דגמי בליה הנוצרים בהשפעת חלזונות וחשופיות

פורסם: 15 בינואר 2009, י"ט בטבת תשס"ט | עודכן: 10/05/14

על קשרי חלזונות וליתוביונטים

קיים דמיון מסויים במיקצב הפעילות של חלזונות החיים בין סלעים וליתוביונטים. שתי קבוצות האורגניזמים מצויות במרבית ימי השנה בתרדמת יובש וברדת הגשם הם מתעוררים לפעילות. המטמיעים שבין הליתוביונטים נכנסים במהירות לפעילות נשימתית בשעות הלילה ולהטמעה בשעות היום. גופם תופח בסופגו מים ואם הם אנדוליתיים, הסלע המכיל אותם מתרכך.

איור 6.9.1: גדר בית עליה זחלו חלזונות בלילה קודם. פסי הריר שהותירו והתייבשו נראים כמפות דרכים מבריקות.

החלזונות יוצאים מתוך "ביתם" והרגל המוארכת, בעזרתה הם נצמדים לתשתית, מפרישה חומר רירי המרכך את אזור המגע עם הסלע ובכך מקל את תנועת החילזון. בהיתקלם בליתוביונטים שאינם מצויידים בחומרים דוחי-חלזונות (שהתפתחו במהלך אבולוציה מקבילה של החלזונות והליתוביונטים), הם מגרדים אותם ובולעים. אם גוף הליתוביונטים מכיל גרגירי חול ואבק או אם החלזון מכרסם מעט מהסלע ביחד עם הליתוביונט הוא מפריש אותם כגלילים חומים או לבנבנים.הריר שסייע לחלזון או לחשופית (נטולת הקליפה הגירנית) מתייבש ונותר כפסים דקים ומבריקים על פני הסלע או האבן (איור 6.9.1).

אהבתי במיוחד את אותן חשופיות שבאו בימי הסתיו, לפני עונת הגשמים, עת החצבים והחבצלות פרחו בשדות, עזבו את מחבואיהן בגינתי ועלו על גדר ביתי. הן כרסמו בשעות הלילה הטחובות את הליתוביונטים המתפתחים על חלקה האופקי של הגדר (שבאיור 6.1.4), הותירו סימני כרסום טיפוסיים ופסי ריר שקוף ולעתים אף נראו צועדים לאורך הגדר. הנאה רבה הייתה לי לשמוע את נכדי מספרים להוריהם על החשופיות ומעלליהן הליליים בבואם לבקר אצל סבתא וסבא.

איור 6.9.2: סלע גיר מהגליל, מצופה בחזזיות ציאנופיליות וכחוליות. כורסם על-ידי חילזון או חשופית שעברו והותירו קו עקלתוני הבנוי משולשים קטנים מהם נעלמה כסות המיקרואורגניזמים. למעלה סלע הגיר במצב יבש; למטה, דקות ספורות לאחר הרטבה, המיקרואורגניזמים שספגו מים מתחילים בפעילות ומשחירים.

פעילות החלזונות או החשופיות ניכרת לעתים בשטחי סלע בהם האורגניזמים החשופים עתירים צובענים (פיגמנטים) כהים (איור 6.9.2). כרסום פני הסלע עם האורגניזמים מתבטא ביצירת קו מפותל המורכב ממשולשים בהירים. כאשר הסלע היבש (למעלה) מורטב, האורגניזמים סופגים מים, מתכהים והקונטרסט בינם לבין הסלע שנגלה במקום הכרסום גדל. מזכרת נעימה ממסע לנחל צאלים במדבר יהודה מובאת באיור 6.9.3. גשם דק טפטף והחל להיקוות אל מקומות נמוכים בגושי הסלעים שבערוץ. במקומות אלה התפתחו כחוליות או חזזיות ציאנופיליות שבהרטבן משחירות באופן מיידי וגם הפעם ציירו פסים שחורים. כאשר קרבנו לסלעים ראינו את התגובה המיידית להרטבה – הדיו של השיר "בר'לה, בר'לה, צא החוצה" נשמעו בערוץ והחלזונות יצאו לזלול אורגניזמים שנרטבו והשחירו (איור 6.9.4). עבור חלזונות אלה, החיים במדבר הקיצוני, השעות הספורות בהן הליתוביונטים השחורים תפוחים ורכים עשויים להיות שעת התזונה העיקרית באותה שנה וחסרי "הבנה" למצב הקריטי הזה כבר נעלמו בהיסטוריה האבולוציונית של האזור.

