עוד על אלה אטלנטית בהר הנגב

פורסם: 15 ביולי 2009, כ"ג בתמוז תשס"ט | עודכן: 10/05/14

מסיבות שאינן ברורות לי אנשים שלא ראו עצים צעירים של אלה אטלנטית בנגב הוציאו דיבתה כאילו אינה נובטת כלל ועיקר. בעיני דעה זו תמוהה מאחר שראיתי מאות נבטים של אלה בהר הנגב והראיתי אותם לכל מי שהזדמן לי. בתקופה בה ספרתי "טבעות שנתיות" (בהן אדון מאוחר יותר) מצאתי נבט בן 3 שנים ואחרים בני 50 שנה ויותר. כמובן שבראייה רחבה יותר, ליד עצים בני 800 או 1000 שנה, אפשר להתייחס לעץ קטן בן 100 שנה כאל נבט. בית הגידול בו מתרחשת התבססות מרובה יחסית של נבטים הוא כיסי קרקע וסדקים של משטחי סלע (איורים 7.4.1 ו-7.4.2). השיח בצילו חוסה הנבט שבאיור 7.4.1 הוא כתלה חריפה. כיניתי את חברת הצמחים בה מצויים נבטי אלה אטלנטית במשטחי סלע שבשלטון הכתלה על שם שני המינים האלה.

חברה זו מפותחת ברום 700 עד 1000 מ' בהר הנגב. ייחודם של משטחי הסלע (איור 7.4.3) הוא בכך שלאחר רדת מילימטר אחד של גשם מתפתח עליהם נגר עלי שמביא להרוויית כיסי הקרקע שבהם והשטח שלמרגלות משטח הסלע. זרעי האלה נאכלים על-ידי ציפורים שמעבירות אותם במערכת העיכול שלהן מבלי לפגוע בחיוניותם ומפרישות אותם בתחומי חיותם. זרע המגיע למשטח סלע עשוי לנבוט ולהגיע באמצעות שורשיו אל כיס קרקע בו מצויה כמות מים שמספיקה להתבססותו. הסיכויים שתיווצרנה כל המגבלות עד לשלב ההתבססות מועטים וכך אין בהר הנגב מליוני נבטים בשטחים הנאותים. מספר הנבטים של אלה בני אותה קבוצת גיל קטן יחסית לאוכלוסיות של צמחים להם יש פחות מגבלות נביטה והתבססות.

בית גידול נוסף בו נמצאו נבטים רבים הוא ערוצי נחלים בתחום הר הנגב הגבוה בו מצויים עצים רבים (איור 7.3.3). במחקר פרטני שערכתי בעשור האחרון ביחד עם ד"ר יואב אבני מיחידת המחקר של מדע רמון והמכון הגיאולוגי מצאנו פרטים צעירים של אלה אטלנטית בערוצים מכל דרגותיהם – מדרגה 1 ועד ערוצים מדרגה 5. זרעים נובטים ועצים מתבססים בערוצים בהם יש שפע מים באופן זמני. יש יתרון לעצים מעמיקי שורש המתקיימים גם שנים רבות אחרי שירד הגשם שהביא לנביטתם. האלה עשויה להאריך ימים עד כמה מאות שנים ובתקופה זאת מביאה הסחיפה שבנחל להתעמקותו ולהותרת העצים בטרסות נחל גבוהות מרום הזרימה של הנחל היום.

איור 7.4.1: נבט של אלה אטלנטית ולידו שיח של כתלה חריפה במשטח סלע חלק מצופה חזזיות אפיליתיות.

איור 7.4.2: נבט של אלה אטלנטית ולידו שיח של אשבל מצרי מדרגה במצוק ליד נחל אלות.

 

איור 7.4.3: משטח של סלע גיר קשה, מצופה חזזיות אפיליתיות זמן קצר לאחר רדת גשם קל. ברק הסלע נובע מנגר עלי על פניו.

בתי גידולם של עצים בוגרים

איור 7.4.4: עץ אלה גדול שהתפתח למרגלות שכבה עשירה במשטחי סלע ונהנה מתוספת רבה של מי-נגר.

