כחוליות הגדלות בסדקים מקלפות סלעים

פורסם: 1 בפברואר 2009, ז' בשבט תשס"ט | עודכן: 10/05/14

כחוליות גדלות בסדקי סלעים

אהבתי את דברי החייל שנפגש אתנו חודשים ספורים לאחר יום "חינוך שדה" שהעברנו בקורס מכי"ם: "הנה הקוסמים מגיעים". הוא התייחס בודאי לשעורים שלימדנו אותם בהצתת אש ללא גפרורים, חבלים מצמחי בר, מזרונים ועוד נושאים רבים אחרים. לימים, כשהתברר שיש תופעות טבע שהסברן או סוד קיומן ברור לי והן נראות לאחרים כ"קסמים" שמחתי להציגן למסיירים אתי. אחת מהראשונות שבהן היא הכחוליות הכזמו-אנדוליתיות. כדי להיזכר במינוח, התבונן ב2 בו ניתן לראות שהאורגניזמים הנזכרים מצויים בסדק (=כזמו) שבתוך הסלע (=אנדוליתית). זה מתקשר למצב המוצג באיורים 6.1.13, 6.1.14 ו-6.10.1. באיורים אלה הסידוק ועמדת הכחוליות שבהם מצויה ב- 90o למצב המוצג באיור 6.1.6, כלומר במקביל לפני השטח של האבן ולא בניצב להם.

לאחר שנדון בחוקיות המופע של בלייה זו, אותה כינינו "קילוף" (איור 6.10.1), נבחן את תפקידה בעיצוב הנוף המדברי. במקרים רבים הקילוף מתאים למה שהגיאולוגים מכנים אקספוליאציה (איור 6.10.2 exfoliation). ביטוי זה מתאר מצב בו "עלים" (=folia) של סלע נפרדים ממנו ויוצאים החוצה (=ex). רבים היו אתי בסיור זה או אחר בו הבטחתי ליד סלע גיר יבש במדבר שמייד אציג לצופים אצות כחוליות החבויות בסלע. ההבטחה התקיימה ליד מצב המונצח באיור 6.1.13, וההפתעה שלוותה כמעט תמיד בקולות התפעלות (למשל – wow) התקיימה ליד מצב המונצח באיור 6.1.14 בו הקליפה המוצגת ב-6.1.13 הורמה. במהלך השנים התקרבתי סמוך מאוד ל-100% ניבוי של מציאות מצב 6.1.14 ואני מביא זאת במטרה להמליץ על כך למי שמדריך סיורים בטבע, בארץ ובעולם כולו – זה מצב המתקיים בכל היבשות.

ידידי פרופ' י. גרטי נוהג לספר במסגרת "הרצאת אנטארקטיקה" שלו כיצד ביקש פסק זמן מטייסי ההליקופטר האמריקאיים שעמדו להטיס מאנטארקטיקה את המשלחת בה היה. "מה אתה צריך" שאלוהו – "כחוליות" (blue-green algae) הייתה התשובה. הוא הלך לסלע גרניט, דפק עליו עם פטיש גיאולוגי עד ששמע את הקול החלול הטיפוסי לאתר עם קילוף (כפי שלמד בסיורינו המשותפים),לקח דגימה וחזר להליקופטר עם כמה קליפות סלע שחלקן הפנימי ירוק. הטייסים אמרו לו שהגיעו לכאן כל מיני חוקרים אך הוא הראשון שמוכיח להם שאפשר "לשמוע צבעים". תופעת קילוף זאת מצויה לא רק בסלעי גיר ודולומיט קשים אלא גם בסלעי גרניט קשים, בסלעים מטמורפיים מסויימים ועוד סלעים מגמתיים (איור 6.10.2).

לאחר שראיתי כתמים ירוקים מתחת לקליפות של גרניט אדום בג'בל סירבל והרים נוספים יפהפיים בדרום סיני, אני בטוח שהמתבונן יוכל לראות כחוליות מקלפות גרניט גם בסלעים המפורסמים של שמורת יוסמיטי בקליפורניה. כאשר רציתי להראות לקבוצת תיירים מזדמנת ב"עמק הקדוש" (אוריבמבה שבהרי האנדים, ליד קוסקו, פרו) את פעילותן המזיקה של הכחוליות (במקדש האינקה), התנפלו עלי תיירים גרמניים שהיו בקבוצה האקראית בהבל פיהם, כאלו אני הוא זה שהורס את האתר ולא הכחוליות. שיהיו בריאים.

איור 6.10.1: קליפת סלע מרכס רחמה במצב טבעי (למעלה) לאחר הרטבה. עם הרמת ה"קליפה" והפיכתה נגלית שכבת הכחוליות הגדלות בסדק.

איור 6.10.2: סלע מגמתי (נורדמרקיט) במכתש רמון בלוי על-ידי קילוף (exfoliation).

