כאשר בתי מורית בקשה לעשות עבודת מחקר במסגרת ה"ביוטופ" בבית ספרה הצעתי לה לחקור את יחסי הנמלים עם הצמחים ליד צומת פצאל. ההבדלים בגובה הצמחים בין אלה הגדלים ליד הקן לבין צמחי הקרקע החרסיתית שבסביבה היו מרשימים (איורים 8.6.1, 8.6.2). בדיקות קרקע שערכנו שם הראו כי כמות מלחי החנקן שליד הקן עולה פי 20 (!) על כמותם בקרקע שבין הקנים.

הצמח ששלט בגרנות של קני הנמלים על הקרקע החרסיתית היה סלק מצוי. הסלק נודע כעשב רע בשדות חקלאיים וכאן נראתה הזדמנות לבחון בית גידול ראשוני בו משגשג הצמח ללא התערבות האדם. בדיקת תפרחת של הסלק (איור 8.6.3) מראה כי בכל גוש בתפרחת יש שניים עד שלושה פרחים הניכרים בחמשת עלי העטיף לכל אחד מהם. בהבשיל הזרעים נושרים הגושים הכדוריים ומהווים יחידות הפצה מרובות זרעים. מספר הזרעים ביחידה כזאת עשוי להיות 5-2 ועלי העטיף והרקמות המחברות את הפרחים מתקשים.

הנמלים אינן יכולות לפצח את יחידות ההפצה ולהוציא מהן זרעים או חלקי זרעים. קרוב לודאי שהנמלים מריחות את הזרעים ואוספות את יחידות ההפצה אל תוך הקן. לאחר נסיונות כושלים לחילוץ זרעים זורקות הפועלות את יחידות ההפצה עתירות הזרעים אל הגורן, שם הם נובטים בבוא העת. הקרקע בגורן תחוחה, ומכילה שרידי צמחים, נמלים שמתו, שאריות של חיפושיות וחלזונות שנאספו אל הקן. בין הצמחים הנלווים לסלק על גרנות הקנים גדלו פרטים בודדים של ציפורני-חתול מצויות (אותם כבר הזכרנו בקנים שלידם חרצית עטורה), חלמית קטנת-פרחים ועכנאי יהודה. שנים ספורות לאחר סיום המחקר, רגע לפני שחלמתי על גידור השטח והפיכתו למוצג מוזיאוני ייחודי, באו "שודדי הקרקע", הסירו את שכבת הקרקע העליונה על כל ייחודה והעבירו אותה לגינות של המרבה במחיר. אל דאגה, המקום לא נשאר ריק, זרקו שם אשפה ופסולת בניין וחקלאות.

צמחי חלמית קטנת-פרחים מגיעים לשלטון יחיד ליד קני נמלים (איורים 8.6.4-8.6.6) בשטחים שבין יריחו לבית שאן. היות ולא חקרתי באופן אישי כל קן נמלים בארץ, ברור שיש קני-חלמית במקומות נוספים בארץ. צמח זה הוא אחד מצמחי האשפתות הנפוצים בארץ. יחידות ההפצה של החלמית הן "פרוסות" של ה"עוגה" או ה"לחם" להם דומה הפרי (איור 8.6.7) ומכאן שמו. רבים מכירים את הצמח בשם הערבי חובייזה בו מסתתר השורש הלשוני חובז=לחם. בפרוסה של הפרי, המכונה במונח המדעי פרודה (mericarp), יש זרע אחד והרקמות שמסביבו קשות לפיצוח על-ידי הנמלים. גם כאן הנמלים הפועלות אוספות פרודות ומכניסות אותן לתוך הקן. את הפרודות שלא נפתחו ואת הקליפות של אלה שהצליחו לפתוח מעבירות הפועלות אל הגורן שמסביב לקן.

לאחר הנביטה בחורף מתפתח עד מהרה כתם בשלטון יחיד של החלמית (איור 8.6.5). עלי החלמית נעים באופן יעיל ביותר באופן שכל אחד מהם מקבל קרינה מירבית במהלך היום; קרינת השמש העוברת את מרבד עלי החלמית מועטה ואין רבים שמצליחים לגדול בחברתה. יתכן שגם חלמית מצויה קשורה לפעילות הנמלים. פירותיה דומים (איור 8.6.8) לפירות של ח. קטנת-פרחים וגם היא צמח אשפתות וצדי דרכים. אני משער שלאחר שעברו התהליכים האבולוציוניים שהובילו ליצירת המערכת של יחסי גומלין בין חלמית קטנת-פרחים ונמלת הקציר התפתח בצמחי החלמית הפוטנציאל להיות צמח אשפתות בהם הקרקע פוריה. החלמית, המגיבה ביעילות למאגר המזון שבקרקע, מפתחת מעין מסך המונע הגעת אור למתחריה.

כיום, מרבצי עדרים (איור 8.6.9), ניכרים למרחוק בחורף על-ידי מרבדים של חלמית שעליה בעלי צבע ירוק כהה הודות למאגר המזון. באיור 8.6.10 מצויה מערה בה נהגו הבדווים לחנות עם עדריהם. כיום השטח אינו משמש למרעה אך הצבע הירוק-כהה של החלמית מתפתח היטב לאחר הגשמים. לעתים קרובות גדל במקום גם סרפד הכדורים אשר גם הוא מגיב טוב לקרקע עשירת חומרים מזינים.