טבעות שנתיות

פורסם: 20 ביוני 2013, יב בתמוז תשע"ג | עודכן: 10/05/14

בשנים 1978-1977 נבנה בית חדש וגדול במקום בית ילדותי הקטן; עץ האורן הגדול נותר צומח זקוף בעוד שכנים רבים שלו נפלו בשלגים. כחלק מהנוי של גננו שתלנו קיסוס החורש למרגלותיו וזה התפתח לתפארת על חלקו התחתון של העץ, פרח בשפע כל שנה ויצר גזעים עבים יחסית שחיבקו את בסיס העץ. עובי הטבעות השנתיות של האורן הראה צמיחה טובה ואחידה לאורך השנים. במהלך שנות ה-1980 אימצו את צמרתו עשרות יונים שהותירו מתנה מצטברת למרגלות העץ שסייעה לדישון גינתנו המתפתחת. לאחר שגזמנו את הענפים התחתונים פסקו היונים מפעילותם זאת.

כאמור בחלק הקודם, בליל שלישי, 8-1-2013, בשעה 19:00 שמעו השכנים רעש חזק על גג ביתם. אנחנו לא שמענו דבר ורק בשעות אחר הצהרים של יום רביעי צלצל אחד השכנים והמליץ שנצא לגינה לראות מה קרה. בשעות השקיעה יצרנו קשר עם יענקל'ה ספיאן ואנשיו, שבאו העריכו את העבודה הדרושה. מצויידים בכל המיכשור המתאים הגיע הצוות ביום חמישי, יום השלג. בשעות הצהרים הם החלו לנסר ענפים צדדיים מהגג השכן כאשר יענקלה תלוי בציוד של גלישת מצוקים ("סנאפלינג") ומשתמש במשורים ממונעים. לקראת שעות הערב נחת הענק על השטח שבין רח' המעלות 3 (ביתנו) לבין רח' המעלות 5; המעקה של מרפסת קומת הקרקע נפגע מקצהו המרוחק של הענק הכבד. הענפים הצדדיים נחתכו במומחיות והועברו בעבודת צוות לערימה מצטברת ברחוב החלוץ. משורים משוכללים כרתו פיסות גזע שגובהן פחות ממטר אחד ורק כאשר חותכים אחת לאורכה ניתן להעביר את חלקי הגזע לרחוב המעלות. עד מהרה הגיעו אנשים שלקחו את פיסות הגזע ובודאי יש מי שהפך את הגזע של העץ שלנו למקור הכנסה טוב. יתכן שבתים רבים חוממו שעות רבות בעזרת האורן הענק והצוות של יענק'לה.

טבעות שנתיות

בין גושי העץ החתוכים מצאתי פרוסת גזע דקה בה היה חתך רוחב מלא. מיד הייתה הפרוסה בביתי ובעזרת להב חד של סכין ניתוח החלקתי את פני החתך. כך אפשר לבדוק את מספר הטבעות השנתיות. בדקתי והתברר לי שהעץ נפל בהיותו בן 74 ביום הולדתי ה-74. כאן באה הזדמנות טובה לדון בשאלת "טבעות שנתיות" של עצים ושיחים. בהיותי סטודנט באוניברסיטה בשנות ה-1960 זכינו ללמוד אנטומיה של הצמח בהרצאותיו ומעבדותיו של פרופ' אברהם פאהן ז"ל. מקצוע זה כבר לא נלמד באוניברסיטה העברית ועל כן ראוי שבמסגרת הנוכחית ארחיב מעט את הדיון. חלקו העיקרי של גזע האורן הוא רקמת הובלה (עצה) הבנוייה מתאים מוארכים וחלולים המכונים טרכאידים.

האנטומיה של גזעי עצים נחקרת בעזרת חתכים מיקרוסקופיים. למזלנו יש לארצנו ולי ידידים מסורים בשוויצריה; ואלטר וורנה נאני, אשר תרמו תמונות רבות לאתר שלנו במהלך הקמתו, מסייעים כאן בשמחה. הוא רכש מיכשור מעולה למחקרים בוטניים ומיקרוביולוגיים שונים ומשקיע זמן רב במחקר. הקוראים המסורים יכלו לקרוא על האנטומיה של קוצי האשחר הארץ-ישראלי ולהיעזר בחתכים המיקרוסקופיים של ואלטר. להדגשת מרכיבים שונים ברקמה צובעים את החלק הנחקר בחומרי צבע מתאימים וכך החתך באיור 19.1.9 הוא בצבעים טבעיים, באיורים 19.1.10 – 19.1.12 בספרנין (Safranin), באיור 19.1.13 באקרידין-אורנג' (AcridinOrange) ובאיורים 19.1.14 ו-19.1.15 בפרימולין.

