בליית נארי

פורסם: 14 באפריל 2013, ד באייר תשע"ג | עודכן: 8/05/14

איור 18.1.1: קיר המהווה חתך בשולי גבעה ליד בית גוברין. 1. סלע הקרטון המקורי 2. שכבת הנארי

נארי (calcrete) הוא סלע קשה בהשוואה לסלע הרך המצוי מתחתיו. לדיון מעמיק בנארי מכיווני ידע שונים ראה וידר ועמיתיו (1993) ואיטקין ועמיתיו (2012). אחד הסלעים הנפוצים בארץ, מעליו יש נארי, הוא קירטון (איור 18.1.1). תושבי שפלת יהודה, ליד בית גוברין חצבו מערות בקירטון הבונה אזור זה ושכבת הנארי שימשה מעין תקרה לחדרים שנוצרו מתחת לפני הקרקע והגנה על החלל שנפער.

הנארי נוצר על שכבות של סלעים ממוצא ימי בתהליכים יוצרי קרקע בתנאים יבשתיים. כך מלווה שכבת סלעי הנארי את תווי השטח (הטופוגרפיה המקומית) ולא את תווי השיכוב הימיים. גבול שכבת הנארי חד וברור (איור 18.1.2) וההשפעה של סלע זה על דמות הצומח ברורה בשפלה, במקומות מוגנים מפני כריתה ורעייה. הסלעים הרכים והקרקע שהצטברה בעמק בין הגבעות תומכים בצומח עשבוני צפוף (איור 18.1.2) ואילו בין סלעי הנארי ובצמידות אליהם גדלים שיחים ועצים נמוכים.

איור 18.1.2: גבעה מכוסה בשכבת נארי מאוכלסת בשיחים ועצים (1) וגובלת בגבול חד עם צומח עשבוני בעמק בו אין סלעי נארי.

בסלעים יש יתרון ביולוגי לשיחים המחדירים שורשיהם לסדקים שבסלע; בקרקעות עמוקות העשבוניים דוחקים את נבטי השיחים בשנתם הראשונה על-ידי ייבוש הקרקע בחורף ובאביב. הקשר ההדוק בין תפוצת הנארי לבין תפוצת הצומח הביא אותי להקדיש זמן רב להצגת התהליכים המביאים לבלייה ביוגנית של הנארי על-ידי חזזיות, חלזונות, טחבים וצמחים עיליים. כאן יוצג הרקע לתהליכים אותם אפשר לראות בשדה. תחנה מומלצת למחקר ולהצגה לפני תלמידים היא עמק וגבעות הסובבות אותו כחצי ק"מ דרומית-מערבית לשדות מיכה בשפלת יהודה.

1. קרום הנארי ובלייתו

על פי וידר ועמיתיו (1993) מעל שכבת הקירטון מצויה שכבת נארי, אותה נכנה להלן בשם "נארי עליון" (איור 18.1.3), שבפניה מצוי קרום קשה שעוביו עד 10 מ"מ. במקומות בהם נשבר סלע הנארי לפני שנים ספורות ובעקבות פעילות אדם, בולטת על פניו קשיות קרום הנארי בקיבול מים נמוך ובעקבותיו בהעדר מיקרואורגניזמים (איור 18.1.4). שכבת הנארי העליון, שמתחת לקרום, רכה יחסית, יש לה קיבול מים גבוה והיא מתאכלסת במהירות על-ידי חזזיות, אצות, כחוליות, פטריות וטחבי-עלים (איורים 18.1.4 עד 18.1.6).

איור 18.1.3: חתך עם כיסוי נארי בגבעת הטיטורה, מודיעין. 1. נארי תחתון 2. נארי עליון 3. קרום הנארי

חלק מהאורגניזמים מפתח פיגמנטים כהים המסייעים לעמידות בפני קרינת השמש. כאשר טחבים מאכלסים מחשוף של שכבת נארי רך מתחת לקרום (איור 18.1.6 במרכז) הם כולאים אבק ומגבירים את קיבול המים בצמידות לסלע ובכך מסייעים להגברת קצב ההמסה של הסלע באופן מקומי. כאשר קרום הנארי חשוף במשך זמן רב הוא מתאכלס במיקרואורגניזמים הטיפוסיים לאקלים ולמיקרו-אקלים המקומי. במפנים הצפוניים של שפלת יהודה מאכלסות חזזיות אפיליתיות (= מפותחות מעל פני הסלע; איור 18.1.7) את פני קרום הנארי.

