כתרי קוצים באמנות הנוצרית ובשוק של העיר העתיקה בירושלים

פורסם: 15 במאי 2011, י"א באייר תשע"א | עודכן: 10/05/14

שעונית וכתר קוצים בקתדרלת בואנוס איירס

הדים על חשיבות השעונית כצמח משמעותי בעולם הנצרות הגיעו אלי בהזדמנויות רבות. לקראת כתיבת פרק זה עיינתי שוב בספרם של סמית וסטרן בו מבוארים שמות של צמחים. השעונית מכונה בלטינית פסיפלורה Passiflora = "passion flower". המילון על פיו ראוי לבחון את המשמעות הוא זה של יצחק כפכפי(1988) "מילון שורשים ביולוגי" ושם מבוארת המילה: "כרגש, סבל , יסורים (בלשון הכנסיה: יסורי ישו)". במילון עברי – אנגלי (של בן-יהודה) אפשר למצוא לאותה מילה עוד ארבעה פירושים: "יצר, חשק, תאוה, תשוקה"… בעשור או שניים האחרונים הוכנס שימוש למשקאות ולגלידות בפרי הטעים של שעונית בשוק הישראלי.

איור 15.2.24: אלמנטים צמחיים של עיטור רצפת המוזאיקה בקתדרלה המטרופוליטנית של בואנוס איירס. בעיטור שני גבעולים של שעונית נושאי פרח, ניצן פריחה פתוח, עלים, וקנוקנות. בפינת התמונה כתר קוצים.

לצערי היו סוחרים זריזים שניסו למכור את המוצרים כמעוררי חשק ולא במשמעות האמיתית שלו. השם ניתן על-ידי ראשוני המיסיונרים שבאו לאמריקה הדרומית וראו במבנה הפרח רמזים לייסורים. הסוג המונה יותר מ-400 מינים מיוצג על-ידי מינים רבים באמריקה אך גם ביבשות אחרות ותפוצתו טרופית-סובטרופית.

לפרח מבנה מיוחד ויש בו עטרה (מכונה corona בספרות הבוטנית) העשויה מעגל אחד או שניים של "חוטים" ארוכים וצבעוניים. עבור המיסיונרים העטרה סמלה את "כתר הקוצים"; שלוש הצלקות הזכירו למסיונרים שלושה מסמרים ששימשו לצליבה וחמשת האבקנים נראו כמסמלים חמישה פצעים. בביקורי בבואנוס איירס התרשמתי מהמוזאיקה הצבעונית בקתדרלה של המטרופוליטן ליד ה"בית האדום" – הוא ארמונה של אוויטה פרון. שני האלמנטים הבולטים בעיטור הרצפה היו שעונית על חלקיה השונים וכתר הקוצים (איורים 15.2.28-15.2.24). פרטי מבנה רבים של השעונית מובאים כאלמנטים של קישוט. יש שטחים גדולים בהם יש רק מבט על כמה עשרות פרחים מלמעלה (כמו העיטור המובא באיור 15.2.27).

מינים רבים של שעונית הם מטפסים בעלי גבעולים ארוכים ולהם קנוקנות המסייעות לטיפוס. כך עיטרו בעזרתם הפרדה בין השטח בו יש שולחנות תפילה למסלול בו עוברים המבקרים או המתפללים. להדגמת הדמיון לצמח הובאו תמונות של שעונית התות (באדיבות יהודה מרטה). כתר הקוצים המקשט את רצפת הקתדרלה הוא מעשה אמנותי ואינו מבוסס על צמח מוגדר כמו השעונית.

איור 15.2.25: האלמנטים המתוארים באיור 15.2.24 בחלק אחר של רצפת הקתדרלה.

איור 15.2.26: השם "שעונית " נגזר כמובן מ"שעון". השם בלטינית ובאנגלית מתייחס לייסוריו של ישוע על פי אמונתם של מסיונרים שבאו בעבר הרחוק לאמריקה הדרומית. העטרת מסמלת את "כתר הקוצים", שלושת עמודי העלי והצלקות מדמים את שלושת המסמרים וחמשת האבקנים מושווים לחמישה פצעים.

 

איור 15.2.27: עיטור המדמה פרח יחיד של שעונית. אלמנט זה חוזר על פני שטח גדול של רצפת הקתדרלה.

איור 15.2.28: שעונית התות (צמח גר בישראל) ועיטור הרצפה בבואנוס איירס.

כתרי קוצים

לא ערכתי סקר מקיף על ייצוג כתר הקוצים באמונה ובאמנות הנוצרית. אמנה רק אי-אלו דוגמות לשימוש בצמחים שאינם שייכים לצמחיית ארץ ישראל ועל כן מהווים תחליף לא אמין, על פי הבנתי האישית, לכתרי הקוצים שיש עדויות לאותנטיות שלהם ושנזכרו בפרק הראשון של הסקירה הנוכחית (איורים 15.1.32-15.1.26). בקתדרלה של יוחנן המטביל בטורינו מוצגת תמונה בגודל 1:1 של תכריכי טורינו. מתחתה יש ענפים קוצניים של הדר (לימון או חושחש). הערתי לעמית איטלקי שקשור היטב לכנסיה שראוי להשתמש בצמחים שהתגלו במחקרינו. הוא לא ענה לי ואיני יודע אם הערותי השפיעו.
בחנויות לממכר מזכרות בעיר העתיקה של ירושלים, ברחובות הצרים היוצאים מכנסיית הקבר, ניתן לרכוש כתר קוצים הדומה למצולם באיורים 15.2.31-15.2.29. כתר זה עשוי מגבעולים ארוכים וקוצניים (איור 15.2.30) של פרקינסוניה שיכנית (איורים 15.2.33-15.2.32). הפרקינסוניה היא צמח בר אמריקאי שהובא לארץ במאה השנים האחרונות כצמח נוי וכצמח משוכות. ראיתיו גדל בר בסוואנות בקוסטה ריקה שבאמריקה התיכונה. יש קווי דמיון בין כתר הקוצים העשוי פרקינסוניה לבין הכתר המעטר את רצפת הפסיפס של הקתדרלה בבואנוס-איירס.

איור 15.2.29: כתר קוצים בו כופפו ענפי העץ האמריקאי פרקינסוניה שיכנית שהובא כצמח נוי לארץ ומתפשט כפלשן בצדי דרכים ובשטחים נטושים. בעבר הקרוב נמכר כך בחנויות לממכר מזכרות בעיר העתיקה של ירושלים.

איור 15.2.30: תקריב קוצים בכתר הפרקינסוניה.

איור 15.2.31: "כתר קוצים" שנעשה מענפי פרקינסוניה ונמכר עם חותמת "אשרור" של מקורו.

איור 15.2.32: עץ פרקינסוניה.

איור 15.2.33: ענף ופרחי פרקינסוניה שיכנית.