בירדן: לענת עבר-הירדן ועבדור הסלעים

פורסם: 20 ביוני 2010, ח' בתמוז תש"ע | עודכן: 10/05/14

לענת עבר-הירדן

בהמשך פעילות הההכנה למסעות רוכבי הגמלים חיפשנו דרך ראוייה למסע מתוכנן בין ואדי רם לבין הכביש בין מען למודאורה (כפר הגבול בין ירדן לסעודיה). נסענו בדרך בלתי סלולה (ב-19-06-1997) מזרחית לוואדי רם ובהגיענו לסביבת המישור הקרוי על שם ג'בל עמיר ועמירה התגלה נוף מדהים. המישור היה חרוש במאות רבות של תעלות שעברו ממזרח למערב (איורים 12.3.1, 12.3.2). היה זה נוף של מישור חצץ עם תשתית של קירטון רך ולאחר בדיקות וחקירות הגענו למסקנה שתעלות אלה הן תוצר של שיירות גמלים עמוסים שעברו במישור. הגמלים הולכים אחד אחר השני (איור 12.3.3) ומהדקים את הקרקע במשותף. לאחר ששיירה או מספר שיירות עוברות על גבי רצועת קרקע הן מותירות מעין תעלה במקומות בהם התשתית מתאימה (איור 12.3.2).

בעת שספי ואבנר הלכו לבדוק חורבות שראו במרחק קצר ממסלול נסיעתנו, הלכתי במישור החצץ ומצאתי בן-שיח חי בחלק מענפיו. העלים היו דמויי סרגל, שעירים ותמימים (אינם גזורים). לא היו שרידים נוספים על הצמח כדי לסייע לי בהשערה מהו הצמח. הייתי בטוח שלא ראיתיו בעבר. חיפוש צמחים נוספים בערוץ שכן הביא יבול דל אך עם שריד תפרחת קטנה של צמח ממשפחת המורכבים. לאחר ארבעה חודשים נסענו, ספי הנגבי ואני, ממען לעבר סעודיה ובהגיענו לקרבת ג'בל עמיר ועמירה הפחתנו את מהירות הנסיעה. מצאנו נקודה בה התשתית הייתה חולית והצמח המבוקש נמצא גדל לצד הדרך (איור 12.3.4). לא חיכינו להגיע למקום נוסף. עצרנו, צילמנו את הצמח הפורח ואספנו דוגמות מתאימות כדי שאפשר יהיה להשאיר ענפים לצמח הטיפוסי (holotype) שיישאר בעשבייה המתאימה וחלקים נוספים מאותו שיח למשלוח isotypes למוסדות מחקר שונים (איור 12.3.4).

בשובי לירושלים בחנתי היטב את מבנה הצמח ומצאתי שהוא קרוב של לענה חד-זרעית. בעיון בספרות מצאתי שלענה חד-זרעית אכן נזכרת ברשימות הצמחים של ירדן. השוויתי אי אלו תכונות בולטות ומצאתי שהעלה של הלענה החדשה תמים, דמוי סרגל ושעיר, בעוד העלה של לענה חד-זרעית גזור (איורים 12.3.5, 12.3.6, 12.3.7) וקרח על פי רוב. התחלתי לתכנן תיאור של הצמח כחדש למדע וברור היה שאם הצמח דומה ללענה חד-זרעית, עלי לראות את ה-type של האחרון. שם המחבר של לענה חד-זרעית הוא דליל (Delile) שהיה הבוטנאי של נפוליאון. ספרו גדול המידות של דליל מצוי בספריית העשבייה בירושלים ובדיקת הציור הראתה לי שהצמח "שלי" מירדן שונה ממנו.

בעקבות שהייה בת חצי שנה (ב-1973) במונפלייה, דרום צרפת, באותו מוסד שנוהל בשנות ה-1800 הראשונות על-ידי דליל, למדתי שצמחיו המיובשים של דליל מצויים בעשבייה של מונפלייה. מהשוואת אי אלו צמחים מאותה עשבייה לציורים בספר של דליל למדתי שהאמן קיבל הוראות "להעתיק" את דמות הצמח מהעשבייה לספר. אכן היה ביניהם דמיון מפתיע של 95% במקרים רבים. לפני תכנון הביקור במונפלייה בקשתי במכתב מעמיתי, מנהל עשביית מונפלייה, לבדוק עבורי את הצמחים המיובשים במעטפה של לענה חד-זרעית. המכתב החוזר היה מאכזב למדי. נאמר לי כי יש אי-אלו גבעולים של לענה במעטפה אך אף אחד מהם אינו דומה למצוייר. נאלצתי להתכונן לכך שלא אוכל לכתוב שראיתי את ה-type ומצב הרוח היה ירוד.

