זרעים בעלי כנף מרחפים: אורן ומכנף

פורסם: 1 בינואר 2008, כ"ג בטבת תשס"ח | עודכן: 9/05/14

אצטרובלים בצהרי הקיץ

איור 3.5.1: אצטרובלים של אורן ירושלים. מימין למעלה – קטנים התפתחו בין חודש מארס לאוגוסט השנה, והגדולים וירוקים בני שנה וחצי. השמאליים בני שנתיים וחצי. העליון שבהם נפתח והפיץ זרעיו.

לאחר הבנת מנגנון יריית הזרעים לא יקשה עלינו להבין את נסיבות הקולות המוזרים שנשמעים ביערות, בחורשות או בשדרות של אורן ירושלים בשעות חמות בקיץ. האורן מצטיין בכמות גדולה מאוד של אצטרובלים סגורים על ענפיו (איור 3.5.1 המצולם בחודש אוגוסט). הקטנים וירוקים (בחלקו העליון של הענף הימני) הם בני כחצי שנה, הגדולים וירוקים הם בני שנה וחצי, החומים – בני שנתיים. בבוא ימי שרב חמים, ובמיוחד כאשר נושבת בהם רוח חמה נשמעים קולות נפץ קטנים, "פיצפוצים", כתוצאה מפתיחת הקשקשים.

בקשקשים הבונים את האצטרובל יש הבדל בכושר התפיחה וההתכווצות של הרקמות בין הצד התחתון לעליון של הקשקש. הבדל זה מביא להצטברות מתח פנימי עם התייבשות האצטרובל ממצב ירוק לחום. על מנת להציג כאן את שלבי הפתיחה קירבתי את האצטרובל הסגור (מאיור 3.5.1) לאש הקטנה של הגז בביתי. הקשקשים נפתחו באופן מיידי למצב המוצג באיור 3.5.2.

מתחת לקשקשים הגדולים ערוכים הזרעים בזוגות זרעים עם כנף צמודה אל כל אחד מהם (איור 3.5.3). לאחר יום של שהייה בחום הקיצי של ירושלים נפתחו הקשקשים באופן המאפשר נפילת הזרעים (איור 3.5.4). הכנף הצמודה לזרע השחור יוצאת שטוחה, ובהתייבשה היא מתכופפת למבנה האירודינמי הטיפוסי שלה. מבנה זה מביא לסיבוב של יחידת ההפצה הכוללת זרע וכנף כמו היו מדחף של מסוק או של מאוורר. נפילה זאת איטית ובמהלכה ניתנה היחידה המרחפת להסעה ברוח.

איור 3.5.2: האצטרובל החום שהיה סגור, "הריח" אש של הגז בביתי, והחל להיפתח.

איור 3.5.3: קשקש חום אחד הוסר כדי לחשוף את כנפי זוג זרעים החוסים בחיקו. מימין למעלה – זרע מצוייד בכנף.

פתיחת האצטרובלים מתרחשת בטבע במקרים של שריפות יער. כילדים בשכונה עתירת אורנים ניצלנו את התכונה הטבעית להפקת זרעי מאכל, במיוחד בימי המצור על ירושלים. קיים בי זיכרון מאכזב מאז בעניין הפקת זרעי אורן למאכל על ידי הכנסת האצטרובלים לאש. עובר זמן מה עד לפתיחת הקשקשים, ואם האצטרובלים מצויים בתוך מדורה בוערת, או בין גחלים לוחשות, עולה לפתע שלהבת רגעית, והאצטרובלים שנפתחו בוערים. קשה להספיק להוציא אותם בזמן המתאים, ורבים מהזרעים שכבר חלמתי על טעמם הקלוי עלו בעשן.

המנגנון הקיים באורן בהתאמתו לאירועי שריפה בטבע, הוא פתיחה דחויה של מאגר הזרעים כרבע שעה לאחר שהאש כילתה את העץ העמוס אצטרובלים. או אז נוחתים הזרעים באפר שנותר על קרקע היער, ולא ברמץ המלחש. בימי הגשם, בדומה למצוי בגדילן ובצמרנית, נסגרים בהרטבה אצטרובלים שנפתחו ביובש. כאשר יתייבשו ייפתחו שוב.

איור 3.5.4: האצטרובל מאיור 3.5.2 לאחר שעמד חשוף להשפעת יום חם בירושלים. הכנף של כל זרע כפופה ומוכנה להשפיע על סיבוב יחידת ההפצה כמו הייתה כנף של מאוורר או של מסוק.

איור 3.5.5: פירות של עץ הנוי מכנף נאה. מרביתם ללא זרעים ומתפקדת ככנף המסייעת לתנועה סיבובית של יחידת ההפצה. בבסיס כל כנף מצוייה התעבות שקשה לפותחה והמכילה זרעים ספורים.

אורח מהפרפרניים בפרק זה על האורן הוא מכנף נאה (איור 3.5.5) – עץ שדרות בארץ המבשיל בימי הקיץ את פירותיו. גלגולו של תרמיל הפרפרניים שאינו נפתח בהבשלה מראה את הכיוון הטיפוסי של העורקים בדופן בחלקו השקוף וחסר הזרעים. שלושה-ארבעה זרעים מצויים בחלק המעוצה ומעובה של בסיס התרמיל, והמבנה האירודינמי של יחידת התפוצה הופך אותה לצעצוע בטוח לכל הורה המבקש להנחיל לילדיו קרבה לטבע (לי יש בעיה – אני אוהב את התנועה בהפצת הזרעים עד כדי כך, שאני משתדל להנחיל את הקרבה לטבע דרך המכנף לכל אחד).