מיני אשל מרמזים על נביעות או על בארות

פורסם: 1 במרץ 2008, כ"ד באדר א' תשס"ח | עודכן: 10/05/14

אשל הוא סוג שקשה להגדיר את מיניו אך בהתעניינותנו במקורות מים נוכל לנצל שניים עד שלושה מינים המצויים באזורים שחונים ולא קשה להגדירם. מיני האשל ניכרים בהיותם בעלי גבעולים ירוקים, דקים, המשמשים להטמעה ועליהם מצויים קשקשים זעירים שהם גלגול של העלים. למיני האשל יש זרעים זעירים ותפוצתם נעשית ברוח בסיוע שערות דקות הצמודות אליהם. לפי מחקריו של פרופ' ויזל מאבדים זרעי האשל את חיוניותם כחודש לאחר ההבשלה. בית הגידול המתאים ביותר לנביטה של האשל למיניו הוא מקומות בהם הקרקע רטובה ושטופה ממלחים רבים, בעונה בה הצמח מייצר זרעים. איור 4.3.1 מציג דוגמה טובה לבית גידול אופייני לנביטה של אשל היאור. השיטפון שעבר בנחל זה הסיר שכבות קרקע עם הצומח שלהן וחשף קרקע רטובה. בהשפעת המבנה התת-קרקעי של תשתית הנחל במקום ימשיכו לזרום מים בערוץ גם ימים רבים לאחר תום השיטפון. אם השיטפון התרחש באביב סביר שאשל היאור או אשל מרובע ינבטו וישגשגו במקום והשיחים – עצים הגדלים לצד הערוץ – מעידים

איור 4.3.1: אשל היאור על איי קרקע באפיק נחל צין. הקרקע במקום גידולו נשארת רטובה זמן רב לאחר השטפונות.

על כך שלאחר שיטפון הקרקע כאן רטובה. גם קטעו של הנחל העובר בהרי הגרניט של דרום סיני (איור 4.3.2) ומאוכלס עצי אשל היאור הוא כנראה מעין בריכה תת-קרקעית המלאה בחומר סחף של חלוקי-נחל. זרעי האשל הנוחתים על שפת פלג המים נובטים בהמוניהם ורק החזקים שבהם נותרים בחיים. באיור 4.3.3 ניתן לראות ליד נבטי האשל שכבה עבה של אצות ירוקיות המכסה את המים המתוקים. האצות צפות על פני המים בהשפעת בועות של חמצן שהן שיחררו למים ונכלאו בין קוריהן. מאוחר יותר נדון בחשיבותן של אצות אלה בגילוי מקורות מים ממרחק רב. אשל היאור או אשל מרובע ניכרים במבנה טיפוסי של גבעוליהם הירוקים הנושאים עליהם קשקשים משולשים (איור 4.3.5) שהם גלגלול של העלים.

איור 4.3.2: אשל היאור בקרקעות נחל גדול בדרום סיני מעיד על אתר בו הקרקע רטובה זמן רב לאחר השטפון.

איור 4.3.3: שלולית מאריכת ימים בנחל גדול במדבר, בשוליה נבטי אשל היאור. על פני המים שכבת אצות ירוקיות צפות בזכות בועות חמצן שפלטו בתהליכי חייהם.

איור 4.3.4: אשל היאור נושא פרחים.

איור 4.3.5: ענפים צעירים של אשל היאור מתפקדים בהטמעה. הקשקשים המשולשים על פני הגבעולים הם גלגול של עלים.

