כדורי צמר נישאים באויר: ערבה או צפצפה

פורסם: 10 ביולי 2011, ח' בתמוז תשע"א | עודכן: 9/05/14

איור 3.7.1 : נבטים בני שבוע של ערבה שבקעו מתוך הצמר שריחף באוירה של ברלין.

בתחילת הקיץ, שבועות ספורים לאחר לבלוב עצי הצפצפה והערבה בשטחי הבר ובשטחי הנוי בארץ ובארצות אחרות, נישאים באויר כדורי צמר. ראשוני המגלים אותם הם רוכבי האופניים כשהצמר מגיע אל עיניהם ואל פיהם. השומרים על נקיון ביתם וסביבתם מתלוננים על שפע הצמר הדק שמגיע "לכל מקום". מועטים ההורים, המחנכים ומורי הטבע שמנצלים את התופעה כדי ללמד על הפצת זרעים. הסיבה הראשונית היא שה"מין הזה" – מורים להכרת הטבע, הוא מין בסכנת הכחדה (endangered species) והסיבה השניה היא שאם יש מורים כאלה לא היתה בעבר הדגשה על השימוש ב"צמר" זה לקידום הנושא של הפצת זרעים.

כמורה באוניברסיטה השתדלתי, במהלך שנות ההוראה שלי, להשפיע על הסטודנטים לשים לב לתופעה. בגבעת רם יש שפע של עצי צפצפה למיניהם ובעונה המתאימה הקמפוס מלא כדורי צמר באויר, על המדרכות ובפינות מוגנות מרוח ליד בתים. הפתעה היתה לי השנה בעת ביקור בברלין. בבית ידידים אותם חיכיתי שנים רבות לפגוש, סעדנו ארוחה קלה במרפסת מוארת בקומה החמישית. כדורי הצמר הגיעו באופן רצוף מכיוון הנהר הסמוך (ושמו Spree) ובין היתר נלכדו בדלי עם מים. גיאורג ידידי העיד על כך שהדלי היה ריק יומיים לפני בואי והגשם הקיצי של חודש מאי מילא אותו. חשבתי שה"לכלוך" שבמי הדלי הוא למעשה כדורי צמר שהגיעו ליעדם. שלפתי זכוכית מגדלת ושמחתי לגלות בצמר הרטוב הרבה פסים מוארכים שאורכם 3-2 מ"מ וצבעם ירוק בהיר. היה חשד שהם נבטים זעירים.

נזכרתי בניסוי שעשיתי בביתי בימי מלחמת המפרץ הראשונה כחלק מהבילוי בחדר האטום. מפית נייר אדומה שימשה בברלין ליצירת מצע ראוי לנביטה. הנחתי את המפית בשכבה יחידה שהרטבתה סייעה להדק אותה לחלק הפנימי של כוס זכוכית שקופה. בין הנייר והכוס פיזרתי צמר שאספתי בחדר המדרגות של הבניין. השארתי "הוראות" לחברי לשמור על לחות המפית בעזרת שכבת מים של 1 ס"מ בכוס הניסוי. המים עלו בכוח הנימיות בהתאמה לקצב ההתיבשות. לאחר שבוע ביקרתי שנית אצל ידידי ונבטי הערבה או הצפצפה נראו טוב יותר (איור 3.7.1).

עכשיו ברור שאין זה "סתם" צמר אלא הפצת זרעים נמרצת בה העצים הגדלים ליד מים רבים מייצרים מליוני זרעים. אלה מרחפים למרחק רב, שוקעים על פני הארץ ורק הזרעים שנקלעים לסביבה בה יש להם תשתית רטובה ולא מלוחה בטמפרטורות נוחות נובטים. כך המבקר ליד נהרות ומעיינות של מים מתוקים עשוי למצוא עצי ערבה או צפצפה גם אם הם מרוחקים ממקומות אחרים בהם גדלים עצים אלה. עלי לציין שכאשר נסיתי להנביט "צמר" שאספתי בבית הכרם, ירושלים, לא נבט ולו זרע אחד. יתכן שמיני הצפצפה הנטועים בשכונה זאת אינם מבשילים זרעים על אף שהם יוצרים פירות עם צמר המסייע להפצה. דרך דומה להפצת זרעים בעזרת שערות קלות וזרעים זעירים קיימת גם בעצי האשל למיניהם אשר רבים מהם עמידים למים מלוחים וגדלים במדבריות.

קשה לי שלא להזכיר אשה שעבדה בעשבייה של האוניברסיטה העברית לפני 40-30 שנה. העשבייה הלאומית שכנה אז בביתנים נמוכים מדרום לאולם קנדה והגברת המדוברת עמדה ליד ביתן העשביה ונשבה בפיה על גליון עשביה של ערבה. לשאלתי "מה את עושה?" ענתה לי שמישהו לכלך את גליונות העשביה עם צמר גפן והיא מנקה אותם…

מוזכרים בעמוד זה