צמחים ונמלים: עשנן מטפס

פורסם: 1 בספטמבר 2009, י"ב באלול תשס"ט | עודכן: 9/05/14

איור 8.1.1: גדר אבן ליד מדרכה ברחוב רופין, ירושלים. בכיסי קרקע גדל עשנן מטפס.

עם הגשת כתב היד של הפרקון האחרון, על בליית סלעי גיר, למערכת, התחלתי לגלגל במחשבתי את מהות הפרק הבא שאני רוצה להעלות מנבכי תצפיותי בעבר אל מערכת ההווה האינטרנטי. דחיתי את ההמשכיות של טיפול בעצים המיוחדים ותצפיותי ביחסי נמלים – צמחים היו המועמדות העיקריות. בימים אלה, של תחילת מרס 2009, עורר אותי ויכוח אינטרנטי עם שמעון כהן-סיוון, על הגדרת עשנן שצולם בחיפה, לעשות מחקרון בסוג עשנן.

כאשר בניתי את המפתח להגדרת מיני העשנן ל"מגדיר הצהוב" (1991) הכנתי מערכת דיכוטומית בעלת שלוש נקודות פיצול עיקריות: נקודה ראשונה היתה אורך הפרח – מעל או מתחת ל-9 מ"מ. השנייה – רוחב עלי הגביע בהשוואה לרוחב עלי הכותרת והשלישית היתה זווית הנטייה של הפירות הבשלים. הברירות הן הישארות עוקץ הפרי זקוף ונטוי באלכסון כלפי ראש התפרחת לעומת התכופפות העוקץ בכיוון בסיס התפרחת. תכננתי צעידה משכונת רחביה דרך עמק המצלבה אל גבעת רם וקטיף של דוגמיות להמשך עבודה בבית. בגבולו של גן סאקר עם מדרכת כביש רופין יש גדר הבנוייה אבנים עתירות חורים, גומות וסדקים (איור 8.1.1). הייתה שם מעין גינה מקוטעת של עשנן מטפס בדומה לפס רציף של צמחי אותו מין שצילמתי יום קודם לכן ליד גדר בבית הכרם. במהירות החלה מתרקמת במוחי תיאוריה על הקשר בין בית גידולו של העשנן המטפס בבית הכרם ובעמק המצלבה לבין תמונות שצילמתי, כדי לענות על אחת השאלות שעלו בדיון המפרה עם שמעון כהן-סיוון.

איור 8.1.2: משמאל, מופע של עשנן מטפס בו בולטות התפרחות שזרעיהן הופצו ונותרו עוקצים כפופים דמויי שופר. מימין תקריב של עוקצי תפרחת כפופים בהם בולטת ההתרחבות שהחזיקה את האגוזית.

תמונות של אשכול עוקצי הפריחה הכפופים עם ראשו המורחב של כל עוקץ כמו היה שופר עלו במחשבתי בדרך לגבעת רם, ביחד עם עובדות נוספות (איור 8.1.2). בשני המקומות הייתה לי גדר מאוכלסת בעשנן מטפס. קרדה מכסיפה, המופצת על-ידי נמלים, צומחת ליד גדר ביתי בגבול עם המדרכה ובקיץ רוחש המקום פעילות של נמלים קטנות. הנחתי שאם גם כאן יש הפצה על-ידי נמלים הרי שבמעבר בין האגוזית לעוקץ ראוי שיהיה גופיף שומני.

התבוננתי בדוגמות שהיו בידי והן נראו מבטיחות (איור 8.1.3). בביתי, ערכתי חתך אורך בפרי ומצאתי גופיף שומני בבסיס האגוזית (איורים 8.1.4-8.1.6). מעכתי חומר שמנוני זה אל נייר לבן וצילמתי תמונה אחת עם הארה מעל לנייר ושנייה עם הארה מאחורי הנייר. השמן גרם לשקיפות מה של הנייר גם ימים אחדים אחרי שהתייבשו המים שהיו שם (איור 8.1.7).

 

איור 8.1.3: שתי אגוזיות מבשילות לקראת הפצה.

איור 8.1.4: 1. פרי מתפתח לאחר הפרייה. העוקץ כפוף 2. עוקץ לאחר שהאגוזית שנשא נשרה 3. חפה 4. גופיף שומני (אלאיוסום).

איור 8.1.5: 1. עוקץ התפרחת, 2. חפה 3. עוקץ התפרחת 4. התרחבות של העוקץ למעין שופר 5. גופיף שומני שבבסיס האגוזית 6. אגוזית.

המשכתי לחקור את העשנן ומצאתי שבעשנן צפוף, בעשנן קטן ובעשנן יהודה אין גופיף שומני. סיפור זה נבחר כדי לייצג את ההקדמה. הוא מבהיר את הדרך בה הגעתי אל ממצאים מעניינים. נושא זה גרם לי עונג רב של מתח, מחשבה, בדיקות ותגלית – והכל ביום אחד. בהמשך הפרק אכתוב איך הגעתי לתצפיות אלה שנתנו לי אפשרות לחבר אקולוגיה, חקר חברות צמחים, מורפולוגיה של צמחים והכרת המינים המצויים בארץ.

איור 8.1.6: מימין, מבט על אגוזית מלמטה. החלק העליון השקוף הוא הגופיף השומני; משמאל, חתך אורך באגוזית בו בולט הגופיף השומני בבסיסה של האגוזית הכדורית והחומה.

איור 8.1.7: כתם מעיכה (ברוחב של כ-5 מ"מ) של גופיף שומני של עשנן מטפס אל נייר. מימין – תאורה מלמעלה,. משמאל, תאורה מאחורי הנייר מראה שקיפות מסויימת בכתם שמכיל שומנים.