איור 6.10.3: מבט אוויר על מכתש חצרה (המכתש הקטן). משולשי השכבות המבריקים, הסמוכים למשולשים השחורים של תצורת משש, הם סלעי תצורת שבטה הבלויים בליית קילוף.

שאלה חוזרת ונשנית של הצופים בשכבות ירוקות אלה החבויות בתוך הסלע היא – איך הכחוליות מקבלות אור הדרוש להן לתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה)? על כך השיב פרופ' בלוך, שהיה היוזם בתהליכים פיסיקליים שונים המסייעים לייבוש מי ים-המלח בדרך להפקת האשלג. ההסבר שהציע היה שבעת שהסלע נרטב נוצרות בכל סדקיו ונימיו מערכות שדומות למכשירים העשויים סיבי זכוכית אופטית. שבירת האור בדפנות הקפילרות מלאה וקרן אור החודרת לפתח הסדק מתקדמת ומגיעה מיד לכל עומק הסלע. אני זוכר אותו אומר לי "כאשר הסלע נרטב חודרים לסלע מים ויחד אתם גם קרני האור".

ידיד שחקר את חדירת קרני האור לאבני חול באנטארקטיקה מצא שהולכת האור באבן חול רטובה גדולה פי 10 מאשר בסלע יבש. הכחוליות מטמיעות, מתרבות ומשנות את נפחן במידה ניכרת בהתאם לתכולת המים שבהם. כל תא או קבוצת תאים עטופים בשכבת חומרים שתופחים בהרטבם (רב-סוכרים = פוליסכרידים). עם התרבות תאי הכחוליות בסדק עולה כמות החומר התופח המלווה אותם והלחץ לפתיחת הסדק גובר. השקעת גיר בקרבת התאים המטמיעים מסייעת להשארת הסדק הנפער במצב פתוח. כך, בתהליך בן שנים רבות משחררות הכחוליות "עלי סלע" בתהליך הקילוף.

איור 6.10.4: משולשי תצורת שבטה במרכז התמונה. משמאלם משולשי הצור של תצורת משש.

מבחינת עיצוב הנוף המדברי מתפקדת מערכת קילוף הסלע בנופי הסלעים הקשים של הר הנגב באופן שולי. בנופים בהם חזזיות אנדוליתיות מקשטות את האבנים המנותקות בדגם דמוי-פאזל ומאפירות אותם, אין שטחים גדולים בהם ניתן לראות סלעים מקולפים על-ידי כחוליות כזמו-אנדוליתיות. אולם, כאשר פונים מזרחה ודרומה ומגיעים לתחום שחון יחסית בו אין חזזיות "פאזל" פעילות על אבנים מנותקות (מזרח רכס חתירה ורכס חצרה) תופשות "הכחוליות המקלפות" תפקיד מיוחד בנוף.

תצלום אויר של המצלעות המזרחיות של מכתש חצרה (המכתש הקטן, איור 6.10.3) מראה משולשים מבריקים משני עבריו של פתח המכתש. משולשים אלה ממוקמים פנימה למשולשים השחורים של שכבות הצור ועל כן אנו מזהים את "המבריקים" כמחשופי תצורת שבטה (מהטורון). שכבה קשה זו יוצרת בהר הנגב הלח יותר את משטחי הגיר החלק בהשפעת החזזיות האפיליתיות (איור 6.6.1). כאן במפנה המזרחי עד דרום-מזרחי אליו פונים המשולשים המבריקים לא מתפתחות חזזיות אפיליתיות. עקב נטייה חזקה של שכבות הגיר, קליפות הסלע המוסרות ממנו בעקבות פעילות הכחוליות הכזמו-אנדוליתיות אינן שוהות במקום בו נוצרו אלא נסחפות על פני המדרונות התלולים (איורים 6.10.4-6.10.6). כאשר חיפשתי צמחים נדירים במדבר בעקבות גילוי עיקרון משטחי הסלע החלקים, הלכתי למקומות דומים למשולשים המבריקים באיורים 6.10.1 ו-6.10.3 וההפתעות היו רבות.

איור 6.10.5: שכבות סלעי תצורת שבטה נטויים למדי במצלעות המזרחיות של מכתש חצרה.

איור 6.10.6: בליית קילוף בסלעי גיר קשים; המכתש הקטן.

איור 6.10.7: בליית קילוף וגממיות בסלעי גיר קשים; המכתש הקטן.

איור 6.10.8: קליפת סלע שלאחר הסרתה מהסלע והפיכתה מגלה כחוליות כזמואנדוליתיות שגורמות לקילוף; המכתש הקטן.

איור 6.10.9: תערובת של בליית קילוף וגימום בתצורת שבטה; המכתש הקטן.

מוזכרים בעמוד זה