מרכז החזזית שבאיור 18.1.7 נאכל על-ידי חלזונות וחשופיות. עד לאירוע זה הביא גידול החזזית במקום להמסה ראשונית של קרום הנארי בעידוד מי גשם שעברו דרך החזזית וקלטו חומרים שונים ששחררה החזזית במהלך פעילותה. תהליכי הסוקצסיה של חזזיות לא נחקרו בבית-גידול זה. אפשר לראות במשטחי קרום הנארי גם חזזיות אנדוליתיות (= מפותחות בתוך השכבה העליונה של הסלע; איורים 18.1.9-18.1.7).

איור 18.1.4: שבר של סלע נארי בן שנים ספורות: 1. נארי עליון מאוכלס במיקרואורגניזמים כהים העמידים לקרינת שמש 2. קרום נארי בעל קיבול מים נמוך בו לא הצליחה התבססות של מיקרואורגניזמים.

להבדלה פשוטה בין חזזיות אפיליתיות לאנדוליתיות מרטיבים את פני החזזית ומגרדים בציפורן; אם נגלית שכבה ירוקה – הרי זו חזזית אפיליתית. ופעולתנו הסירה את שכבת הפטריות שמצויה מעל שכבת האצות. אם צריך להיעזר במתכת או בנתז צור כדי לגרד ולחשוף את השכבה הירוקה – מדובר בחזזית אנדוליתית. בפעילותנו הסרנו שכבה של גיר בלוי שהוא רך משאר חלקי קרום הנארי. חלקים אלה מכורסמים בקביעות על-ידי חלזונות וחשופיות כאשר הסלע נרטב בחורף על-ידי הגשם. הכרסום נעשה במקומות שדורות קודמים של חלזונות כירסמו את פני החזזית האנדוליתית ולעתים נוצרת במקום צורה שכינינו בעבר בשם לבירינט (איור 18.1.9).

פעילות החזזית האנדוליתית בתוך הסלע מביאה להחלשת הקשר בין גרגירי הסלע שבפני השטח לסלע עצמו וטיפות הגשם מתיזות גרגרים "חופשיים" בקלות יחסית. אין לי הערכה מהו קצב הבליה של קרום הנארי על-ידי כרסום חלזונות וחשופיות או על-ידי התזת גבישים שהקשר שלהם לסלע הוחלש עקב פעילות החזזיות האנדוליתיות. במחקר שערכתי בקירות של גיר קשה בירושלים הגעתי להערכה שקצב הבליה כ-1 מ"מ בכ-200 שנה. עד שייבדק קצב הבליה בקרום הנארי אפשר להעריכו כדומה למצב בירושלים.

איור 18.1.5: שבר של סלע נארי בן שנים ספורות: 1. נארי עליון מאוכלס בחזזיות ציאנופיליות כהות 2. קרום נארי בעל קיבול מים נמוך בו לא הצליחה התבססות של מיקרואורגניזמים.

איור 18.1.6: שבר של סלע נארי בן שנים ספורות: 1. נארי עליון מאוכלס בטחבי עלים שכלאו אבק בהיר בין גבעוליהם ועליהם 2. קרום נארי בעל קיבול מים נמוך וחסר מיקרואורגניזמים

 

איור 18.1.7: קרום נארי שלא הופרע על-ידי האדם בו ניכרות חזזיות: 1. חזזית אפיליתית שמרכזה נאכל על ידי חלזונות 2, ו-3. חזזיות אנדוליתיות שקצות התפטיר שלהם גלויים אל פני השטח, משחירים וביחד עם גרגירי הגיר בעלי מופע אפור.

איור 18.1.8: קרום נארי מאוכלס בחזזיות אנדוליתיות. קצות התפטיר שלהם גלויים אל פני השטח, משחירים וביחד עם גרגירי הגיר הם יוצרים מופע אפור. הכתמים הבהירים עםהנקודות בהן החלזונות או החשופיות המכרסמות את הגיר המרוכך מונעים אפשרות האפרה של פני השטח. הנקודות הכהות הן גופי פרי של החזזיות. החריצים העקלתוניים הם פסי מגע בין שני פרטים של חזזיות אשר על פי רוב נבדלים במידת הכרסום על ידי חלזונות.

 

איור 18.1.9: דגם "לבירינט" שהתפתח על קרום נארי בו חזזית אנדוליתית נאכלת באופן קבוע לאורך הנתיבים שפתחו החלזונות. אי כרסום מביא להתפתחות פני שטח כהים.