מצא שאיג כתב בלטינית eliezeri ומכאן שהתכוון ל'אליעזר'. כנראה נ' פיינברון החליטה על דעת עצמה לשנות את הסיומת. לדעת ד' הלר איג קרא את הצמח על שם אליעזר (פקטורובסקי) וגם לבתו הוא קרא כנראה על שם גיסו (דודה של אליעזרה).
הוחלט ברוב (1:5): קחוון אליעזר.

21-11-2013
בדקתי שוב את עניין הקחוון ואף שוחחתי עם אליעזרה עצמה. אלכסנדר איג אהב מאוד את ידידו-גיסו אליעזר פקטורובסקי (פקטורי) ואכן כינה סוג בשם Factorovskya = פקטורית ושלושה מיני צמחים בשם המין "פקטורי" (אהרונסוניה, עטיינית ומגנונית). המאמר של איג בו פורסם השם Anthemis eliezeri יצא לאור באותה חוברת בה הודיעו על פטירתו של א. איג. אליעזרה איג-ז'קוב זכרה שהיה צמח אחד על שמה (כך דובר במשפחת איג כי היא הייתה בת 10 חדשים כאשר אביה נפטר). היא נולדה ב-1937 וברור לי שבעת שנולדה עסק איג בכתיבת המאמר על מיני הקחוון. מישהו שהביא את המאמר לדפוס עשה טעות וכינה את הצמח על שמו של אליעזר פקטורי. בפלורה פלשתינה (בעמוד 333 בחלק 3 שפורסם ע"י פינברון ב-1978) כתבה המחברת שהשם "eliezeri" הוא טעות וכינתה אותו Anthemis eliezrae Eig ; בהערת שוליים בבסיס אותו עמוד ציינה שהצמח מוקדש לבתו של איג. בכרך הציורים כינתה את הצמח בשם בעברית קחוון אליעזרה וחזרה על תיקון הטעות באיור 559 ובתוכן העניינים של ספר זה. פרופ' פינברון היתה בידידות רבה עם איג והבינה (כנראה משיחות ביניהם) שהוא התכוון לכנות את הצמח על שם בתו שנולדה בעת שכתב היד הוכן. דעה זאת מתחזקת על ידי השם שנקט מ. זהרי (גם הוא היה מקורב לאיג) ב"מגדיר החדש" שלו; בשתי המהדורות מופיע השם eliezerae ובעברית אליעזרה. על כן עלינו לחזור לשם קחוון אליעזרה בעברית.

שמות נוספים

שם עברי נרדף:
קחוון אליעזר
שם עברי מנוקד (מילון אקדמיה):
קַחְוַן אֱלִיעֶזֶר

תכונות וזיהוי

  • העלים גזורים-מנוצים, קצה אונות העלה מסתיים בחוד קטן. צמחי נגב.

    העלים גזורים-מנוצים, קצה אונות העלה מסתיים בחוד קטן. צמחי נגב.

  • נזר הזירעון קצר ומשונן.

    נזר הזירעון קצר ומשונן.

צורת חיים:
חד-שנתי
קוצניות:
צמח שאינו קוצני
בשרניות:
לא בשרני
הסרת הנוף בעונה הקשה:
בן-חלוף
צבע הכותרות או העטיף:
לבן, צהוב
ביתיות ומיניות:
פרחים דו-מיניים וחד-מיניים (צמח פוליגמי)
אחידות המנבגים או הזרעים:
זרעים ופירות אחידים
חודשי הפריחה:
אפריל, מאי, מרץ
סידור העלים:
מסורגים (עלה אחד בכל מפרק)
טיפוס העלה:
גזור, גזור פעמיים או יותר
שפת העלה או העלעל:
אחרת
עלי-לוואי:
ללא עלי-לוואי
בית גידול:
מדבר, ערבות-שיחים
טיפוס התפוצה:
סהרו-ערבי
עמידות ליובש:
עמידות למלח:
גדל בקרקעות שאינן מלוחות
זיקה לבתי גידול מופרעים:
גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד

שיוך סיסטמטי

מערכת-על:
צמחי הזרעים
מערכה:
מכוסי הזרע
מחלקה:
דו-פסיגיים
משפחה:
מורכבים
סוג:
קחוון