אלה אטלנטית ועציה הענקיים בהר הנגב

פורסם: 1 ביולי 2009, ט' בתמוז תשס"ט | עודכן: 10/05/14

להולך במדבר קשה להתייחס אל עץ כלשהו כלאחר יד. העצים מעמיקים שורשים וגם בעונות שחונות הם ממשיכים להיות ירוקים ופעילותם נמשכת גם בקיץ. העצים יוצרים למבקר במדבר, ולא פחות מכך למתגורר בסביבתם, מקום קיום נוח יותר מאשר בשטח הפתוח. למתבונן על נחל אלות מהצוקים שמעליו (איור 7.3.1) נפרשת תמונה כמעט דמיונית בנוף הארץ. העצים בערוצים עטורים בבני-שיח המלווים בצפיפותם את המפה הגיאולוגית של האזור.

המשתכן, ולו רק לארוחת צהרים, בצל אלה עתיקת יומין בנחל לוץ (איור 7.3.2) עשוי להרגיש שהגיע לארץ האגדות. במסגרת מחקר שעשיתי על תפוצת עצי אלה אטלנטית בהר הנגב סימנתי על גבי תצ"א את כל העצים הבוגרים שיכולתי לזהות. נמצאו כ-1400 עצים. צבעתי את המשבצות של 1X1 קמ"ר בהר הנגב בהתאם למספר העצים שנראו בכל משבצת (איור 7.3.3) והסתבר שצפיפות העצים גבוהה בחלק הגבוה, הסמוך להר רמון, שבו נחשפת שכבת סלע השייכת לתצורת ניצנה (איאוקן) ויוצרת משטחי סלע חלקים.

איור 7.3.1: נחל אלות, הר הנגב הגבוה בו צפיפות עצי האלה היא מהגבוהות בנגב. משטר המים המתקיים בכל בית גידול מתבטא בצפיפות השיחים.

איור 7.3.2: עצים גדולים של אלה, אף בקנה מידה ארצי, מפותחים בערוצי נחלים גדולים ומשמשים מקום מחסה.

איור 7.3.3: מפת תפוצה של אלה אטלנטית בנגב (מתוך דנין & אורשן, 1970).

מבנה העלה והבחנה בין מיני האלה בעזרתו

אין בנגב אף עץ שדומה לאלה אטלנטית בצורתו, אך היות והוא גדל גם בחלקים נוספים של הארץ ובארצות שכנות, ראוי להשוות אותו למינים קרובים. אלה אטלנטית משליכה את עליה בהתקרב החורף ועומדת ללא עלים כ-4-3 חודשים. אלת המסטיק, שעליה מתקיימים על הצמח כל השנה, גדלה על-פי רוב כשיח ומצויה בחלק הגשום של הארץ. בחלק הים-תיכוני של ישראל מצויה אלה ארץ-ישראלית שיש לה אי אלו תכונות מבנה זהות לאלו של האלה האטלנטית. העלה של שני המינים הוא עלה מורכב, כלומר על ציר העלה נישאים עלעלים (איור 7.3.4). באלה אטלנטית (מימין) מספר העלעלים אינו זוגי היות ומלבד זוגות העלעלים יש עלעל בודד גדול בקצה ציר העלה; באלה ארץ-ישראלית מספר העלעלים הגדולים זוגי היות ובראש העלה אין עלעל. במידה וקיים עלעל גודלו קטן באופן ניכר מזה של שאר העלעלים. ראש העלעל של אלה ארץ-ישראלית מחודד וחתך הרוחב של ציר העלה עגול. לאלה אטלנטית עלעל שראשו מעוגל ועל ציר העלה יש תוספת טרף לאורכו בשני צדדיו כך שהוא אינו מעוגל (איור 7.3.5).

בדרום סיני ובהרי אדום שבירדן מצויה בסלעים ובערוצים גם אלה פרסית (איור 7.3.6). כמו שני המינים האחרים היא נשירה וכמו אלה ארץ-ישראלית עלעליה מחודדים וציר העלה עגול. אלא שכמו אלה אטלנטית יש לאלה הפרסית מספר פרטי של עלעלים גדולים – גודלו של העלעל שבהמשך ציר העלה הוא כגודל שאר העלעלים. ענפים צעירים של שלושת המינים נושאים עלעלים שצורתם אינה טיפוסית ושונה מזה המתואר כאן. על כן כשבודקים את העלים יש לבדוק ענפים בוגרים (איור 7.3.7).

