קירות בבית הכרם ובבית הקברות ממילא

פורסם: 1 בנובמבר 2008, ג' בחשון תשס"ט | עודכן: 8/05/14

בית המדרש למורים "כוננו דוד ילין" בבית הכרם

איור 6.4.1: פינת בית המדרש למורים בבית הכרם. קיר "1" פונה אל הרוחות המביאות את הגשם. הקיר בנוי אבני דולומיט קשה ונותר בהיר כמעט כביום היווסדו לפני יותר מ-80 שנה. 2. קיר מוגן מרוח מביאת גשם שמקבל רק טיפות אקראיות. אבק מדברי דבוק אל הקיר ואינו יורד על-ידי שטיפת הקיר במים. 3. פס הזרימה של מי הגשם המוסטים מקיר "1" על-ידי הרוח.

בית המדרש למורים "כוננו דוד ילין" בבית הכרם נבנה לפני יותר מ-80 שנה מסלעי דולומיט (איור 6.4.1). אני "בית הכרמי" " וזוכר שיחה על בניין זה עם מרדכי איש-שלום, מחלוצי הבניין העברי בירושלים. הסתתים הערביים נהגו להשתמש בסלעי גיר שונים לבניין ועקב התחלת השימוש בסלעי הדולומיט (תצורת ורדים) כינו הערבים את הסלע "מיזי יהודי", כלומר סלע היהודים. קירות אלה לימדוני אי אלו שיעורים באקולוגיה של בנינים.

הקיר הפונה לכיוון הגשם נותר לבן. אף שגיל הבית קרוב לגיל הכנסייה הסקוטית, התשתית כאן קשה ועל כן קיבול המים נמוך והמיקרואורגניזמים נהנים מכמות מים קטנה בכל מטר ומשך פעילותם והתרבותם קצר. הקיר המוגן מרוח מסומן "2" וצבעו חום. התבוננות במגדלת על הקיר החום הראתה לי שגרגירים בהירים ערוכים בגלים אופקיים (יידון במפורט להלן באיורים 6.4.15-6.4.11).

לאחר בדיקת בתים רבים נוספים, ביקורים בימי גשם ובדיקת ההרכב הכימי של הקרום החום התברר לי חלק ניכר מהתהליך. אבק ממוצא מדברי שוקע על פני כל קירות הבתים. הוא מגיע אלינו בחורף בימים של מזג אויר אביך, כאשר אבק נשאב ממדבריות הנגב, סיני וצפון אפריקה ומושקע על פני ארצנו. הקירות שמקבלים מנת גשם גדולה נשטפים והקירות המוגנים מגשם מקבלים טיפות בודדות שכמו טועות בדרכן עקב מערבולות רוח מקומיות. טיפת מים בודדת דבוקה אל קיר יבש עם מעט אבק; כל קרום מתח הפנים של הטיפה מתכסה בגרגירי אבק וכאשר הטיפה מתייבשת האבק מתרכז בגבולה התחתון העגול. במקום זה מתחיל להצטבר גל של גרגירי אבק.

איור 6.4.2: פינת בית המדרש למורים בבית הכרם ביום גשם. קיר "1" ופס "3" רטובים בעוד קיר "2" נותר יבש.

כמות המים המועטה שמגיעה לקיר זה אינה מאפשרת גידולם של המיקרואורגניזמים שנזכרו קודם לכן. יתכן שבקיר זה, בדומה למצב במדבר הקיצוני (שנחקר ופורסם במאמר מדעי), מתפתחים חיידקים מחמצני תחמוצות ברזל ומנגן שמדביקים לסלע גרגירי חרסית שנישאים ברוח כאבק מדברי. החיידקים יוצרים שכבה בעלת קיבול מים גבוה על פני הסלע וצבעו מתקרב לחום עקב השפעת תחמוצות ברזל המעורבות בתהליכים.

בבית המדרש, כבקירות בתים אחרים, נוצר בשפתו של קיר "2" פס המושפע מזרימת מים המודחים על ידי הרוחות מקיר "1" אל עבר קיר "2" (פס 3 באיור 6.4.1). בימי פורים אי אז, כאשר צעדתי אל בית הספר מצויד במצלמה לצילום תחפושתה של בתי בכתתה, טפטף גשם וצבע למעני את הקירות וחלקיהם בשכבת מים דקה (איור 6.4.2) והנציח את פס "3" שימשיך לשמש אותנו בדיון.

