סימני בלייה מהעבר הרחוק; איכלוס סלעים על ידי צמחים עילאיים

פורסם: 4 במאי 2013, כד באייר תשע"ג | עודכן: 8/05/14

סלעי הנארי של סביבת שדות מיכה נושאים בפניהם עדות לבליה ביוגנית שהתרחשה באקלים שחון בהרבה מהאקלים הנוכחי. באיורים 18.1.10 ו-18.1.11 אפשר לראות תווים של פני סלע שנוצרים בתנאים מדבריים. גממיות ותעלות אלה נוצרו כאשר הסלע היה חשוף לאקלים שחון (כ-100 מ"מ גשם בממוצע שנתי). כאשר האקלים השתנה ונעשה לח יותר (כמות המשקעים השנתית שם כיום היא כ-400 מ"מ) התפתח במקום צומח צפוף שכלא אבק ויצר קרקע. כך כוסו פני הנארי על-ידי קרקע שהגנה על תווי הבליה המדברית מפני שחיקה.

פגיעה בצומח שהצל על הסלעים על-ידי כריתה ורעייה הביאה לסחיפת הקרקע ולחשיפת תווי הבליה לאקלים הנוכחי. מיקרואורגניזמים כהים כיסו את פני הסלע. בחלקו התחתון של הסלע באיור 18.1.11 בולט פס לבן שנגלה לאחר המשך סחיפת הקרקע. חלק מחריצי הבליה של העבר משמשים כנקודות התבססות לצמחי סלעים טיפוסיים כיום (איור 18.1.12). במקומות ספורים במשטחי הנארי יש שקעים או חורים שמגיעים אל מתחת לקרום הנארי.

איור 18.1.10: סלע שעבר תהליכי בליה תחת תנאי אקלים מדבריים בעבר הרחוק. 1. חזזיות אנדוליתיות אפורות מאכלסות חלק מהסלע שהיה חשוף זמן ממושך 2. חלק מהסלע שנחשף לפעילות מיקרוביאלית מאוחר יחסית; התאכלס בחזזיות ציאנופיליות שהן חלוצות ויוחלפו בעתיד על ידי חזזיות אפורות 3. פני סלע בעלי גממיות ותעלות שעוצבו על-ידי אקלים מדברי בעבר הרחוק

איור 18.1.11: סלע שעבר תהליכי בליה תחת תנאי אקלים מדבריים בעבר הרחוק. 1. הסלע שבלה בתנאים מדבריים בעבר הרחוק נחשף לפעילות מיקרוביאלית מאוחר יחסית; התאכלס בחזזיות ציאנופיליות שיוחלפו בעתיד על-ידי חזזיות אפורות. 2. פני סלע שהיו מכוסים באדמה, נתגלו לאחרונה ועוד לא החלו להתאכלס במיקרואורגניזמים.

איור 18.1.12: גומה בסלע נארי שהתאכלסה בטחבי-עלים אשר כלאו אבק ועל הקרקע שיצרו גדלים חד-שנתיים בודדים

טחבי-עלים מפלסים את הדרך

קיבול המים של השכבה שמתחת לקרום גבוה ובמהלך הזמן מתפתחים במקום טחבים (איורים 18.1.6, 18.1.15-18.1.12). אלה כולאים אבק וביחד עם גבעולים ועלים ישנים שנרקבים מתפתחת מעין רקבובית. מים שעוברים דרך שכבה זאת נעשים בעלי כושר המסה יעיל יותר מזה של מי הגשם. כך גדלים ממדיו של כיס הקרקע בו התיישבו הטחבים. בהגיע כמות הקרקע לסף מסוים מתפתחים בשקעים צמחים חד-שנתיים שמותאמים למיקרו-בית-גידול זה (איורים 18.1.16-18.1.12). עם הגדלת החלל שבסלע (איור 18.1.17) נוספים פרטים ומינים של צמחים חד-שנתיים. במהלך הזמן מתחילים להופיע גם צמחים רב-שנתיים. בין החלוצים בכיסי קרקע אלה זוטה צפופה שמבכרת בתי-גידול סלעיים. יש מקומות רבים בהם מנצלים צמחי זוטה צפופה שקעים שנוצרו בסלע בעבר הרחוק, נובטים ומתפתחים בהם (איור 18.1.18). המסת הסלע על-ידי שורשי צמחים כמו הזוטה מגדילה את מגוון התנאים בבית השורשים ובעקבות זה נוספים מינים כגון כתלה חריפה, זקנן שעיר ונרקיס מצוי (איור 18.1.19). לעתים יש התבססות של זקנן שעיר בכמה כיסי קרקע שכנים (איור 18.1.20). כתלה חריפה (איורים 18.1.21, 18.1.22) היא צמח סלעים טיפוסי שעשוי לנבוט בסדקי סלע וכיסי קרקע זעירים, להחדיר שורשים לסלע, להעמיק בתוכו ולהמס חללים סביב שורשיו המתעבים. כך הוא מכין מיקרו-בתי-גידול שמתאימים למלוויו בחברת צמחים הסלעים. מחלקת הצומח של הסלעים, הכוללת את כל חברות הצמחים של הסלעים, קרויה על שם כתלה חריפה (Danin & Orshan 1999). בפני שטח בהם צמחי הכתלה היו פעילים זמן רב מתפתחים בני-שיח נוספים טיפוסיים לסלעים. כאלה הם אזוב מצוי (איור 18.1.23), זוטה לבנה (איורים 18.1.24, 18.1.25), אשבל ארץ-ישראלי (איור 18.1.26) וגעדה מצויה (איור 18.1.27).

