בורות מים עתיקים בנגב

פורסם: 15 באפריל 2008, י' בניסן תשס"ח | עודכן: 10/05/14

בורות מים מדורות קודמים

בני דורות קודמים חפרו בורות בתשתית סלעים רכים ואטימים יחסית למים. הם שפכו את החומר שנחפר בקרבת הבור. מאז מכריזה ערימת החומר השפוך או הסוללה שליד הבור, למי שקורא את השפה – כאן יש סיכוי למצוא מים. לעתים קרובות אספו הקדמונים מים אל הבור על ידי הטיית נחלים בעזרת תעלות, או על ידי תעלות שנמתחו לאורך מדרונות. גם תעלות אלה, אם מזהים אותן, יכולות לסייע במציאת מים יקרים לנודד במדבר גם כיום.

איור 4.5.1: בור מים קדום ליד נחל אלות, הר הנגב. a. ערימת עפר לבנה שהוצאה במהלך חפירת בור המים בסלע החוואר הרך. b. עץ אשל היאור שזרעיו הגיעו ברוח ונבטו בקרקעית הלחה של בור המים, c. זוג תעלות לאיסוף מי נגר מהמדרונות אל בור המים.

בור מים טיפוסי הוא זה הנראה באיור 4.5.1. באופן אישי ראיתיו מרחוק עת הראיתי לשותפי לטיול את ההבדל במופע בין עצי אלה אטלנטית, באפיקו של נחל אלות, לבין עץ זה במורדות הר שבאגן ההיקוות של נחל אלות. עוד בטרם נעזרנו במשקפת אפשר היה להבחין בהבדל שבין בתי הגידול – עצי האלה האטלנטית גדלים בערוץ נחל גדול, נהנים מתוספת מי שטפונות מרובים ואילו העץ שבאיורים 4.5.1b ו-4.5.2 גדל בין שיחי לענת המדבר ונואית קוצנית אשר אינם מעידים על עושר מקומי במים. אמנם יש מקרים בהר הנגב בהם עצי אלה אטלנטית גדלים על מדרונות ההרים, אך הדבר קורה במקומות בהם קיימים משטחי סלע חלקים גדולים באגן ההיקוות המקומי של כל עץ. היעזרות במשקפת הביאה לגילוי ערימת הקרקע (4.5.1a) וזוג התעלות שהקדמונים יצרו כדי לאסוף מי-נגר מהמדרונות אל הבור (4.5.1c). על מנת להשיג איגום טוב של המים ולהימנע מאיבוד מים על-ידי חילחול, חפרו הקדמונים את הבור בסלע רך, עתיר חרסיות, המכונה חוואר.

יעילות מפעל המים ברורה והבור מחזיק מים עד היום. להגדרת עתיקותו אני חוזר אל זכרונות מלפני כחמישים שנה עת הצטרפתי אל ד"ר יוחנן אהרוני אשר חקר את בור המים המכונה כיום "בור הקצינים". הוא מצוי במרחק קטן צפון-מזרחית לבית הספר לקצינים בהר הנגב. ד"ר אהרוני קבע אז שהמיצד השכן היה "ישראלי", כלומר מלפני כ-3000 שנה. בור המים שבאיור 4.5.1 בנוי בדומה ל"בור הקצינים" לפני חידוש מראהו הנוכחי (איור 1.5.6). לפני שנים רבות, נבט אשל היאור על קרקעית בור המים (איור 4.5.2), התבסס והתפתח לעץ שאינו סובל מהצפות ממושכות בעקבות איגום המים בבור. הוא מלבלב ופורח בכל שנה בבוא האביב ומבשר על מציאות בור מים ממרחק רב. בו בזמן מנצל האשל חלק ניכר מהמים שנאגרו בבור. גם הבור שבאיור 4.5.3 שייך לאותו טיפוס של בורות עגולים שקירותיהם האלכסוניים מעט מגינים על שפתם מפני מפולות של הסלע הרך בו נחצב הבור. בחלק מבורות לוץ ששוחזרו על ידי רשות שמורות הטבע, איסוף המים אל הבורות יעיל במיוחד בשנים גשומות.

איור 4.5.2: עץ אשל היאור שנבט בקרקעית הלחה של בור המים (שבאיור 4.5.1) ומלבלב ופורח בבוא האביב.

איור 4.5.3: אחד מבורות המים של "בורות לוץ", ממערב להר רמון. נחפר לפני כ-3000 שנה ולאחר עבודות תיקון קלות במשך הדורות ממשיך לאסוף ולשמור מים במשך חודשים רבים של שנים גשומות.

