זוחלים וקודחים לתוך הקרקע: שיבולת-שועל ומקור-חסידה

פורסם: 1 בינואר 2008, כ"ג בטבת תשס"ח | עודכן: 9/05/14

שיבולת-שועל

איור 3.5.6: a. שיבולת-שועל נפוצה, b. שיבולת-שועל ערבתית, בהתחלת הליך פיזור הזרעים. בשלב זה ניתקת תכולת השיבוליות, המלענים מתפתלים, ויחידות ההפצה זוחלות אל סדקים בקרקע.

שיבולת-שועל למיניה (איור 3.5.6) מציעה למתבוננים בה שפע של תנועה. התפרחת מחולקת לשיבוליות (איור 3.5.7a) שבכל אחת זוג גלומות צהבהבות החופות על שלושה או שני פרחים שעירים וכהים. יחידת ההפצה היא הפרחים ללא הגלומות (איור 3.5.7b, 3.5.7c), וכל פרח נושא מלען (איור 3.5.7c) שבהיותו יבש הוא כפוף באמצעיתו, ובהיותו לח הוא ישר (איור 3.5.7d). לאחר שהפרחים נושרים נותרות על גבעול התפרחת רק הגלומות (איור 3.5.7f). חלקו של המלען היבש שנמצא מתחת לנקודת הקיפול (איור 3.5.8) סלול. ראוי לדמיין את המבנה המיקרוסקופי של חלק זה של המלען כמו היו בנויים בדומה לקשוות התרמיל של בוהיניה (פרק ג' חלק 4, איורים 3.4.3 ו- 3.4.4). פיתול והתיישרות של המלען מתבצעים כאשר המלען נרטב.

מהירות תנועה גדולה יחסית של המלענים יש בשיבולת-שועל ערבתית (איור 3.5.6b) הגדלה בערבות ובמדבריות ובמין דומה לה הגדל בחלקים הגשומים של הארץ (שיבולת-שועל מתפרקת). אלה גם אלה לא יכולים להשיג את המלענים הקטנים אך המהירים של זקנן שעיר וזקניים משובלים. במבוא לפרק התנועה בספר זה הזכרתי את האירוע המיוחד בו הסתלסל מלען של מלעניאל מצוי 5000 שנה לאחר שצמח בעיר קדומה בערבה. הרטבתי את המלען לנוכח קבוצת ארכיאולוגים שזכו לשיעור בתנועת צמחים. הבוקרים מספרים שצמח זה, שחדר מארצות הים התיכון לאוסטרליה, גורם שם סבל איום לפרות. אם חודרות יחידות הפצה ממולענות שלו לנחיריים של הפרה, התנועה הסיבובית של המלען מביאה לחדירה עמוקה של הזרע המחודד אל תוך חלקים עדינים בראש הפרה.

איור 3.5.7: שיבולת-שועל נפוצה: a. שיבולית הכוללת זוג גלומות, שני פרחים גדולים ופרח אמצעי קטן. b. שלושה פרחים החוברים ליחידת הפצה אחת. c. מלען יבש שחלקו התחתון מפותל וחלקו העליון מסתובב כדגל בהרטבה. d. מלען שהורטב, התנועע בתנועה סיבובית והתיישר. e. יחידת הפצה שמלעניה פרושים והשערות בבסיס פשוקות. f. גלומות יבשות לאחר שתכולת השיבולית הופצה.

בעזרת פקק או "קלקר" אפשר ליצור משיבולת-שועל צעצועים טבעיים או טבעיים למחצה. נועצים 1 עד 4 יחידות הפצה (איור 3.5.7b, 3.5.7e) בפקק וכאשר מרטיבים את המערכת מתחילה תנועה בכיוונים מפתיעים.

יחידות ההפצה, ללא התוספת, זוחלות על פני הקרקע כאשר השערות הנטויות שעל החלק הרחב של הפרחים מכוונות את התנועה. החלק הכפוף של המלען נתקל בקרקע וגורם לחלק השעיר להסתובב, וכך להתקדם. כאשר החוד מגיע לסדק בקרקע, משתנה כיוון התנועה, והזרעים העטופים במעטים השעירים חודרים לעומק של 2 עד 4 ס"מ. הזרעים מוגנים בעומק זה מהחום המתפתח בעת שריפה, מאיסוף על ידי נמלים שאינן יכולות לשלוף את ה"חץ" בניגוד לכיוון אותו מכתיבות השערות. גם גשם שלא מרטיב את הקרקע במידה מספקת לא יגרום לתחילת הנביטה.

איור 3.5.8: בסיס מלען מפותל של שיבולת-שועל נפוצה.

מקור-חסידה

רבים מהקוראים לא חיכו למילים כתובות והצמח כבר ידוע במקומות רבים כ"צמח השעון". הורים רבים הרוצים להראות "קסמים" לילדיהם קוטפים פרי מבשיל של מקור-חסידה גדול (איור 3.5.9a) או של מקור-חסידה מצוי (איור 3.5.9b) ונועצים את החוד השעיר בכיס חולצתם. לאחר זמן מה המקור, בו הסיבים ערוכים כמו במלען של שיבולת-שועל, מתייבש ומסתלסל. לעתים משתלב מתח הפיתול עם התנגדות תאי המקור לפיצול חמשת חלקיו (הדומים למלען של הדגניים) וכאשר המתח גובר על כוח ההחזקה מוקפצים חמשת הזרעים (הנתונים ב"פרודות" של שחלת הפרח) ומועפים למרחק מה מצמח האם.

מקור-חסידה שעיר (איור 3.5.10) שייך לקבוצת מינים בה שעיר החלק הכפוף של המקור – זה שמסתובב בעקבות פיתול חלקו התחתון של המקור. כל יחידת הפצה נראית כנוצה ואכן בעת הפצת הזרעים באביב יש ימים בהם האוויר מלא בנוצות מרחפות של מיני מקור החסידה מקבוצה זאת. בשוך הרוחות מתגלים מיליוני יחידות הפצה נעוצים בסדקים שבקרקע המדברית (איור 3.5.11). על קבוצת בעלי הנוצות וקצה מתפתל בלחות וביובש נמנים גם מיני מלענן.

איור 3.5.9: a. מקור-חסידה גדול: שלוש מחמש הפרודות שהקצה החד שלהן והשערות מסייעים לחדירה לקרקע. b. מקור-חסידה מצוי – חמש הפרודות שמקורן מפותל בדומה למלען בשיבולת-שועל. פיתול המקור עם שינויי הלחות יניע את קצה יחידת ההפצה לסדק בקרקע.

איור 3.5.10: מקור-חסידה שעיר – המקור השעיר מסייע להפצה תוך ריחוף.

איור 3.5.11: שדה לס בין שדה בוקר לירוחם בו יחידות הפצה של מקור-חסידה שעיר התברגו לסדקים שבקרקע.