איור 18.1.13: תוכן של גומה עם טחבים בה ניכרת שכבת הקרקע שנכלאה, מעליה שכבה צהובה של טחבי העלים ומעליהם שרידים של צמחים חד-שנתיים

איור 18.1.14: תקריב של גבעולי הטחבים הנושאים עלים קשקשיים. דקה לאחר הרטבתם נפרשים העלים ומוריקים

איור 18.1.15: קרקע בגומה עם טחבים ושרידים של צמחי ברומית מאוגדת

איור 18.1.16: עם התעבות כיס הקרקע גדלים פרטים מרובים של ברומית מאוגדת

איור 18.1.17: כיס קרקע גדול בנארי בו גדלים עשבוניים חד-שנתיים וזוטה צפופה

איור 18.1.18: זוטה צפופה שהתפתחה על תעלת בליה מדברית שנוצרה בעבר הרחוק

איור 18.1.19: כיס קרקע עמוק בו התפתחו כתלה חריפה, זקנן שעיר ונרקיס מצוי

איור 18.1.20: סלע נארי עם כמה גושי זקנן שעיר בכיסי קרקע

איור 18.1.21: כתלה חריפה – צמח סלעים טיפוסי על שמו קרויה מחלקת הצומח של הסלעים בישראל

איור 18.1.22: שני שיחי כתלה בסדק גדול

איור 18.1.23: אזוב מצוי הגדל כצמח סלעים על גבי נארי

איור 18.1.24: חברת כתלה חריפה (1) בה החלו מתפתחים צמחי זוטה לבנה (2)

איור 18.1.25: צמחי זוטה לבנה המוגבלת בהתפתחותה לסלעים

איור 18.1.26: אשבל ארץ ישראלי – מצמחי הסלעים של החבל הים-תיכוני

איור 18.1.27: געדה מצויה בסדק- או כיס קרקע מימין ובכיס קרקע קטן משמאל חגוית שעירה וסיסן אשון (שניהם חד-שנתיים)

אשחר ארץ-ישראלי ואלת המסטיק

כיסי קרקע ותיקים מאפשרים לזרעי שיחים לנבוט ולהתבסס. אשחר ארץ-ישראלי הוא הבולט בשלב זה בצומח השפלה (איורים 18.1.27, 18.1.28). לאחר התבססות השיחים הראשונים מתרבה מספר שיחי האשחר בכיסי הקרקע המתרבים ומתרחבים (איור 18.1.29). לאשחר שורשים מעוצים המתעבים עם התבגרות הצמח וגורמים בכך לשבירת הסלע ולפתיחת סדקים עמוקים בו (איור 18.1.31). סדקים גדולים מכילים כמות גדלה והולכת של קרקע ומאפשרים צמיחה לצמחי חורש שאינם צמחי סלע מובהקים, דוגמת אלה ארץ-ישראלית ( איורים 18.1.31, 18.1.32) ואלת המסטיק (איור 18.1.33). שיח של אלת המסטיק המסמל את כל פעילות הבליה של סלעי הנארי מצוי ליד שדות מיכה (איורים 18.1.34, 18.1.35).

במפנה הצפון-מערבי של הגבעות הסמוכות לשדות מיכה מפותח חורש בו מרובים עצים ושיחים של אלה ארץ-ישראלית (איור 18.1.36), אלון מצוי ולבנה רפואי. גם בשטחים אלה גבול הצומח השיחני-עצי עם הצומח העשבוני עובר בגבול מחשופי הנארי.

איור 18.1.28: כיס קרקע שאוכלס בתחילה על-ידי כתלה חריפה מגדל כאן נבט של אשחר ארץ-ישראלי

איור 18.1.29: אשחר ארץ-ישראלי מתפתח בכיס הקרקע ומעמיק אותו

איור 18.1.30: סלע בו שלושה שיחי אשחר ארץ-ישראלי וכן כיסי קרקע קטנים בהם חד-שנתיים

איור 18.1.31: אשחר ארץ-ישראלי ביקע סלע נארי במהלך צמיחתו ויצר בית-גידול להתפתחות אלה ארץ-ישראלית

איור 18.1.32: אשחר ארץ-ישראלי ואלה ארץ ישראלית חוברים לסדק מוארך אותו הם מרחיבים תוך התעבות שורשיהם המעוצים

איור 18.1.33: אלת מסטיק על סלע נארי שעבר בליה כמוסבר בתמונות הקודמות. סלע הנארי היה רצוף עד שבוקע על ידי שיחים, והסדק התמלא בקרקע

איור 18.1.34: אלת מסטיק על סלע נארי אותו ביקעה במהלך צמיחתה

איור 18.1.35: תקריב של האלה מבקעת הסלע

איור 18.1.36: אלה ארץ ישראלית מתפתחת למימדי עץ בבסיס המדרון הפונה צפון מערבה. גם כאן ניכר הגבול החד של הצומח בשולי מחשוף הנארי

ביבליוגרפיה