באותה התקופה מצאתי בסיור נוסף לואדי רם עם רוכבי הגמלים צמח מהסוככיים שלא יכולתי להגדירו מעבר לרמת הסוג (עבדור Pycnocycla) ותכננתי נסיעה לעשבייה באדינבורג שם נמצאים ידידי איאן הדג' וג'ניפר למונד שהתנסו בחקירה ובכתיבת הכרך על הסוככיים בפלורה של אירן. איאן יעץ לי לבקש משני מוסדות מחקר חשובים בלונדון – הגנים הבוטניים בקיו (Kew Gardens) והמוזיאון הבריטי (Natural History Museum) – שישלחו לאדינבורג את הצמחים המיובשים של לענה חד-זרעית ושל עבדור שיש להם מהמזרח התיכון. כך עשיתי.

ביום הראשון לבואי בישר לי איאן שבדק ומצא שיש בעשביית אדינבורג אי-אלו צמחים להם פיתקית כתובה בצרפתית. כאשר בדקתי את הגליון של לענה חד-זרעית הייתה לי הפתעה גדולה. הצמח המיובש שנמצא באדינבורג זהה במבנהו ללענה המצוירת בספר של דליל. היו בעשבית אדינבורג עוד 15 גליונות עשביה של מינים אחרים שמקורם כנראה במונפלייה אך נתמקד עתה בלענה. אני משער שבין 1813 (מועד הדפסתו של הספר של דליל) לבין ביקורי שם ב-1998 נשלחו צמחים מעשביית מונפלייה לאדינבורג שלא הוחזרו למקור וחיכו 185 שנים לביקור שלי.

עשיתי טיפיפיקציה לצמח הטיפוסי על פיו תואר הצמח לענה חד-זרעית ולמעשה הייתי היחיד שראה-גילה את הצמח בגלל תסבוכות היסטוריה ודואר. הצמחים שנאספו בסעודיה והגיעו בדואר מהמוזיאון הבריטי ומגני קיו סייעו לי לקבוע שכל מה שקודמי כינו לענה חד-זרעית בסעודיה ובירדן הוא לענת עבר-הירדן. עוד לפני ששלחתי את המאמר לדפוס הגעתי לבוסטון למטרה אחרת ובקשתי מעמיתי שם, ד"ר אנתוני בראק, שיביא לי את כל גליונות לענה חד-זרעית שיש להם בעשביה. נמצא גליון אחד ומקורו עיראק. לשמחתי לא היה גבול כאשר התברר לי שגם הוא שייך ללענת עבר-הירדן. ד"ר מיכל בועז-יובל ציירה את הצמח למאמר והצמח פורסם ב- 1999 (איור 12.3.6).

איור 12.3.1: מישור חצץ חרוץ בטביעות רגליהם של גמלים עמוסים שהלכו אחד אחר השני בשיירות.

איור 12.3.2: מישור חצץ חרוץ בטביעות רגליהם של גמלים.

 

איור 12.3.3: גמלים צועדים ליד ערד, אחד אחר השני ויוצרים בכך שביל שרישומו בקרקע ניכר היטב.

איור 12.3.4: לענת עבר-הירדן באתר בו נאסף הצמח הטיפוסי ליד ג'בל עמיר ועמירה.

 

איור 12.3.5: תקריב גבעול פורח של לענת עבר-הירדן.

שנים ספורות לאחר מכן פגשתי את פרופ' דאוד אל עיסווי החוקר וכותב על צמחיית ירדן ושאלתיו מדוע הוא מתעלם מהעובדה שהצמח הגדל במדבר הירדני הוא לענת עבר-הירדן ולא לענה חד-זרעית. הוא ענה לי שהוא מכיר לענה חד-זרעית ושהצמח הזה איננו חדש למדע. לדבריו תיארתי את הצמח מתוך חנופה לירדנים. היות והוא לא ראה את הצמח הטיפוסי של לענה חד-זרעית ברור שהביקורת שלו על מחקרי אינה ראויה. מפת תפוצה של שני המינים מוצגת באיור 12.3.8. בפברואר 2008 עברתי בהרי אדום ושכנעתי את מסיעי לערוך "סיבוב קטן" בזמן שנותר לנו באותו סיור. נסענו ממען לכיוון מודאורה ובהגיענו לשקע שלצד הכביש בו נאספה לענת עבר-הירדן בהיותה בפריחה בשנת 1998, לא היה שם אף עלה ירוק של צמח כלשהו. באיזור זה עשויות לעבור עשרות שנים ללא טיפת גשם. כך לימדוני צמחי שושנת-יריחו שקליפתם החומה נשחקה בחול המוסע ברוח. גבעוליה האדומים נחשפו ולא היתה עדות לפרי שנפתח בהשפעת הגשם.

