שאלה לגבי צמחי סלעים אובליגטורים

ראשי פורומים צמחי הבר של ישראל שאלה לגבי צמחי סלעים אובליגטורים

הדיון הזה מכיל 9 תגובות, ויש לו 4 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י יהודית אמיר יהודית אמיר לפני שבועיים.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2559330

    האם ידוע על משאב ספיציפי שצמחי הסלעים האובליגטורים מפיקים מהסלע מעבר לעניין הדחיקה התחרותית שלהם לנישה זו? לדוגמא: מציץ סורי, כתלה חריפה, בלוטת הסלעים או אשבל ארצישראלי?

    #2559347

    הם לא מפיקים כלום מהסלעים, אלא מהסדקים האוצרים מים לתקופה ארוכה יחסית. לכן הצמחים שציינת (כמו אשבל מופסק, ברילון ריסני או שלוחית קירחת וכו') פורחים בקיץ, כמו גם צמחי מצוקים מובהקים (ע"ע דרדר נאה, זיף-נוצה מחוספס, מישויה וכד')

    #2559368

    אבל סיקו, המים כנראה מכילים מומסים מהסלע.

    #2559370

    העובדה שהם צומחים רק בנישה זו מעלה את ההשערה שיש איזו תלות בין הצמח לסלע מעבר למים כמשאב או דחיקה תחרותית. קצת מזכיר לי את התלות בחיידקי ריבוזיום.אולי איזה מינרל ספיציפי?

    #2559371

    אם מדובר במינרלים המומסים מן הסלע, הרי שהם מצויים לא רק בסדקים אלא בכל סביבת הסלע ובאדמה שנוצרה מהתרוחחותו.
    לעניין תלות בחיידקים ו/או פטריות – (1) צריך לברר ולהוכיח שאכן קיימת תלות שכזאת, וכמובן (2) שאותם חיידקים או פטריות קיומם מותנה בסדקים בסלע. מסופקני….

    #2559372

    חלק מצמחי המצוקים גדלים באזורים גשומים ולחים יותר מחוץ למצוקים, בארצנו היבשה הם שורדים במצוקים כי שם יש נגר עילי גבוה והרבה מים נקווים בסדקי הסלעים. לדוגמא – לוענית הסלעים הגדלה רק במצוקים והמין הקרוב לה בחרמון – לוענית הלבנון הגדלה לא רק במצוקים.

    #2559431

    אולי הלוענית היא מקרה טוב למחקר. אם ניתן היה לרצף את הדנא של שני מיני הלוענית אולי אפשר היה להבין את מהות ההבדל. יכול להיות שקיים גן שיסביר את ההבדל. מה יקרה אם ננסה לשתול פרח סלעים אובליגטורי בקרקע שאין בה מגבלת מים בטבע? כלומר לא בגן בוטני שמור? או שנעביר את לוענית הסלעים לחרמון?
    יכול להיות שצריך למקד את המחקר לא רק במדידות אקולוגיות אלא גם בביולוגיה מולקולרית.? הרי עושים את זה בבניית אילן פילוגנטי באבולוציה . האם זה נעשה גם בהקשר של אקולוגיה?

    #2559537

    לא יודע

    #2559540

    הערות:
    1. אם בית הגידול של צמח יכול להיות בסדקים וגם בשטח פתוח, הרי שלא מדובר באובליגטוריות. חבצלת קטנת פרחים, לדוגמה, צומחת לפלא בסדקי סלעים, ומאידך יוצרת משטחים נאים באזורים קירטוניים פתוחים, לפעמים באותו אזור עצמו (למשל בנחל אשרת בגליל המערבי, או נחל הוד בכרמל). כך לוענית הלבנון בדוגמה שהביא אורי, נרקיסים הצומחים הן במצוקים והן באדמה רווית-מים וכד'.
    2. דוגמת הלועניות: מינים "קרובים" או ויקאריים הם בכל זאת מינים שונים, ואולי נוצרו *בגלל* השוני בביתי הגידול. העתקה של צמח מבית גידול אחד לשני מדלגת על שלב קריטי (אולי אפילו בה' הידיעה) בחיי הצמח: נביטה.
    אפשר לנטוע קטלב בטרה-רוסה, למשל, והוא יאריך שם חיים. השאלה אם פירותיו ינבטו על אותו סוג קרקע בצורה טבעית…
    3. להמחיש את חשיבות משק המים לצומח הר"ש בסדקי סלעים, כדאי לחשוב על צמחים כמו קריתמון ימי או עדעד הגליל, (שגם הם פורחים בקיץ).

    #2559541

    כן. אולי זה העניין: סוגיית הנביטה ה"מאלצת" את הצמח לנבוט בכיסי קרקע מטעמים אבולוציוניים וכך מובטחים לו המים. ומבחינה סיבתית אולי יש כאן תלות בשלב הנביטה , בתנאי הסלע, המומסים, הצל ועוד. תודה על הרעיונות.

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב. התחבר או הירשם