קוצים הקשורים ל"כתר הקוצים"

פורסם: 20 באפריל 2012, כ"ח בניסן תשע"ב | עודכן: 11/05/14

איור 16.1.1: קוצי עלה בשפת העלים של עכובית הגלגל וקוצי חפים המלווים את התפרחת המקובצת

קוצים מוגדרים כאן כחלקי צמחים בעלי חלקים מחודדים וקשים שנתקעים בעורו של האדם ופוצעים אותו או נשברים בהותירם את חודם ברקמת הגוף אליו חדרו. צמחיית אגן הים התיכון עתירת קוצים ויש הרואים בהם תוצר של התאמה לרעיית יתר לאורך ההיסטוריה האבולוציונית (איור 16.1.1). יש קוצים המתפתחים בשולי עלים, כעלים על גבעולים, כחלק מעלי מעטפת של תפרחות, עלי לוואי או גבעולים טיפוסיים. נקודת המבט שלי בדיון הנוכחי מתייחסת ל"כתר הקוצים" הנזכר בברית החדשה. בעולם הנוצרי ובעיקר באירופה שמורים אי-אלו עשרות קוצים המוחזקים בכל מקום כאוצר מקומי.

העניין שלי בחלקי צמחים אלה נובע לא מתוך אמונה במרכיב הרוחני שלהם אלא מניסיון להגדיר את הקוצים ואת מקורם האפשרי ובכך לאשרר או לדחות את האותנטיות של הממצאים. פרק זה מהווה המשך למאמר שכתבתי באנגלית (Danin, A. 2006a. The nature of thorny plants, the images of which are observed on the Shroud of Turin. CSST Newsletter 10 (2): 1-4).

קוצים מקודשים

כאשר ביקרתי ב-1997 בביתם של ד"ר אלן ומרי וואנגר, ידידי שהכניסוני לעולם המחקרים בתכריכי טורינו (סינדונולוגיה), ראיתי בספרייתם ספר של חוקר צרפתי (Fleury, 1870) בו כתב על החפצים בהם עינו את ישוע. החוקר הצרפתי בחן קוצים מקודשים (Holy Thorns) השמורים בכנסיות ובמנזרים רבים באירופה והציג את ציוריהם בספרו (איורים 16.1.2, 16.1.3). התרשמתי מהאיורים המדוייקים של Fleury ודחיתי את העיון המדויק בהם לתקופה מאוחרת בשלבי העבודה הראשונית שלי. Fleury הגדיר את הקוצים שהדגים באיורי הספר כשייכים לאשחר (Rhamnus) ולשיזף (Ziziphus).

ב-1999 תאם עבורי אלן וואנגר ביקור בשני מקומות ברומא. בעזרת מיקרוסקופ ניתוח שהבאתי מירושלים בדקתי שלושה קוצים דמויי אשחר בכנסיית S. Prassede ושני קוצים במנזר S. Croce in Gerusaleme. ניסיתי למצוא דמיון בין קוצי האשחר שאני מכיר מהצומח של ישראל לבין הקוצים המקודשים. התכונה הדיאגנוסטית בה בחרתי, בעקבות המופע של האשחר על תכריכי טורינו, הייתה מציאות של ניצנים צדדיים על הענף הקצר (brachyblast) המסתיים בקוץ. לא מצאתי ניצנים כאלה בכל חמשת הקוצים שבדקתי. המלצתי למארחי לערוך חתך אנטומי דק בקוץ ולבדוק את האנטומיה ברמה מיקרוסקופית.

בתחילת 2004 ביקש ממני אלן וואנגר חומר צמחי לתערוכה שהכינו ארתור טאקר (Arthur O. Tucker) ועמיתיו בעשביה של אוניברסיטת דלאוור (Delaware) בשם המתורגם ל: "הבוטניקה של תכריכי טורינו, חקירה של פרחים בזירת פשע". לבקשתו שלחתי לו בין היתר גם ענפים קוצניים בודדים וכן ענפי שלד (dolychoblasts) הנושאים ענפים קוצניים של אשחר ארץ-ישראלי (איור 16.1.4) ושל שיזף מצוי (איור 16.1.5). בהחזיקו קוצים בודדים וזוגות קוצים ליד צילומי הבד, גילה אלן וואנגר, בתמונות הטובות של הבד שברשותו, דמות של שני קוצי אשחר מחוברים שניכרים בניצנים הצדדיים שלהם ונראים כבליטות על הקווים-פסים שיוצרים הענפים (איור 16.1.6).

דמויות הקוצים מצויות בגובה ראש דמות האיש שעל הבד, בסמוך לעורפו (איור 16.1.7), יוצרות ביניהן זווית בת 1500 ומתאימות באופן מלא לזוגות קוצים ששלחתי מירושלים (איורים 16.1.4, 16.1.6). קוץ בודד של אשחר ארץ-ישראלי נמצא לא רחוק מזוג הקוצים הנזכר (איור 16.1.8). אישררתי את ממצאיו ובבדיקה מלאה של תמונת כל הבד ב-2008 גיליתי עוד שני זוגות קוצים ועוד שני קוצים בודדים (איור 16.1.9). בשלב זה מצאתי על הבד תשע דמויות של קוצי אשחר ארץ-ישראלי. בתחום הגיאוגרפי המותווה על-ידי מפגש גבולות תפוצה של זוגן השיח, צלף מצרי, עכובית הגלגל ולוטם שעיר, הצמח היחיד שרבים מסעיפי ענפיו הקוצניים מפושקים בזווית של 120 עד 150 מעלות הוא אשחר ארץ-ישראלי.

איור 16.1.2: ציורים של קוצים מקודשים כפי שנראו ב-1870 לצייר של ספרו של .Fleury בשורה העליונה קוצי שיזף מצוי; בשורה התחתונה קוצים הדומים לשל אשחר ארץ-ישראלי

איור 16.1.3: מודל קסדת הקוצים כפי שהוצעה על ידי Fleury (1870)

 

איור 16.1.4: אשחר ארץ-ישראלי משמאל – בחורף, מימין – בקיץ

איור 16.1.5: שיזף מצוי מימין – תקריב המציג קוץ ישר וקוץ מאונקל בבסיס כל עלה

איור 16.1.6: תכריכי טורינו מימין לשמאל: 1. תצלום נגטיב של הבד שאורכו 443 ס"מ, 2. תצלום פוזיטיב של הבד, 3. הגדלה של אזור הראש. העיגול האדום סובב את הקוצים שבאיור 16.1.7

איור 16.1.7: דמות של זוג קוצים מחוברים שפניהם מגובששים ולידם קוץ בודד שגם פניו מגובששים

איור 16.1.8: דמויות הקוצים על התצלום מאיור 16.1.7 ולידם ענפים של אשחר ארץ-ישראלי

איור 16.1.9: בסקר פירות של אלה התגלו עוד קוצים (מסומנים במספר 18) וכן הילה סביב ראשו של האיש שבתכריכים