לעומת מיני אשל שקשקשי עליהם נישאים על פני הגבעול הירוק והפורחים באביב, אשל הפרקים הוא היחיד מבין עצי האשל שפורחים באופן קבוע בחודשים יולי-אוגוסט (איורים 4.3.6-4.3.10). קשקשי העלים הזעירים מצויים במין זה כמשולשים במיפרקים של הגבעולים הירוקים (איור 4.3.8a). אשל הפרקים עשוי להתפתח לעצים שגובהם עולה על 10 מ'. בהיותו מוגבל לנביטה בחודשים אוגוסט-ספטמבר, קשה להציג מקום בו הצמח גדל באופן טבעי בארץ. בשנות ה-1980 הגעתי לנחל ערבה בקרבת חצבה בחודש יוני. מים זרמו בנחל ערבה והיו אלה מי גשם מקומי שירד שם בקיץ. בדיקת דיווחים של השירות המטיאורולוגי בעשרים וחמש השנים שקדמו לאותו סיור הראו שבדרום הנגב ובסיני התרחש אירוע שיטפוני לפחות פעם בחודש בכל אחד מחודשי השנה. לאחר שמצאתי נבטים רבים של אשל הפרקים בחממות חבל ימית הסקתי שכל מקום בנגב ובסיני בו מוצאים עצי מין זה בערוצי הנחלים נהנה לפחות פעם אחת מאירוע של גשם קיץ שהביא לנביטת אשל הפרקים. בספר ובמאמר המסכמים את המידע על הצומח של אזורנו

איור 4.3.6: אשל הפרקים פורח ליד צומת אחים (מסמיה). העצים ניטעו על ידי תושבי הכפר לפני 1948.

הצגתי את מפת התפוצה של אשל הפרקים בפרק האקלים כמצביע על מיקום של גשמי קיץ. אני מחבב במיוחד את סביבת מזרח מכתש רמון. הנחל היחיד בו מצוי אשל הפרקים הוא נחל קמאי והנחלים אליהם הוא מצטרף במורדו מזרחה-צפונה (נחל נקרות). בשאר נחלי מכתש רמון מצוי רק אשל היאור. המסקנה מכך היא שבזמן כלשהו ירד גשם קייצי במזרחו של הר ארדון אשר גרם לשיטפון שאיפשר נביטה של אשל הפרקים. גושי אשל או ענפים שלו שנשברו מצמחי המקור נישאים במי השטפונות כיום ומביאים להתרבות מייחורים גם במקומות נמוכים יותר. במורד נחל נקרות, במקום בו אליו נשפך נחל אשבורן יש הרבה פרטים של אשל הפרקים, אך אף אחד מהם אינו גדל בנחל אשבורן עצמו שלא זכה בזרעים שינבטו בגשמי קיץ או בייחורים שיעלו בניגוד לכיוון הזרימה של מי השטפונות.

איור 4.3.7: אשל הפרקים פורח באוגוסט-ספטמבר. ברום ים-המלח הוא פורח בחודש יולי.

איור 4.3.8: גבעולים ירוקים של אשל הפרקים מפורקים לפרקים ברורים ובשפת כל פרק בליטה המייצגת שריד של העלה.

היכן תורם לנו אשל הפרקים בחיפושים אחר המים?

אשל הפרקים הוא המוצלח מבין מיני האשל בהתפתחותו למימדים של עץ. בצפון הנגב ובצפון סיני נטועים עציו ליד בארות ומסייעים לזהותם גם זמן רב לאחר שחופרי הבאר עזבו את המקום. הרבה בארות כאלה ניכרים עם עצי האשל ממערב למשמר הנגב, מצפון וממערב לבית קמה ושובל (איור 4.3.9). קבוצה גדולה של עצי אשל הפרקים נותרה כשריד לכפר מסמייה שהיה בנוי מלבנים של אדמה וחרב לאיטו לאחר מלחמת השחרור. בבאר שליד תל ניצנה (איור 4.3.10), קשה לברר מה קדם למה – האשל לבאר או הבאר לאשל הפרקים. בצורתה הנוכחית נחפרה הבאר על ידי הבריטים (ביר אל חפיר), אך קרוב לודאי שנוצלה כאן הבנת השטח של מי שקדם להם. הנוהג לנטיעתו ליד בארות נזכר כנראה במקרא "ויטע אברהם אשל בבאר שבע". הדרך לזיהוי האשל התנ"כי עם אשל הפרקים עוברת בפיקדון הלשוני שהשאירו קדמונינו אצל הבדווים. הם מכנים את אשל הפרקים בשם את'ל – ethel, בעוד אשל היאור זוכה תמיד לשם תרפה – tarfa.

איור 4.3.9: אשל הפרקים נטוע ליד בית קמה ולמרגלותיו שרידים של מבנים מהעבר.

איור 4.3.10: אשל הפרקים נטוע ליד באר ומאחוריו תל ניצנה.