איור 7.3.4: עלה של אלה אטלנטית (מימין) עם עלעל גדול בקצה הציר המורחב של העלה; עלעליה בעלי קצה מעוגל; משמאל עלה של אלה ארץ-ישראלית שמספר עלעליה זוגי וציר העלה עגול. עלעליה בעלי קצה מחודד.

איור 7.3.5: עלה של אלה אטלנטית, פניו מבריקים ויש תוספת טרף ירוקה משני צדי ציר העלה שנותנים לו מופע מורחב.

 

איור 7.3.6: עלה של אלה פרסית עם עלעל גדול בקצה הציר העגול של העלה; עלעליה בעלי קצה מחודד.

איור 7.3.7: ענפים נושאי עלים ופירות צעירים של אלה אטלנטית.

פירות ועפצים

מינים רבים מזוהים בעזרת פירותיהם. בהיותם דו-ביתיים בני הסוג אלה נושאים פירות רק על צמחי הנקבה והללו (איור 7.3.8) אדומים בצעירותם והופכים טורקיז לאחר הפרייה ובהבשלה. כאשר פותחים פרי שצבעו טורקיז מגיעים לאחר קליפה קשה דקה אל הזרע שפסיגיו אוגרי מזון וצבעם ירוק-בהיר כצבע זרעי ה"פיסטוקים" המוכרים באזורנו בשמות "פיסטוק שאמי" (על שם דמשק היא "שאם") או "פיסטוק חאלבי" (על שם העיר חאלב). השם העממי בערבית של שלושת מיני האלה הנפוצים באזורנו הוא "בוטום". שם זה אוצר בשורשיו את הכינוי המישנאי של הצמח "בוטנים" או "בוטנה". גם השם המדעי של הסוג Pistacia נגזר משם עממי של העץ ובסיור בשנת 1965 באירן שמעתי שם את השם "פיסתה" לפרי של עץ התרבות בן הסוג אלה שמוכר גם בשמו המדעי אלה אמיתית (Pistacia vera). פירות העץ שצבעם אדום בעת ההבשלה בסתיו הם פירות ריקים – אין זרע בתוכם. פירות האלה האטלנטית והאלה הארץ-ישראלית נאספים בסתיו ונמכרים בשוקי התבלינים של ישראל (איור 7.3.9). משתמשים בהם לאחר טחינתם לתיבול עוגות מתוקות. הפירות קטנים, דמויי ביצה, קוטרם 6-5 מ"מ והם ערוכים באשכולות (איור 7.3.10 בצד שמאל).

איור 7.3.8: גבעולי אלה אטלנטית נושאי פירות . בפירות האדומים זרעים קשי-קליפה אך ריקים; הפירות שצבעם כהה עד טורקיז בעלי זרעים מלאים.

איור 7.3.9: פירות מוכנים לשיווק עם איסופם בחודשים אוקטובר-דצמבר. ייבוש ראוי בימי האיסוף מאפשר למוכרי התבלינים בשוק של העיר העתיקה למכור אותם במהלך כל השנה; בפירות הטחונים משתמשים לתיבול עוגות מיוחדות.

איור 7.3.10: עץ נקבה נושא אשכולות פירות (משמאל) ועץ עם פירות ועפצים כדוריים.

ענפי רבים מעצי האלה האטלנטית נושאים עליהם עפצים שנראים מרחוק ככדורים אדומים שקוטרם 6-5 ס"מ (איור 7.3.10 מימין) ואשר משחירים בחורף ולמעשה נראים כך במשך מרבית השנה. במבט מקרוב (איור 7.3.11) העפץ נראה כגוש של אלמוגים. כאשר פותחים זרוע של "אלמוג" (איור 7.3.12) ניכר שהוא חלול ולעתים קרובות אפשר למצוא כנימות טיפוסיות בתוך העפץ. לאחר תקופה ממושכת של אבולוציה משותפת יוצר הצמח עפצים טיפוסיים כגון אלה שהם בית גידול להתפתחות הכנימות שמזיקות רק במקומות אלה. עבור חובבי הצמחים העפצים מסייעים להכרת מיני האלה ומבט בעפצי אלה ארץ-ישראלית http://flora.huji.ac.il/?action=specie&specie=PISPAL מסייע בקלות להבחנה בין המינים.

איור 7.3.11: עפץ כדורי טיפוסי של אלה אטלנטית – אפשר להגדיר את העץ על פי עפצים כאלה. בתחילת ההתפתחות העפץ ירוק, מאדים ולאחר התייבשו – משחיר.

איור 7.3.12: זרועות ה"אלמוגים" הבונים את העפץ חלולים ומפותחות בתוכם הכנימות המיוחדות לחיים עם אלה אטלנטית.