איור 19.1.11: מימין לחץ ולאות S טרכאידים בעלי חלל קטן ודפנות עבות היוצרים עצה כהה. האביב מתחיל בבת אחת ונוצרים בו טרכאידים בעלי חלל גדול ודופן דקה. העצה כאן, משמאל לחץ, בהירה.

איור 19.1.12: מעבר הדרגתי מיצירת עצה של עונה נוחה בחלק הימני של התמונה לעצה של עונה קשה שלאחריה (משמאל לחץ) פורץ האביב.

איור 19.1.13: חתך רוחב, צבוע ב-אקרידין-אורנג', במעבר בין עצת העונה הקשה (מימין לחץ) לעצת העונה הנוחה (משמאלו).

איור 19.1.14: חתך רוחב, צבוע בפרימולין, במעבר בין עצת שתי עונות; החץ מסמן ארבעה תאים גדולים של עצת האביב. אורכו 593.33 מיקרון.

איור 19.1.15: חתך רוחב, צבוע בפרימולין, במעבר בין עצת שתי עונות; החץ מסמן ארבעה תאים קטנים של עצת הקיץ-חורף. אורכו 434.49 מיקרון.

לחתך הרוחב של תאים מוארכים אלה יש חלל בצורת מעגל או אליפסה (איור 19.1.10). לאלה הנוצרים באביב יש דופן דקה וחלל גדול (כ-70 מיקרון קוטרם); הם ממלאים צורך של העברת כמות גדולה של מים ומלחים בעונת הצמיחה הטובה, ממערכת השורשים לנוף העל-אדמתי. לצינורות הנוצרים בעונה השחונה ובחורף הקר יש דופן עבה וחלל קטן (קוטרם 33 מיקרון; איורים 19.1.13-19.1.11 מימין לחץ ולאות S). באיור 19.1.14 מדד ואלטר נאני את אורכם הרדיאלי של ארבעה תאי עצת אביב לעומת ארבעה תאי עצת חורף (איור 19.1.15). שורות התאים מימין ומשמאל לחץ באיורים 19.1.13-19.1.11 ובאיורים 19.1.14 ו-19.1.15 נמשכות ברציפות. ההבדלים היחידים בין שני הצדדים הם, כאמור, עובי דופן התא וקוטר החלל.

תאי עצה נוצרים כתוצאה מפעילות חלוקה של תאי קמביום. לרוב מספרם של אלה לא משתנה. התוצאה היא שבאביב (משמאל לחץ) נוצרת רקמת עצה בהירה ואלו בקיץ ובחורף נוצרת רקמה חומה כהה. לבלוב העצים בחודש האביב והצמיחה המהירה של עצת האביב מביאים לניגוד בולט בצבע העצה בעונת הלבלוב. בין עונת לבלוב אחת לעונה שקדמה לה היתה שנת פעילות שלמה. רוחב הטבעת העליונה באיור 19.1.9 הוא 1.38 מ"מ ורוחב הטבעת התחתונה 0.61 מ"מ. בשנת פעילות משופעת במים העץ יוצר טבעת שנתית רחבה ובשנה קשה הטבעת צרה. תנאי הגידול הטובים של ירושלים מתבטאים בכך שרדיוס גזע האורן בחצרי הוא 34.3 ס"מ. ממוצע קצב הצמיחה של אורן זה הוא 4.63 מ"מ לשנה. בצפון סיני בו כמות המשקעים השנתית הממוצעת פחותה מ-100 מ"מ דגמתי ענף של עץ ערער אדום שרדיוסו היה דומה לזה של האורן שלנו ונמנו בו כ-1000 שנים (איור 19.1.16); ממוצע הצמיחה של הגזע כולו הוא כ-0.34 מ"מ לשנה. אף שהללו מיני עצים שונים אפשר להבין כיצד מתבטא משטר המים בו חי העץ בעוביין של הטבעות השנתיות. מדע מדויק ומחקר של אקלים העבר (דנדרוכרונולוגיה) התבצע בארצות שונות עם הובלה של מכוני מחקר בטוסון, אריזונה ובקורנל, ארה"ב.

איור 19.1.9: פסי הגזע הכהים הם תוצר פעילות העץ בקיץ היבש ובחורף הקר. הגזע הבהיר נוצר באביב שהוא תקופת גידול נוחה.

איור 19.1.10: חתך מיקרוסקופי צבוע בספרנין שערך וצילם וולטר נאני בשוויץ בפיסת גזע מבית הכרם. קבוצה של טרכאידים (צנורות הובלה במחטניים) של עונת גידול נוחה; חלל התאים גדול ודפנותיהם דקות יחסית.

איור 19.1.16: חתך בענף עתיר שנים (1000) של ערער אדום מג'בל חלאל בצפון סיני. זה העץ החקור הזקן ביותר במזרח התיכון. הגזע חוזק על ידי פולימר שהתקשה, נוסר ולוטש.

מוזכרים בעמוד זה