 

המוזוליאום של האמיר אדוגדי אל קבקבי

מבנה זה המשתלב היטב במבנים ירושלמיים לא חדר לתודעתי אלא ביום אביבי של 1982, עת חזרתי מבית הקברות המוסלמי שבמורדות נחל קידרון, ליד שער הרחמים. הלכתי לשם עם אבי ז"ל ועם ידידו משכבר הימים ערפאת אל ביטאר (אבו האני) על מנת לבדוק בליית מצבות גיר שגילן מתוארך על ידי הכתובת שעל המצבה. אבא ואבו האני פענחו את הכתובות וספרו "סיפורים" לשומר בית הקברות כדי שלא יגרשונו מהמקום. לאחר שסיימנו המחקר במקום, נפרדה דרכנו ואני פניתי אל בית הקברות "ממילא". המבנה שמשך את עיני בצבעיו אמר לי בלחש "חקור אותי".

איור 6.4.3: המוזוליאום של אדוגדי אל קבקבי בבית הקברות ממילא, ב-2008. נוסד לפני כ-750 שנה. 1. קיר הפונה אל עבר מקור הגשם ומאוכלס במיקרואורגניזמים בצפיפות. 2. קיר חום המוגן על-ידי המבנה מפני הגשם. 3. פס הזרימה של מים המוסטים על-ידי הרוחות מקיר "1" אל עבר קיר "2".

כשראיתי חורים באבני-הקיר הפונות לגשם ("1" באיור 6.4.3) מדדתי עומקם ביחס לפני האבן הגבוהים. כאשר העומק הנפוץ הגיע ל-4-3 מ"מ הרגשתי לא נוח. שבתי לביתי ונברתי בספרים בתקווה שהמבנה ימצא ושגילו יתאים לתיאוריה שהחלה להבשיל במוחי. כאשר נגיע לאיור 6.5.6 אפשר יהיה לשער מה רבתה שמחתי לממצאים החיוביים. המבנה נבנה ב-1289 באבני גיר קשה והוא נודע בשם המוזוליאום של האמיר אדוגדי אל קבקבי או קובקי או אף קברו של ג'וחה מהאגדות והסיפורים.

הקיר הפונה למערב-דרום-מערב ("1" באיור 6.4.3) היה שחור כתוצאה מנוכחות מיקרואורגניזמים וכאמור היה עתיר נקבים למיניהם. קישוט באבן מעל החלון שבקיר זה נראה באיור 6.4.5, ובהשוואה לקישוט זהה באיורים 6.4.11 ו-6.4.12 הקישוט שבקיר השחור עבר בלייה ניכרת. הגורמים ליצירת החורים באבני קיר זה ולבליית הקישוט הנזכר הם כחוליות וחזזיות ציאנופיליות (בהן פטריות חיות בשיתוף עם כחוליות) והם נראים באיור 6.4.10. אלה מאכלסים בצפיפות את עשירית המילימטר העליון של האבן. כל אחד מהאורגניזמים משחרר פחמן דו-חמצני (CO2) למים שסביבו ובכך מגביר את כושר ההמסה של המים שמגיעים כגשם לאבן. כך מגביר האורגניזם את ההמסה בקרבתו ויוצר חור בסלע בדמותו. המים בעלי כושר המסה גבוה יחסית ממיסים את המקשר בין גבישים בודדים על פני האבן כולה לבין הסלע.

איור 6.4.4: במבט קרוב (ב-1982) על המבנה שבאיור 6.4.3 בולט פס הזרימה "3" בצבעיו הקרובים לצבעו של קיר "1". אבנים קשות יותר ממרבית אבני קיר "1" נותרו לבנות. מעל החלונות קישוט אופייני שפרטיו באיורים 6.4.5, 6.4.11 ו-6.4.12.

איור 6.4.5: אבן הקישוט מעל החלון בקיר "1". בהיות האבן המעוטרת בקיר המקבל את מכות הגשם, הבלייה הביוגנית (בהשפעת המיקרואורגניזמים) בעלת השפעה רבה בהשוואה למצוי בקיר "2" (ר' איור 6.4.11).

כאשר מטר נוסף פוגע באבן, הטיפות מתיזות גבישים חופשיים וכך מהירות הבלייה של "נוף מאוכלס במיקרואורגניזמים" גדול יחסית. כתוצאה מהתהליך נוצרים פני אבן דמויי ספוג בשטח המאוכלס כחוליות וחזזיות ציאנופיליות. במהלך שנות ההוראה באוניברסיטה הייתי לוקח את תלמידי הקורס "צומח ארץ-ישראל" ומראה להם את מעבדת השדה או מוזיאון-פתוח שהוקם למעננו ב-1289. לאחר 2005 ניקו וארגנו מחדש את החלק הזה של בית הקברות ממילא, הקירות טופלו בחומרים שחיסלו את מרבית הנוף המיקרואורגניזמי כפי שניתן לראות מהשוואת איור 36.4.3 (צולם ביולי 2008) עם איור 6.4.4 (צולם ב-1982).

איור 6.4.6: תקריב פני אבן כהה מקיר "1" (ב-1982). הפסים האלכסוניים היו במקור סימני האיזמל של הסתת; מיקרואורגניזמים איכלסו את השקעים הזעירים ביעילות רבה וגרמו ליצירת חורים בעומק 4-3 מ"מ.

