צמחים ונמלים: האם יש רמיית-נמלים על-ידי ברקן וחוחן?

פורסם: 15 באוקטובר 2009, כ"ז בתשרי תש"ע | עודכן: 9/05/14

איור 8.4.1: ברקן סורי שדמיונו לגדילן קיים בזרעונים ובחלקים וגטטיביים של הצמח.

ברקן סורי מזכיר במופע עליו וגבעוליו הצעירים את הגדילן (איור 8.4.1). גם הזרעונים דומים בגודלם, בקשיותם ובחלקות פניהם (איור 8.4.2). אין לברקן גופיף שומני אך כאשר בוחנים את הצומח ליד קני נמלים מצוי הברקן ליד הגדילן לעתים קרובות. המחפשים הסברים וכותרות במחקר האקולוגי יכולים לעסוק כאן ברמייה, בתחפושות ובחסכון משאבים של הברקן בהשוואה לגדילן. לפי רעיונות אלה, שיש להוכיחם, הברקן מנצל את הקשר שיצרו הגדילן והנמלים ו"מתחפש" לגדילן. במלים אחרות הוא "תופש טרמפ" על הקשר גדילן-נמלים.

ערכתי נסיונות ראשוניים להשוואת הזיקה של הנמלים אל הברקן והגדילן. הסתמנה העדפה של גדילן, אבל לאחר הניסוי הראשוני לא התפניתי להמשיך. בהשתלמויות שנתתי למורים על נושאים לעבודת הביוטופ הצעתי למורים שיתנו לתלמידיהם מערכת שאלות הנוגעות לברקן והגדילן. כל ששמעתי אחר כך היה שנערכו מחקרים יפהפיים, אבל אף מורה לא הצליח לשלוח לי העתק של עבודה כזאת. אם יש מי מבין הקוראים שמרגיש שנסיתי לעורר בו/בה רגשי אשמה שיובילו למשלוח עבודה כזאת – זה נכון ועודני מעוניין ללמוד מנסיונכם.

איור 8.4.2: זרעונים של גדילן (1. עם גופיף שומני, 2. ללא גופיף שומני) ושל ברקן (3).

חוחן בלאנש מוגבל בתפוצתו לרמות הבזלתיות של הגולן ומזרח הגליל העליון. הוא תואר ב-1942 כתת-מין של חוחן קרדני (Onopordum carduiforme Boiss. subsp blancheanum Eig). בשנת 1972, במסגרת הפוסט-דוקטורט שלי, חקרתי מיני חוחן בתורכיה והכנתי את הערך "חוחן" עבור ה"פלורה של תורכיה" (Danin, A. 1975). בבדיקות בארץ עמדתי על ההבדלים המורפולוגיים והאקולוגיים הגדולים שיש בין החוחן מהגולן לחוחן קרדני. ההבדלים היו ראויים להכרה בשני הטיפוסים כמינים נפרדים וכך העליתי את הטיפוס מהגולן לרמה של מין במאמר שנדפס ב-1988 (Israel J. Bot. 37: 57 59).

לימים שמחתי לגלות שאוכלוסיות רבות של חוחן בלאנש גדלות מסביב לקנים של נמלת הקציר, אף שאין לזרעונים גופיף שומני (איורים 8.4.3-8.4.5). אם הנושא יעניין את דורות האקולוגים של העתיד אולי יחקרו הם את הקשר בין חוחן בלאנש וברקן סורי מצד הצמחים ואת נמלת הקציר המעורבת בחייהם. יתכן והמועד הראוי למחקר כזה הוא בסביבת חג הפורים (תחפושות וכו').

איור 8.4.3: חוחן בלנש עם תפרחות במעגל שקן של נמלת הקציר נמצא במרכזו.

איור 8.4.4: שושנות עלים של חוחן בלנש במעגל שפתחי-קן של נמלת הקציר נמצאים במרכזו.

איור 8.4.5: תפרחות של חוחן בלנש.

4. קרדה ליד ביתי

איור 8.4.6: זרעונים של קרדה מכסיפה. מימין זרעון עם צצית לחה וסגורה; לידו שני זרעונים שהצצית הוסרה מהם וגופיף השמן בולט בראשם. משמאל זרעון בהגדלה גבוהה יותר.

במהלך המעורבות הגדלה והולכת בעניין גופיפי שמן ופתיונות לנמלים, עברתי על איורי משפחת המורכבים בפלורה פלשתינה, חלק 3. חיפשתי שם איורים של זרעונים, שהם פירות בני משפחת המורכבים, ובחנתי את הדמיון במבנה שלהם לזה של הגדילן (איור 8.3.3). להפתעתי התברר שבסוג קרדה יש אי אלו מינים בעלי גופיף שומני (איור 8.4.6). הפתעה לא פחותה היא מציאותם של צמחי קרדה מכסיפה בגבול הגדר של ביתי ושביל האספלט העובר לצדו. קרוב לודאי שהדבר קשור לנמלים שחיות שם.

עדיין לא הכרחתי עצמי לשבת במקום ולבחון נמלים קטנות אוספות זרעונים של קרדה אבל אני בטוח שהמנגנון אכן מתקיים: הצמחים פורחים (איור 8.4.7) זרעונים מבשילים (איור 8.4.8), הצצית שלהם, שבאיורים 8.4.6, 8.4.8 ו-8.4.9 מימין זיפיה הדוקים זה לזה, נפתחת בהתייבשה למצב שבאיורים 8.4.8 ו-8.4.9 משמאל. התיבשות הצצית ממצב כמו זה המוצג באיור 8.4.9 מימין לזה המוצג ב-8.4.9 משמאל מביאה לשליפת הזרעונים מתוך הקרקפת. עתה הם נפוצים ברוח למרחק קטן, נמלים מושכות את הזרעונים שנחתו בסביבה בה הן מלקטות מזון.

איור 8.4.7: קרדה מכסיפה בפריחה.

זרעונים בעלי גופיף שומני מיועדים לשמש גמול לנמלים שמושכות אותם אל הקן. גם למיני הקרדה יש קליפה קשה וחלקה והנמלים זורקות את הזרעונים אל מחוץ לקן שלהן ושומרות רק את הגופיף השומני להזנת הדור הצעיר שבקן. כך מתרכז אוסף גדל והולך של זרעונים בקרבת הסדק שלמרגלות הקיר. אני ממליץ על התבוננות מעמיקה במהותם של צמחים הגדלים בסדקים שבין המדרכה לקיר, בדומה למתואר בפרשת עשנן מטפס. התבוננות שלי בעשנן הביאה אותי לגילוי גופיף שומני ולהביע השערות על תפקידו.

 

איור 8.4.8: קרקפות של קרדה מכסיפה בשלב הפצת הזרעונים. מימין קרקפת בה צצית הזרעונים סגורה כמו באיורים 8.4.6 ו-8.4.9 מימין.

איור 8.4.9: חתך אורך בקרקפת סגורה של קרדה מכסיפה (מימין). עלי המעטפת סוגרים על הזרעונים שהצצית שלהם סגורה. בהתייבש הצצית זיפיה מתפשקים וכך שולפים את הזרעון מהמצעית החוצה.