צמחים ונמלים: במרבדי הכלניות אין פרחי-כלנית ליד קני-הנמלים

פורסם: 9 במרץ 2011, ג' באדר תשע"א | עודכן: 9/05/14

הכלניות המופלאים של דרום הארץ מושכים אליהם אלפי מבקרים בסופי שבוע של חודש פברואר (איורים 8.8.2 , 8.8.1 ). האושר הנסוך על פני רוב המטיילים בדרכי צפון הנגב ניכר היטב. כבר שנים רבות נראים מרבדים אלה ורבים מחפשים את הסיבה לכך. ברור שהפסקת הקטיף של פרחי בר השפיעה כאן אך התפתחות מרבדים רציפים עם מליוני פרחים מתקיימת גם באזורים אליהם הגיעו מעטים. כאלה הם שטחי אימונים של צה"ל בסביבת להב (איור 8.8.3) או קרקעות עמקים בין שטחי היעור של הקרן הקימת ביער להב. לפני כשלושים שנה היו שנים רבות בהן היו מרבדים כאלה בשפלה בסביבת בית שמש, תירוש וחרובית.

איור 8.8.1: שדות כלניות מצפון ללהב. הקרחות העגולות הן קנים של נמלת הקציר. ריחף וצילם – אסף.

איור 8.8.2: משבצת שגדלה 50 ס"מ ובה שולטת כלנית מצויה בעלת עלים גזורים.

איור 8.8.3: עמק ליד להב בתחילת חורף 2009. בחלק העליון מעגל של צמחי טוריים מצויים הפורחים בלבן מעל קן של נמלת הקציר.

איור 8.8.4: פרי כלנית מתפורר לפרודות חד-זרעיות, שעירות, נפוצות ברוח.

כיום מפותחים בשנים הגשומות מרבדי פריחה של כלניות בתחום האקלימי בו מפותחות בתות הספר הים-תיכוניות על גבי תשתית אבנית – סלעית. מרבדי הכלניות מצויים בשטחים דלים בשיחים או בני שיח והצומח בהם עשבוני בעיקרו. הקרקע מזכירה במקומות רבים לס שעל פניו מפותח קרום של כחוליות וטחבים. מרבית שטחי הקרקע שאינם אבניים חרושים בחורף ונזרעים בחיטה או שעורה. החקלאים מדשנים היטב את השדות והצבע הירוק כהה בעונת הפריחה של הכלניות. בשטחים שאינם מדושנים מתקיימת רעיה מתונה של כבשים ועזים ואלה אוכלים בעיקר את המתחרים של הכלניות.

איור 8.8.5: שדה כלניות בחורף 2011 ממערב לתל נג'ילה. קן נמלים מצוי בחלק התחתון משמאל.

לא עקבתי במיוחד אחר פעילות העדרים, אך אפשר לציין שלא ראיתי סימנים לפגיעת אכילה בכלניות בשטחים בהם עברו עדרים. זרעי הכלנית מופצים בעזרת הרוח (איור 8.8.4), נובטים ומתפתחים גם עד כדי שלטון מלא בשטחים רבים (איור 8.8.2). מרבדי הכלניות מתפתחים ככתמי שלטון של הצמח במקומות בהם הקרקע דלה בחומרים מזינים. דבר זה ניכר בזכות קינים של נמלת הקציר הניכרים במבט מהאויר (איור 8.8.1) או מהקרקע (איור 8.8.5 למטה משמאל, איור 8.8.6 במרכז) כקרחות עגולות במרבדים האדומים.

תופעה זאת דומה למופע של קני נמלים בשטחי צומח עשבוני בחבל בים-תיכוני שבארץ (חלקים 7-1 בפרק ח' של "בעקבות צמחים")). נמלת הקציר משפרת את מאגר הנוטריינטים בקרקע שבסביבת הקן ומאפשרת בכך גידול של צמחים כמו שעורת התבור, שיבולת-שועל נפוצה, ציפורני-חתול מצויות וטוריים מצויים. אלה דוחקים את הכלניות ואין אף כלנית הגדלה מעל קן הנמלים פעיל (איור 8.8.7 מימין לקו ארבע הכלניות).

קני נמלים שניטשו בעבר עוד ממשיכים להצמיח צמחים שונים מצמחים שבין הקנים, אך פה ושם ניתן לראות כלניות בודדות בשטחי עשבוניים אלה. שיווי המשקל העדין שמתקיים בין הדגניים שיכולים לגדול בשטח לבין הכלניות משתנה משנה לשנה בהתאם לכמות הגשם, לעיתוי הגשמים, לדריסת הקרקע (trampling) והרעייה. להבנה מלאה של שיווי משקל זה ראוי שבוטנאים צעירים יערכו מחקרים כמותיים בחלקות קבועות במהלך אי אלו שנים. יתכן שלימוד מעמיק של משטר הרעייה יביא אותנו למצב בו נוכל לשמור על מערכת ייחודית זאת. לחוקר של העתיד מומלץ טיפול נוסף בו חלקת קרקע לס הנחרשת ונזרעת בתבואה היום תונח נטושה ואפשר יהיה לעקוב בה אחר התפתחות חברות הצמחים העשבוניים ושטחים חדשים של כלנית בתוכם.

"קרחות הנמלים" בשדות הכלניות מצויות לא רק בבתות הספר של צפון הנגב אלא גם בקרקע הפוריה של עמק יזרעאל, בשטח שדה התעופה של מגידו. מרבדי כלניות עתירות צבעים מצויים כאן וגם בהם יש מעגלים חסרי כלניות בהם שולטת שיבולת-שועל נפוצה וצמחים אחרים שמנצלים את הקרקע הפוריה ודוחקים ממעגלי הקנים את הכלניות הלבנות, ורודות, סגולות, אדומות ומה שביניהן (איור 8.7.9).

איור 8.8.6: קן נמלים עליו שולטים צמחי טוריים מצויים; כלניות אינן גדלות עליו.

איור 8.8.7: גבול הקן ושדה הכלניות עובר לאורך הקו האנכי של ארבע הכלניות.