הבור של הר נפחה (איורים 4.5.4-4.5.5), הוא אחד הגדולים והמפתיעים בבורות הר הנגב. כמו הבורות העגולים, הוא נחפר בשכבת חוואר רכה שניכרת בבהירותה מרחוק (איור 4.5.4), בין שכבות סלעי הגיר החומים. הקדמונים ניקזו אגן היקוות גדול בעזרת מערכת תעלות שאורכן המצטבר מגיע לכ-2.5 ק"מ. כל הנוסע מעבדת למצפה רמון יכול לראות את תעלת המים ואת בור המים הגדול (איור 4.5.5) במבט משולי הכביש מערבה. טיול קצר אל מורדות ההר יאפשר למטייל לחזות במפעל המים הגדול מהתעלה (איור 4.5.5a) עד לבור המים (איור 4.5.5b). הקדמונים חפרו תעלה (איור 4.5.6), הגנו עליה מפריצת מים ומסחיפה בעזרת קיר נטוי בעל שלושה עד ארבעה נדבכים. למרות שיש מקומות רבים בהם נפרצה חומת המגן, התעלות ממשיכות להזרים מים אל הבור והבור מפתיע במימדיו ובמבנהו (איור 4.5.7). מתמיה לראות מקרוב את הקירות ואת המדרגות שהובילו את השואבים אל שפת המים ואת עמוד התמך שנשא בעבר את התקרה. היה זה חדר תת-קרקעי ענק ששמר על מים קרירים לציבור ענק של צרכני מי-שתייה. לימים, נפלה התקרה ושכבת הסלע שמעליה ודור התושבים שאסון טבע זה פגע בהם ניקו את הבור והגדילו את ערימת האבנים והקרקע הנראית מרחוק. במהלך השנים נבט גם כאן אשל היאור על קרקעית בור המים. לפני כ-50 שנה, עת הגעתי אל בור המים לראשונה, הלכתי סביבו ומצאתי כלי-צור שחיבר אותי באופן אישי אל חוצבי הבור. מצאתי את שתי אבני הצור המעובדות במרחק של צעד או צעדים ספורים זו מזו. האבנים מתחברות זו לזו בקלות ואפשר לדמות את כלי החפירה שמתקבל מחיבור כלי הצור השלם אל ידית (ואפשר להכינה מענף של אלה אטלנטית הגדלה בערוץ השכן) בעזרת חבל הדומה לאלה שתוארו בפרקים הראשונים. בנחלי הר הנגב קיים שפע של צמחי מתנן שעיר.

איור 4.5.4: הר נפחה מצפון למצפה רמון. a. מחשופי שכבת חוואר שהקדמונים חפרו בה בורות לאגירת מים במקומות נאותים. b. בור מים קדום גדול מימדים.

איור 4.5.5: הר נפחה, a. תעלה שהיא חלק ממערכת תעלות לאיסוף מים שאורכן 2.5 ק"מ, b. ערימת קרקע לבנה שהיא למעשה סלע רך שהוצא בעת חפירת הבור.

איור 4.5.6: הצמאים מתקדמים אל עבר בור מים בתוך תעלה המוגנת כבר מאות שנים על-ידי קיר בן שלושה נדבכי אבנים.

איור 4.5.7: בור המים של הר נפחה היה בתחילה תת-קרקעי, נתמך על-ידי עמוד גדול ונוקה לאחר קריסת התקרה.

איור 4.5.8: כלי צור ששימש לחציבת בור המים, נמצא שבור (שני החלקים בצד ימין) ליד הבור ושוחזר (משמאל) למען הצילום.

בורות מים שנחפרו בצפון הנגב, בתחום בו כמות המשקעים עולה על 200 מ"מ, דומים לבורות הר הנגב בערימות העפר והסלע הרך שהוצאו מהבור במהלך חפירתו (איורים 4.5.9-4.5.11). קשה להבחין כאן בתעלות ונראה כאילו ערימת העפר מהווה חלק ניכר מאגן ההיקוות הפרטי של בור המים. בחלקו התחתון של איור 4.5.12 אפשר לראות מקרוב את פתח הבור ואת שכבת הלס שמצפה את סלע הקירטון הרך.

איור 4.5.9: בור מים שנחפר בסלע קירטון רך מצפון למשמר הנגב. החומר שהוצא בחפירה מסייע ללכידת מים ובולט בצורתו האופיינית למרחק רב.

איור 4.5.10: ר' איור 4.5.9.

איור 4.5.11: ר' איור 4.5.9.

איור 4.5.12: הבור נחפר בשכבת הקירטון הקלה לחציבה ואטימה יחסית למים. הסלע מכוסה באזור זה בקרקע לס.