בעלי מאגר זרעים הנפתח ככוכב

פורסם: 15 בנובמבר 2007, ה' בכסלו תשס"ח | עודכן: 9/05/14

מרית (אנוויליאה) מדברית (איור 3.2.1) היא בן-שיח של המדבר הקיצוני אשר מצטיין ביפי תפרחותיו ובפתיחתן. עלי הצמח דומים למרית (spatula) ומכאן נגזר שמו המחודש. כאשר מלקטים דוגמיות, ראוי להיזהר מדוקרניותם של חלק מעלי המעטפת היבשים.

איור 3.2.2 יסייע לנו להציג קבוצה גדולה של צמחים שיש להם יתרונות "הפתעתיים". הזרעים טמונים בין חלקי הצמח במאגר דמוי כדור או ביצה הצמוד לקרקע. בהירטבו נפתח המאגר והחלקים הנפתחים מתווים צורת כוכב שמספר קרנותיו משתנה בכל קבוצה.

איור 3.2.1: מרית (אנוויליאה) מדברית – לאחר הפריחה (הענף מימין) מבשילים הזרעונים ונותרים סגורים בעלי המעטפת הנוקשים. אלה נפתחים לאחר הרטבה.

איור 3.2.2: הצגה סכמתית של צמח המפיץ זרעיו בעזרת הגשם a – מצב יבש, b – מצב רטוב, c – רקמה המתארכת מאוד בהרטבה, d – רקמה המתארכת מעט בהרטבה, e – זרעים או זרעונים, f – קשוות הפרי או חפי המעטפת של הקרקפת.

כוכב ננסי

הפוגש את הכוכב בשטחי המדבר (איור 3.2.3) יכול לחשוב, לעתים מזומנות, שמצא פטרייה קטנה, אפורה ומעוצה מעט (איור 3.2.4). צמחי כוכב שהתפתחו בנקודה בה כמות המים מועטה, מפתחים קרקפת יחידה. צמחים של בתי-גידול עם כמות מים גדולה, מפתחים סעיפים ובני סעיפים המסתיימים בקרקפת (איור 3.2.5). הרטבת הצמח במים מביאה לפתיחת קשקשי המעטפת שלו ולחשיפת מרכז הקרקפת לטיפות הגשם (איור 3.2.6). גם כאן מדובר ב"שעון גשם". טיפות הגשם מערערות את המוצים החופים על הזרעונים ובהיחשפם נפרשת הציצית המסייעת להפצתם ברוח (איור 3.2.7). כך הזרעונים ניתזים החוצה ומוכנים לנביטה רק לאחר רדת כמות גשם שתספיק לנביטה ולהתבססות הנבטים.

יתרונותיו של צמח זה למטייל הם פתיחתו במשך 5 דקות (פתיחת הצמח במים חמים מהירה אף יותר) ונוחות השמירה עליו על מנת להפתיע אחרים. ולחושב על ההסברים האנטומיים – רקמת הסיבים הפעילה בהרטבה מצוייה בחלקם הפנימי של עלי המעטפת (כמודגם באיור 3.2.2). בחלק הגשום של הארץ מצוי כוכב מצוי הגדל בעיקר באדמות חרסיתיות, אך גם בבתות ים-תיכוניות. הוא דומה לכ. ננסי ופעילותו דומה, אך גבעוליו ארוכים .

להכרת מינים נוספים ממשפחת המורכבים אפשר להיעזר בקישורים הבאים: פילגון קפוץ ועולש מצוי. ממשפחת הסוככיים ראויה לציון פעילותם האיטית אך המרשימה של סוככי אמיתה קיצית בסוף הקיץ ובתחילת החורף.

איור 3.2.3: כוכב ננסי – צמח משנים עברו, שקרקפת אחת שלו הורטבה, וצמחים בני השנה.

איור 3.2.4: "פטריות" הכוכב מהשנה שעברה נתנו זרעים שנבטו לצמחי השנה. אפשר לדרג את התפרחות על פי גילן היחסי הניכר במצב הפריחה.

 

איור 3.2.5: כוכב ננסי שהתפתח בתשתית בה הספיקו לו מים לתפרחות מסדר שלישי. לעתים מספיקים המים לתפרחת אחת מסדר ראשון בלבד. I – קרקפת מסדר ראשון, II – קרקפת מסדר שני, III – קרקפת מסדר שלישי.

איור 3.2.6: כ-5 דקות לאחר ההרטבה נפתחים עלי המעטפת. במרכז הקרקפת "עוגה" של מוצים אשר לכל אחד פס לבן בגבו ובחיקו מוסתר זרעון.

איור 3.2.7: לאחר פתיחת חפי המעטפת מכות טיפות הגשם על המוצים, אשר פס לבן בגבם. הללו משתחררים והזרעונים שבחיקם ניתקים. הציצית של הזרעון מתייבשת, נפרשת, שולפת את הזרעון לחופשי. הזרעונים מותזים בגשם נוסף או מוסעים ברוח.

אהל מגושם

צמח זה מחזיק בכמה שיאים אשר הכרתם עשויה לסייע בביצוע "שעשועי התנועה". הוא הצמח העמיד ביותר לקרקע מלוחה במקומות החמים והשחונים שבארץ. ייחודו בהתאמה לסביבה מיתרגם לשפת המעשה בתחום תפוצתו. הוא גדל בשנים גשומות בהן הקרקע נשטפת במידה מספקת במקומות מלוחים בבקעת ים המלח והערבה. בצעירותו הוא נראה כמאגר מים העשוי נקניקיות ירוקות המחוברות אחת לחברתה בדרך של פסל עתידני דמיוני (איור 3.2.8). לאחר הפריחה נפגעים הצובענים (פיגמנטים) הירוקים והצמח מצהיב (איור 3.2.9). הצמח היבש שביר וכשנרטבים פירותיו הם נפתחים במהלך 2-1 דקות (איורים 3.2.10, 3.2.11). הזרעים החומים-שחורים נחשפים לגשם שטיפותיו עשויות להתיז אותם לקרקע. על פי עדויות מהספרות ועל פי סיפורים שעברו מאב לבנו, השתמשו הבדווים בעבר בצמחים אלה כמקור זרעים להכנת "לחם מדברי שחור". הצמחים היבשים שנאספו הוכנסו לכדי מים והזרעים ירדו מהפרי הפתוח אל קרקעית הכדים. הזרעים שיובשו נטחנו ונאפו ללחם. הבדווי שסיפר לי על כך העדיף לראות בלחם זה אמצעי קיום ולא דליקטס. לצמחים נוספים בעלי מנגנון דומה נא להיעזר בקישור לחייעד ספרדי, אהל מצוי ואהל הגבישים.

איור 3.2.8: אהל מגושם – צמחים צעירים שאגרו כמות מים גדולה מהקרקע המלוחה בעת שהייתה רוויה וריכוז תמיסת המלח שלה היה נמוך יחסית.

איור 3.2.9: בפריחה. הכלורופיל שבעלים מתחיל להיעלם וצובענים (פיגמנטים) צהובים מתבלטים.

איור 3.2.10: אהל מגושם: a. יבש, .b לח, c. לאחר הרטבה.

איור 3.2.11: אהל מגושם: a. יבש, .b לאחר הרטבה.