חיפוש מי-שתייה במדבר: תמר

פורסם: 1 בפברואר 2008, כ"ה בשבט תשס"ח | עודכן: 10/05/14

צמחים הגדלים באופן קבוע בקרבת מעיינות של מים מתוקים עשויים לסייע להולך בשבילי הארץ להגיע אל מי שתייה. הצמחים, בעמידותם למליחות שונה של מים מצביעים גם על איכות המים בטרם טעימתם.

בורות מים שנחפרו על-ידי בני דורות קודמים ונשמרו במהלך ההיסטוריה ממשיכים לאגור מים גם כיום. זיהויים אפשרי בעזרת סימנים אופייניים כמו מבנה טיפוסי, שפך של חומר שנחפר והוצא במהלך הכנת הבור ותעלות הטיה למים. הבורות הפתוחים אוגרים מים ובהיעדר ניהול תקין של המערכת, עשויים זרעים של צמחים מבכרי קרקע עתירת מים להגיע ברוח, לנבוט ולהתבסס במקום. איתורם בנוף אליו הם אינם שייכים עשוי לסייע, למי שמכיר את הצמחים והתאמותיהם, לגלות מקורות למי שתייה ממרחק רב. הכרת מנהגי נטיעה של עצים מסויימים ליד מקורות מים עשוייה להצילנו מצמא.
צמחים רבים אוגרים בגופם מים וניתן לאכול חלק מהם כמקור למים. לא כל צמח ראוי למשימה זאת וכדאי לזכור שיש צמחים רעילים ולהישמר.

התמר ראשו באש ורגליו במים

רבים מהמעיינות המושכים מים מתוקים בישראל, סיני וירדן נגלים מרחוק בזכות עצי התמר (איור 4.1.1). כותרת הפרק מביאה תרגום של פתגם בדואי המבטא את ההתבוננות הקולקטיבית ומבטאת את מציאותו של העץ ליד מקורות מים במדבריות. חוקרים רבים רואים במעיינות של ארצות המזרח התיכון בית-גידול ראשוני של התמרים. התמר הוא עץ דו-ביתי, כלומר, יש עצים הנושאים פרחי נקבה בלבד ואחרים הנושאים פרחי זכר בלבד. באוכלוסיות של תמר הגדל בר יחס עצי הנקבה לעצי הזכר הוא חצי-חצי (1:1) ואילו במטעים תרבותיים מודרניים מגדלים צמחי נקבה בלבד והחקלאים אחראים להבאת גרגירי אבקה בעונה ולהאבקה. יחס נקבות-זכרים במעיינות המדבר והמיגוון הגבוה של צורת הפרי במקומות אלה מצביע על כך שברבים מנאות המדבר הקסומים שבקניוני מואב, סיני והנגב התמר גדל בר.

כשמגדלים תמרים במטעים מושקים מקפידים על טיפוח עצים בעלי גזע בודד ובכך הם שונים מתמרים שאינם גדלים בהשגחה ולעתים קרובות יוצרים גוש רב גזעים. כך הוא המופע של התמרים בקרבת מעיינות בבקעת בית שאן (איור 4.1.1 מימין). בנערותי השתתפתי בטיול עם חברי בתנועת הנוער למעיינות מדבר יהודה. מה מתקו לנו מימי עין עניבה במדבר יהודה (איור 4.1.2) בשעות השחר של יום שחון.

לימים אהבתי להיזכר במעיין הנובע מתוך שכבה אטימה בצוקי נחל צאלים. התמר מרובה הגזעים ולשון הקרקע הרטובה שמתחתיו חקוקים היטב בזכרון של משתתפי אותו טיול. חברי מייק לבנה השתתף אתי בסיור מחקר בדרום סיני ובמעלה דרכנו אל ג'בל סירבל קרא בקול רם – יש מעיין, ניצלנו! (איור 4.1.3). מעיין נסתר למתבונן ממרחק בהרי מדבר סיני מצוי בראש החץ המסומן על איור 4.1.4. שרידי עץ תמר עקור עם שרידי שורשיו (איור 4.1.5), המצוי בערוץ של נחל, מהווה עדות ממרחק רב שבמעלה הנחל יש מקור מים ודאי. למתקרב אל המקום עצמו נגלים גושים של עצי תמר מסועפים (איור 4.1.6). במקומות שונים בנווה המדבר המים נובעים וליד הפלג מצויים צמחי סמר (4.1.7a) וצמחי קנה מצוי (4.1.7b). אלה האחרונים יכולים לסייע לאיתור מים גם כאשר הם גדלים ללא תמרים בקרבתם.

איור 4.1.1: התמר גדל במדבריות במקומות בהם מי-התהום גבוהים. יש וחופרים לידם גומה והעוברים ושבים שותים את המים הנקווים בה. בתמונה מימין – מופע טיפוסי של תמר בר צעיר שסעיפיו לא הוסרו.

איור 4.1.2: עין ענבה הוא מעיין נסתר בנחל צאלים בו חוברים זכרונות נעורים עם תמרים מסועפי-גזע; מי ידע גילם.

איור 4.1.3: מייק לבנה (בחזית) נוהג להכריז במקום כזה – "מעיין, ניצלנו"!

איור 4.1.4: מהשחונים בנופי סיני – ה"קע" שבמערבו. החץ מצביע על נוף שיתגלה באיורים הבאים.

איור 4.1.5: כאשר לנודד במדבר השחון נגלה גזע תמר עקור בערוץ נחל, כדאי לו להמשיך במעלה הנחל שם תמצא אוכלוסיית המקור גדלה על מי-מעיין.

איור 4.1.6: אוכלוסיית התמרים שנראתה ממרחק רב (באיור 4.1.4).

איור 4.1.7: במעלה הנחל נובעים מים מתוקים, ראויים לשתייה, ובגדת הערוץ צומחים סמר וקנה.

איור 4.1.8: גוש צמחי קנה. שפע הפריחה וגובה הקנים מעידים על מים רבים שמצויים מתחתם. לצערנו, במקומות רבים בקרבת בית-שמש, אלה הם מי ביוב.

מוזכרים בעמוד זה