עצים שנבטו במשטחי סלע ושורשיהם הגיעו לשכבות העשויות להציע להם כמות מים נאותה מתפתחים לעצים כאלה שבאיורים 7.4.4 ו-7.4.5. באיור 7.4.6 עץ אלה בשלכת על המדרון הסלעי שמימין לשיחי הערוץ ובאיור 472 הוא מובא בתקריב ומציג את דרכו בביקוע הסלעים ביניהם נבט. השיחים בערוץ הם עצי שקד רמון שהוא עץ אנדמי להר הנגב ומצוי באופן נדיר בסלעי החלק הגבוה של הר הנגב. מלבד משטחי סלע והתחלה של ערוצים, כבאיורים 7.4.6 ו-7.4.8, מצויים פרטים בודדים של השקד גם בערוצים (איור 7.4.9). מיקומו של עץ האלה הסמוך ביותר לקו פרשת המים המקומי של ההרים בהם הוא מפותח תלוי במסלע של אגן ההיקוות. ככל שאגן ההיקוות תורם נגר עלי ביעילות גבוהה יותר נצפה למציאות אלה בבסיס אגן היקוות קטן יחסית.

במהלך ספירת 1,400 העצים הבוגרים בהר הנגב סומנו 7 עצים שגודל האגן הממוצע שלהם, שעיקרו משטחי סלע חשופים, הוא 1,500 מ'. תשעה עצים אחרים גדלו באגני היקוות גדולים שעיקרם סלעים סדוקים; ממוצע הגודל של אגנים אלה הוא 250,000 מ"ר (איור 7.4.10). עצי אלה בודדים מתים בהגיע זמנם (איור 7.4.11). בכמה מהם התפתחו זחלי חיפושיות שפוגעים בעצים בדרך הטבע. אף כי ניסו גם כאן להאשים את פעילות האדם כמביאה לפגיעה בטבע, לדעתי לא הצליחו להוכיח זאת באופן ממשי. אני רואה באוכלוסיית עצי האלה האטלנטית בהר הנגב אוכלוסייה טבעית בה יש התפתחות של נבטים, חיים של פרטים בוגרים (איורים 7.4.12-7.4.14) ומוות של זקנים או כאלה הנפגעים ממזיקים שונים.

איור 7.4.5: עץ אלה בנוף סלעי בו הנגר העילי המצטבר בבית השורשים מאפשר קיומו כבר מאות בשנים, בנוף של ערבת-בני-שיח.

איור 7.4.6: יובל של נחל אלות הפונה צפונה ובו ריכוז של 7 שיחי שקד רמון. במדרון שמימין לערוץ עץ גדול של אלה אטלנטית.

איור 7.4.7: עץ האלה הגדול שבאיור 7.4.6 עם הסלעים שביקע במהלך צמיחתו.

איור 7.4.8: שקד רמון פורח באגן ההיקוות של נחל אלות. בהמשך המדרון שני עצי אלה בשלכת.

איור 7.4.9: שקד רמון שהתפתח למימדי עץ בנחל אליאב. עץ זה שימש כצמח הטיפוסי על פיו תואר המין שהוא בלעדי (אנדמי) לנגב.

עץ ביער-ערבה בהר הנגב, גדל בתשתית סלעית

איור 7.4.10: אלה הגדלה בערוץ נחל מדרגה ראשונה באגן ההיקוות של נחל ניצנה, בין בור חמת להר רמון.

איור 7.4.11: עץ שהיה מפותח במשך מאות שנים בערוץ מסדר שלישי ומת זקוף בעקבות נבירות של חרקים בגזעו.

איור 7.4.12: עץ אלה מפותח היטב אך גם עתיר עפצים אדומים דמויי אלמוג בערוץ נחל מסדר 5-4 בסביבת נחל לוץ.

איור 7.4.13: נחל לוץ עם עשרות עצי אלה אטלנטית הגדלים בגדותיו.

איור 7.4.14: עץ שראה הרבה מבקרים חוסים בצילו הכבד.