איור 12.3.6: ציור לענת עבר-הירדן כפי שהופיע במאמר המדעי בו תוארה. ציירה ד"ר מיכל בועז-יובל.

איור 12.3.7: ארבעה טורי עלים פשוטים (משמאל) שנלקחו מארבעה צמחי לענת עבר-הירדן, ושישה טורי עלים גזורים של לענה חד-זרעית ממקומות שונים בישראל.

איור 12.3.8: מפת התפוצה של לענת עבר-הירדן (* הצמח הטיפוסי; רבוע – מהעשביות) ושל לענה חד-זרעית כפי שפורסמה במאמר המדעי המצוטט. שרטוט המפה – תמר סופר.

עבדור הסלעים

בתום סיור הכנה לטיול עם מורי דרך ישראלים, ירדנים ופלשתינאים עצרנו ללילה – ענבר, טושה ואני – בחניון של ואדי רם. קשה היה להרדם באוהל הקטן מרעש הכנפיים של היתושים הרבים שהריחו אותי אך לא יכלו לחדור דרך אוהל הסיירים המבורך. בוקר צח הביא אותנו לנסיעה באי-אלו נתיבים של ואדי רם שהוא מין ארץ דמיונית שנראית כמו ארמון ענק. הוא מחוטב להפליא בפסלים טבעיים העשויים אבני חול אדומות, לבנות ובכל צבעי המעבר. מדי פעם עצרנו לטפס על גבעות נגישות של אבני חול אדומות. באחת מהן שמחתי לגלות את הצתרה הנבטית שתיארתי זמן קצר לפני כן. המקום היה מבודד יחסית וגזעי הצתרה המפותלים הרהיבו ביופיים (איור 12.3.9). בגבעה אחרת צמח שיח שנראה דומה לקזוח עקום. הייתה זאת התוספת "דומה ל-" שעשתה את כל ההבדל.

איור 12.3.9: גזע מפותל של צתרה נבטית הגדלה בסדק של אבן חול קשה.

בדיקת הפרחים הראתה שהצמח שייך למשפחת הסוככיים אך דומה לקזוח רק בצורת החיים (איורים 12.3.10, 12.3.11). שניהם בעלי גבעולים ירוקים ועלים קטנים הנושרים זמן קצר לאחר לבלובם. הגדרתי את הסוג כ-Pycnocycla שכונה בעברית עבדור ולא התאים לאף מין שתואר בספרות. שלחתי לאדינבורג צמח מיובש לידידי, המומחים למשפחת הסוככיים במזרח התיכון, איאן הדג' וג'ניפר למונד. הם הזמינו אותי לבקור באדינבורג אליה הגעתי עם צמחים מיובשים ושתי משימות לפני – האחת לענה והשנייה עבדור. משהתברר לנו שהעבדור חדש למדע בחרנו בשם שיתאר את בית-גידולו הסלעי של הצמח (איורים 12.3.12, 12.3.13) וכינינו אותו עבדור הסלעים – Pycnocycla saxatilis .

ד"ר מיכל בועז-יובל ציירה גם הפעם את הצמח על כל פרטיו המורפולוגיים החשובים (איור 12.3.14) ותמר סופר את מפת התפוצה של הצמח כפי שהיא ידועה לנו. מעבר לממצא שלנו נעזרנו בממצאי אחרים בסעודיה כפי שניתן היה לבחון בעזרת הצמחים המיובשים מעשביות בריטניה (איור 12.3.15). מינים אחרים של סוג זה מצויים בדרום סיני ובאירן ונותרו לנו כמה גליונות עשבייה שלא הצלחנו להגדירם. החלטנו שתרמנו כבר מספיק ואפשר להשאיר חומר לעבודת מחקר בעתיד עם תקווה שאכן ימשיכו לחקור את הצמחייה במזרח התיכון.

איור 12.3.10: עבדור הסלעים בואדי רם.

איור 12.3.11: תקריב של סוכך פריחה של עבדור הסלעים בואדי רם (הצילום – אוריה אורן).

איור 12.3.12: נוף הסלעים של ואדי רם בו התגלה עבדור הסלעים.

איור 12.3.13: עבדור הסלעים גדל בסדק שבאבן חול קשה בואדי רם.

איור 12.3.14: ציור עבדור הסלעים כפי שהופיע במאמר המדעי בו הצמח תואר. ציירה ד"ר מיכל בועז-יובל.

איור 12.3.15: מפת התפוצה של עבדור הסלעים כפי שפורסמה במאמר המדעי המצוטט. שרטוט המפה – תמר סופר.