איור 6.4.7: תקריב פני אבן מאיור 6.4.6.

במבט מקרוב, אפשר לראות באיורים 6.4.6 ו-6.4.7 את המיקרוטופוגרפיה שיצרו המיקרואורגניזמים השחורים (פיגמנטים כהים מגינים על חלקיהם החשופים לקרינת השמש). בהשוואתם לאיורים 6.4.9 ו-6.4.10 שצולמו ב-2008 בולטת המיקרוטופוגרפיה הספוגית שיצרה חברת הכחוליות והחזזיות הציאנופיליות. האורגניזמים הבודדים ששרדו את הטיפול הכימי של מנקי המונומנט חוזרים לאיטם לאכלס את פני האבן. בהתבוננות חוזרת ב[שימושי_צמחיםו1 איור 6.1.6] ברור שהנוף המיקרואורגניזמי בו עסקנו כאן הוא של עמדה אנדוליתית אמיתית (euendoliths) היות והכחוליות והחזזיות הציאנופיליות ממיסות את הסלע ומעמיקות בחללים בהם הן או קודמותיהן המסו את דרכן אל תוך הסלע ויצרו לעצמן את בית-הגידול הזעיר (nano-habitat).

קיר "2" באיור 6.4.3 מוגן ברובו מפני גשם ישיר וכפי שנידון כבר בבית המדרש בבית הכרם, מגיעות אל הקיר טיפות בודדות אקראיות כתוצאה ממערבולות אויר עם רדת הגשם. על פני האבנים בקיר זה שוקע אבק שכנראה נדבק אליו במהלך פעילות חיידקית וצבעו חום-אדמדם (איורים 6.4.15-6.4.11). תהליך הבליה המוגברת אינו מתרחש בקיר זה והדבר ניכר במראה פני האבנים שמבליטות את השקעים המקבילים שנוצרו על-ידי איזמל הסתת. באיור 6.4.13 נראה נקודה בה פגיעה פיזית בפני האבן חשפה את החלק שנסתר מהאטמוספירה בכל שנותיו. הקרום שהושקע בפני האבן הוסר ברבע העליון שמאלי של התמונה. רבים מכנים קרום כזה בשם "פאטינה" ואיור 6.4.13 מציג כיצד אפשר להוכיח שפני האבן ברבע השמאלי-העליון של התמונה צעירים בהרבה משאר חלקי התמונה. איורים 6.4.11 ו-6.4.12 מראים מהי השפעתה המגינה מפני בלייה של עמדה "2" (באיור 6.4.13) בהשוואה לפעילות הבלייה הנמרצת הניכרת באיור 6.4.5. התבוננות בפני האבנים מראה במקומות מסוימים ציבורים של גרגירים בהירים הערוכים בגלים אופקיים (איור 6.4.14). להבהרת התהליך המביא למצב המתואר באיור 6.4.12, צולמו גם פני קיר נוסף שמקבל עליו זרימות קלות של מים ופני השטח משורטטי גלים של אבק ומיקרואורגניזמים מובאים באיור 6.4.15.

איור 6.4.8: תקריב פני אבן מקיר 1 (ביולי 2008). מרבית האורגניזמים חוסלו והחורים שעשו בפני הסלע ניכרים.

איור 6.4.9: תקריב פני אבן מקיר 1 (ביולי 2008). מרבית האורגניזמים חוסלו ותשתית הספוג והחורים שעשו בפני הסלע ניכרים.

איור 6.4.10: מבט במיקרוסקופ אלקטרוני סורק על פני סלע בהם כחוליות וחזזיות ציאנופיליות המסו חורים בדמות גופם ויצרו שכבה דמויית ספוג.

איור 6.4.11: אבן הקישוט מעל החלון בקיר "2". בהיות האבן המעוטרת בקיר שאינו מקבל גשם, הבלייה לא כירסמה בו (ר' איור 6.4.5). האבק ששקע על פני האבן נותר. פסים ושקעים שיצר איזמל הסתת נראים היטב על כל פני האבנים של קיר זה.

איור 6.4.12: תקריב פני אבן מהקיר שבאיור 6.4.11. שורות השקעים הם סימני אזמל הסתת.

איור 6.4.13: פני אבן מקיר "2" בנקודה בה פיסת אבן, שעובייה עולה על 1 ס"מ, נגרעה מפני השטח. ברבע העליון השמאלי של התמונה חסרה ה"פאטינה" שקיימת בשאר שטח התמונה.

איור 6.4.14: גלים של גרגרי אבק בפני השטח של קיר "2". במהלך הזמן יתלכדו גרגירים אלה עם הפאטינה החומה שבפני האבן.

 

 

איור 6.4.15: קיר עליו מתרחשת זרימת מים מתונה וסדירה של גרגירי אבק ומיקרואורגניזמים היוצרים גלים אופקיים.