איור 6.9.3: נוף מדבר קיצוני בקניון נחל צאלים במדבר יהודה. הגשם היורד בעת הצילום הביא לתפיחה של חזזיות ציאנופיליות ולהשחרה של הסלעים. פעילות החלזונות החלה מיד.

איור 6.9.4: חלזון יצא מסדק בסלע (שבאיור 6.9.3) בו הסתתר מהיובש עד רדת הגשם. בזמן הקצר שעומד לרשותו עליו לכרסם כמות חזזיות גדולה ככל האפשר.

חלות החורים-בסלע שיצרו חלזונות גדולים

איור 6.9.5: דגם בליה הדומה לחלת דבש ענקית. השקעים שבסלע הומסו על-ידי חלזונות מהסוג קדמום שנצמדו אל פני הסלע הקשה כאשר גבל עם סדק.

בסיור לגלבוע ראיתי לראשונה דגם בלייה זה המובא באיורים 6.9.5, 6.9.8, 6.9.9 ו-6.9.10. היו מקומות בהם החורים היו שטחיים כבאיור 374, אך היו גם מקומות בהם החלל שבקצהו מצאתי חלזון היה ארוך ומפותל. חשבתי לערוך ניסוי כלשהו וביקשתי משרה – חברה לעבודה שנסעה לבקר קרובי משפחתה למרגלות הגלבוע, שתביא לי כמה חלזונות חיים (היה זה קדמום קיסרי). לאחר שהביאה הכנסתי אותם לכלי פלסטיק גדול וכיסיתי את פתחו בפיסת גיר גבישי מלוטש ומבריק, כמו אלה המכונים "שיש" למטבחים.

היה זה קיץ ולא ציפיתי לפעילות רבה. חודש לאחר שהוכנסו החלזונות הודיעוני באוניברסיטה שעלינו לארוז את תכולת החדרים – עוברים למעבדות אחרות לרגל שיפוצים במקום. במהלך האריזה הורדתי את השיש מעל כלי הפלסטיק והתפלאתי לראות שכל החלזונות דבוקים אליו. אחד החלזונות נפל מסיבה כלשהי ונחשף לעין המקום בו היה הקדמום צמוד לשיש. צורת הכתם הזכירה לב (איור 6.9.6) ובמקום "1" השכבה המלוטשת לא היתה קיימת, השיש לא הבריק במקום זה (בניגוד למקום "2"). חשפתי עוד שתי נקודות הצמדות כאלה על-ידי הסרת הקדמום וכתם דומה היה גם שם.

המסקנה המתבקשת – בעת שהחילזון צמוד לאבן הקשה הוא ממס את הסלע, סופג גיר לגופו ומעביר אותו אל שלדו החיצוני – "הבית". כך החילזון גורם לשכבה המבריקה-מלוטשת להעלם ומתחיל ליצור חור בסלע. בנסיעה נוספת לנחל אורן בכרמל קיבלתי שעורים נוספים בתהליך יצירת דגם הבלייה הייחודי. לאוכלוסיית החלזונות יש אי-אלו סדקים בהם הם מוצאים מחסה בין המימטרים (איור 6.9.7). הם שוהים שם דבוקים לסלע בעזרת הרגל שלהם כשהם מוגנים על-ידי הסלע הקשה מפני התייבשות, עקב קיבול המים הנמוך של הסלע. כאשר יורד גשם החלזונות מתעוררים ויוצאים לאכול חזזיות וליתוביונטים אחרים. חלק מהחלזונות אינו מצליח לחזור אל הסדק שבסלע וכך 7-5 גרם של גיר שהומס מהסלע נעלמים ממנו. במהלך עשרות ומאות שנים נוצר במקום בו נצמדים החלזונות אל הסלע חור המתמשך לתעלה.

