שקמים ועוד מיני פיקוס

פורסם: 15 ביוני 2009, כ"ג בסיון תשס"ט | עודכן: 10/05/14

פגות ופרחים

התפרחת של בני הסוג פיקוס Ficus היא פגה, בה פרחים זעירים נפתחים לתוך חלל התפרחת (איורים 7.2.1 – 7.2.3). במינים רבים בסוג זה הפגות נישאות על גבי גזעים בוגרים ומפותחים. תופעה זו, המכונה בספרות בשם Caulifloria (איורים 7.2.1, 7.2.2), מצויה במידה רבה בעצים ממוצא טרופי. כך הוא המצב בצמחיית הארץ גם בחרוב ובכליל החורש. על פי נ. הראובני (1984: עמ' 94) הענפים הדקים הנושאים את הפגות נקראו בשם "גמזיות" ועל כך כתב א. הראובני (1941, לשוננו כרך י"א חוברת א': עמ' 41-39) בפרשו מונח זה שנזכר אי אלו פעמים במשנה. במשנה כינו "גמזיות" ענפי-גזע דקים הנושאים פגות של שקמים ("גמזוזין" בלשון המשנה) אך גם מצויים בחרוב.

איור 7.2.1: גזע של שקמה עמוס פגות מבשילות בשיא עונתן בקיץ.

איור 7.2.2: פגות השקמה נשאות על ענפים דקים שזה תפקידם ומכונים בתלמוד בשם "גמזיות". בספרות הבינלאומית נשיאת פרחים או תפרחות על גזעים בוגרים מכונה caulifloria. הפגה היא תפרחת הנפתחת כלפי חלל פנימי אשר 5 קשקשים מגינים מבחוץ על פתחו.

כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן שמרו לנו ערביי ארץ-ישראל שמות מהעבר ושמה של השקמה או פגיה הבשלים בערבית הוא ג'ומז. התיפקוד העיקרי של השקמים בתרבות החקלאית בארץ-ישראל היה בהקשר של קורות וגזעים, אך ברור שהפגות המאדימות שטעמן מתוק מושכות אותנו לדון בהן. המתבונן על פגה מבחוץ אינו משער כי בתוכה חבויים פרחים. גם האוכל פגות בשלות של תאנים מקבל את הכדורים הקטנים קשי הדופן כזרעים שלה. למעשה מבנה התפרחת–הפגה ותיפקודיה סבוכים למדי והקורא המתעניין מוזמן לקרוא את מאמרו של גליל (1966) בו הדיון מלא ומקיף.

פרחי הנקבה נראים היטב בחתך אורך של פגה (איור 7.2.3). פרחים אלה מצויים בחלקו התחתון של מעגל הפרחים הנפתחים כלפי חלל הפגה. כל כדור צהוב–לבן הוא שחלה ריקה או עפץ שהתפתח משחלת הפרח ובתוכו מתפתחת צרעה זעירה, היא צרעת השקמה. מבנה פרח נקבי נראה בפינה השמאלית-תחתונה של איור 7.2.4. פרחי הזכר מצויים בחלקו העליון של מעגל הפרחים הנפתחים אל חלל הפגה שבאיור 7.2.3. גם כאן נוצרים עפצים בעקבות פעילות הצרעות. בראש המעגל ("שעה 12") מצויים קשקשים שדרכם עוברות הצרעות בדרכן אל תוך הפגה. הקשקשים הללו הם מעין דלת פרטית לצרעות השקמה ומותאמים למבנה שלו.

במבט חיצוני על הפגה רואים חמישה קשקשים (איור 7.2.2). להרחבת הראייה של תפרחת הפיקוס צילמתי בחצר המלון בו שהיתי בחלק טרופי של ארגנטינה גזע של פיקוס (שאינני יודע שם המין שלו) עליו יש גמזיות עבות ובראשן פגות גדולות (איור 7.2.5). חתך בפגה (איור 7.2.6) מראה את פרחיה הפונים אל חלל הפגה. היות והצרעה המותאמת למין זה של פיקוס לא הגיעה להטלת ביצים בפרחים, לא התפתחו כאן עפצים דמויי זרעים. מערכת הקשקשים הסוגרת את פיה של הפגה שונה מזאת המצויה בשקמה או בתאנה. לכל מין של פיקוס יש צרעה משלו, הם חיים בשיתוף ויש התאמה מורפולוגית ביניהם.

איור 7.2.3: חתך בפגה שהתעססה למרות היעדר הפרייה של פרחיה. רבים מהפרחים הנקביים שבחלקו התחתון של מעגל הפרחים הם עפצים בתוכם מצויים זחלים של צרעת השקמה.

איור 7.2.4: מחזור התפתחות פגת השקמה מתוך מאמרו של גליל (1966).

 

איור 7.2.5: מין נוסף של פיקוס בו נישאות הפגות על גמזיות בלתי מסועפות. נטוע בגן נוי בחלק טרופי של ארגנטינה.

איור 7.2.6: חתך אורך בפגה של הפיקוס שבאיור 450. הפרחים אינם פורים ולא נוצרים בהם עפצים.

בולס שקמים

המילה "בולס" נזכרת פעם אחת בתנ"ך, בספר עמוס, וגררה אתה ויכוחים ארוכים. גליל (1966) חקר שאלה זאת לאורך, לרוחב ולעומק והרוצה להתלבט ביחד אתו מוזמן להגיע לספריה נאותה ולקרוא את שכתב בטבע וארץ כרך ח' בחוברות ט', י' ויא'. פעולת הבליסה היא חיתוך פצע בפגה המבשילה המזרזת את הבשלת הפגה. בעזרת פעולה זאת מקצר הבולס את משך ההבשלה ומאפשר הנאה מהפגה לפני שהתאכלסה בצרעת השקמה המטילה ביצים בפרחי השקמה. במאמרו מביא גליל ציור של סכין מיוחד המשמש עד היום את בולסי השקמים בקפריסין (איור 7.2.7 משמאל). הוא מביא גם צילום של תבליט שנמצא בתביי שבמצרים הפרעונית. בתבליט מלפני אי אלו אלפי שנים כל השקמים בלוסות. באחד מסיורי אל נחל שקמה ליד קיבוץ ארז, בשנות ה-1960, שמחתי לראות גזע של שקמה בו חלק מהפגות נראו חתוכות לאורכן. הבנתי זאת כתוצאה של פעילות בליסה על-ידי אחד הפועלים שבאו לארץ מרצועת עזה. באותם ימים היה מעבר סדיר של אלפי פועלים עזתים בישראל ואחד מהם בלס שקמים על מנת להביאם כמזון נוסף לבני משפחתו. הוא לא השתמש בסכין בליסה כמו באיור 7.2.7 אלא פשוט חתך בסכינו חתכי אורך (איור 7.2.8 מימין).

איור 7.2.7: איורים ממאמרו של גליל (1966) הקשורים בבליסה.

איור 7.2.8: הגזע משמאל נושא פגות שהבשילו ללא פעילות האדם. בגזע מימין אי אלו פגות שנבלסו על-ידי עובר אורח בעזרת סכין שלהבו ישר.