חומת ירושלים ומבנים עתיקים בנחל קידרון

פורסם: 15 בנובמבר 2008, י"ז בחשון תשס"ט | עודכן: 10/05/14

חומת העיר העתיקה

איור 6.5.1: חומת ירושלים שנבנתה על ידי סולימן המפואר, חציה התחתון נקבר בפסולת שהושלכה מהעיר הבצורה. גובה פני השטח שפגש הארכיאולוג מ. ברושי לאחר 1967 מסומן בחץ המרוחק. החץ הקרוב מסמן את פני הקרקע, מתחתם אבני החומה נותרו בהירות והאבנים שמעליו מאוכלסות בכחוליות וחזזיות ציאנופיליות.

השליט העותמני סולימן המפואר השלים ב-1538 את הקמת החומה העוטפת את ירושלים העתיקה. מאז עומדות אבני החומה חשופות לבלייה שטיבה נקבע בהתאמה לאקלים של ירושלים ולעמדת קטע החומה כלפי כיוון הרוחות המנשבות בעת רדת הגשמים החזקים. החומה בין שער יפו לבין הר ציון פונה מערבה ועל כן מתאימה להשוואה לקירות המבנים שנזכרו בפרק זה. מבט על קטע חומה זה מדרום צפונה מוצג באיור 6.5.1. החץ המרוחק מראה את רום פני הקרקע אותם ראינו במשך עשרות בשנים ומהם החלה חפירתו הארכיאולוגית של מגן ברושי שהחל לחשוף את בסיס החומה בשנות ה-1970. הוא השאיר גבעה קטנה להבהרת המצב בעבר. החץ הקרוב באיור 6.5.1 מציג את מיקומו של קו פני הקרקע שקדם ל-1970. האבנים שמתחת לקו זה נראות כיום כאילו נחצבו זה עתה ושולבו בקיר, אף שגילן קרוב ל-500 שנה.

ייתכן שקבורת הקיר במהלך תקופה ממושכת זאת על ידי פסולת עירונית שהושלכה מהעיר הבצורה השפיעה על שיפור תנאי הגידול בסדקים שבין האבנים. יתכן שהופעת שפע הצמחים הגדלים מתחת לקו פני הקרקע הנזכר מהווה ביטוי לזה. חברת המיקרואורגניזמים ששוררת על פניי אבני החומה, שצבעה שחור- אפור, נראית ממרחק רב מעל לקו הקרקע (איור 6.5.2). עומק החורים שיצרה חברת המיקרואורגניזמים ליד שער יפו וממערב לשער ציון הוא כ-2 מ"מ. אני משער שנוף המיקרואורגניזמים בקיר "1" במגדל דוד (איור 6.3.8) מאופיין גם הוא על-ידי כחוליות וחזזיות ציאנופיליות.

איור 6.5.2: פני אבן מאוכלסים במיקרואורגניזמים ופני אבן שנשמרו מאיכלוס מתחת לפני האדמה.

קבר זכריה, קבר בני-חיזיר וקבר בת-פרעה בנחל קידרון

צוקי נחל קידרון עומדים זקופים וגלויים כבר מאות שנים ומאוכלסים בנוף כחוליות וחזזיות ציאנופיליות. על פי השערתו של הארכיאולוג אביגד (1954) נחצב "קבר זכריה" (איורים 6.5.4 ו-6.5.5) לפני כ-2050 שנה. השוואת איור 6.5.4 שצולם ב1860-1870 עם איור 6.5.5 שצולם ב-1968 מראה שמתחת לקו פני האדמה נותר הצוק החצוב בצבע לבן. השוואת עומק החורים שבסלע, שהיה חשוף מעל פני הקרקע לסלע שלא עבר בלייה מראה שעומק הבלייה הביוגנית מגיע לכ- 10 מ"מ. באופן דומה הגעתי אז ל"קבר בת-פרעה" שגילו כ-2600 שנה ועומק חורי הבלייה הביוגנית שנוצרו בהשפעת נוף הכחוליות והחזזיות הציאנופיליות הגיע ל-14 מ"מ.

איור 6.5.3: המונומנטים של נחל קידרון שפניהם החשופים אוכלסו בכחוליות וחזזיות ציאנופיליות.

איור 6.5.4: קבר זכריה כפי שצולם בין השנים 1860 ו-1870.

איור 6.5.5: קבר זכריה לאחר 1967. הקטע שהיה מתחת לפני האדמה נותר לבן ועומק חורי הבלייה בו אפסי. בקטע הקיר השחור-אפור נחפרו בבליה ביוגנית חורים שעומקם כ-10 מ"מ.

עקום הקשר בין עומק הבלייה וגיל האתר בירושלים

איור 6.5.6: עקום מתאם בין עומק הבלייה בפני האבנים באתר וגיל האתר. 1. בית הכרם. 3. ליד שער ציון 4. אדוגדי אל קבקבי 5. קבר זכריה 6. קבר בת פרעה. שפוע הקו מצביע על קצב בלייה של 1 מ"מ ב-200 שנה.

הקשר בין עומק השקעים שנוצרו באבן כתוצאה מבלייה ביוגנית באתרים הבאים לבין גילם מובע באיור 6.5.6. המחשבה שמאחורי הצגת קשר זה מתבססת על ההנחה שנוף המיקרואורגניזמים שהוצג באיורים 6.3.8 עד 6.5.5 מסייע לבלייה. פעילות האורגניזמים מביאה להחלשת הקשר בין גבישי הגיר לבין הסלע ולהמסה מזורזת של הגיר. מי הגשמים מתיזים גרגירים חופשיים ואם האקלים יציב, הרי קצב הבלייה התלויה באקלים יציב אף הוא. אתרי הבדיקה תוארו למעלה ורשימתם מצויה בכיתובית לאיור 6.5.6.