איור 6.9.6: קטע מלוח גיר מלוטש שהונח לסגירת קופסה עם חלזונות פעילים (קדמום קיסרי) שנאספו בגלבוע. אחד מהם הותיר כתם דמוי-לב במקום בו נצמד לגיר. ה"סימון" נעשה על-ידי המסת גיר במקום זה וספיגתו אל גוף החילזון. 1. כתם המסת-גיר על ידי קדמום שהיה צמוד אליו כחודש. 2. גיר מלוטש.

איור 6.9.7: סדק בסלע גיר בכרמל. חלזונות הקדמום ניצבים בצפיפות כשרגלם צמודה לסלע, ממיסים גיר וסופגים אותו. הם בונים את השלד החיצוני מגיר תוך גידולם ודור אחר דור מעמיק את השקעים מהם הומס הגיר.

היו בכרמל ובגלבוע מקומות שבמהלך פעילותם יצרו בהם החלזונות מערות קטנות (איור 6.9.7). במערה מצויה תקרה טיפוסית עם חורים בקוטר של החלזונות החיים במקום ("1" באיור 6.9.8) ובקרקעית המערה נצברת הפרשת החלזונות. זאת הופכת במשך הזמן למעין רקבובית ("2" באיור 6.9.8) שבודאי מסייעת גם היא להמסה מקומית של הסלע. החזזיות ("3") שבסלע מעל המערה מכורסמים בכל עת שיורד גשם והחלזונות יוצאים למרעה. על-ידי הכנסת אצבע אל החלל שהמסו חלזונות במהלך מאות בשנים, אפשר לעתים קרובות למצוא חילזון חבוי בפנים.

לא קשה לתאר את התרגשותי כאשר מצאתי מערת חלזונות בקרבת המחצבה מזמן החשמונאים במרחק של 150-100 מ' דרומית לשער יפו. בתוך אחד החורים היה שריד של חלזון. מערת חלזונות זו נוצרה בתהליך טבעי, עת העמק היה חלק מהנוף הטבעי הסובב את ירושלים העתיקה. לאחר שנבנתה חומת ירושלים כיסתה הפסולת העירונית, שנזרקה מתוך העיר החוצה לשטח הציבורי הנטוש, את מערת החלזונות כמו את כל בסיס החומה. לאחר החפירה הארכיאולוגית של ד"ר מגן ברושי ב-1972, נגלתה לי מערת החלזונות ושרידי יוצריה בתוכה. התרגשות יתר אחזה בי כאשר גיליתי דגם זה בחומת ירושלים מימי הבית הראשון, אשר נחשפה בחפירות הרובע היהודי. גיליתי אבן אחת שהיתה פעם חלק מסלע בו הייתה מערת חלזונות והאבן מצויה עד היום בין אבני החומה העתיקה (איור 6.9.9). מעתה, כאשר נראית לפניך אבן עם מערכת נקבים סדורים אחד לצד השני (איור 6.9.10), תדע שאבן זו הייתה פעם בצד אחד של סדק בסלע גיר קשה.

איור 6.9.8: "מערה" קטנה שנוצרה בסלע תוך פעילות המסת גיר על-ידי חלזונות. גיר ששולב בבניית קליפת "ביתו" של החלזון מוצא ממערכת הסלע על-ידי חלזונות בוגרים, נטרפים או כאלה שלא חזרו למקום מסיבה כלשהי. 1. חלל שנוצר בסלע על-ידי שילוב הגיר בקליפות חלזונות. 2. קרקע שרובה הפרשות של חלזונות. 3. חזזיות אנדוליתיות.

איור 6.9.9: חומת ירושלים מימי הבית הראשון בלב הרובע היהודי. האבן הרביעית משמאל לימין הכילה "מערת חלזונות". גם כיום יוצרים חלזונות מערות כאלה באקלים של ירושלים. המערה העתיקה מעידה על אקלים דומה בתקופה בה נחצבו אבני החומה מסלעי ירושלים.

איור 6.9.10: אבן מנותקת המונחת בשדה בגלבוע ודגם הבליה שטבוע בה מספר את פרק ההיסטוריה האחרון בהתפתחותה. אין ספק שהמעיין במצגת הנוכחית לא יתייחס בשוויון נפש אליה.