אלת המסטיק ואלות נוספות; הילה סביב ראשי הקדושים ומקורה המשוער

פורסם: 1 במאי 2011, כ"ז בניסן תשע"א | עודכן: 9/12/15

איור 15.2.9: דמות הראש בתמונת תשליל. החץ מדגיש גבעול נושא שלושה פירות של אלת המסטיק.

דמות שלושת הפירות של אלת המסטיק, עוקציהם וגבעול התפרחת הנושא אותם ניכרים במרבית התמונות של תכריכי טורינו, בצד ימין (האנטומי) של הראש (איור 15.2.9). הגדלת דמות הפירות שעל הבד מובאת באיור 15.2.10 ובסמוך לה חלק מאיור של חלק זה של הצמח בספר "פלורה פלסטינה" ופירות טריים. השיח (איור 15.2.11) מבשיל פירותיו בסתיו ולכן ברור שאי אפשר היה להשיג פירות אלה בשדה בחודשי הפריחה המצויינים באיור 15.1.24. בנוסף לשלושת הפירות של אלת המסטיק נראים על פני הבד הרבה כתמים עגולים שמפוענחים כפירות של אלה אטלנטית ו/או אלה ארץ-ישראלית. במקומות בהם יש הרבה כתמי פירות נראים גם עוקצי פרי כקווים בעלי סעיפים היוצאים בזווית ישירה (איור 15.2.12). הפירות ועוקצי התפרחת שבפינה השמאלית של האיור נלקחו מדוגמת פירות שקיבלתי בחנות תבלינים בשוק של העיר העתיקה בירושלים (איור 15.2.13 משמאל). מעץ של אלה ארץ-ישראלית, הגדל בשכנות לביתי, אספתי בסתיו פירות ועוקצי-פירות להדגמה (איור 15.2.14). סביר שמי שפיזר פירות של אלה על גוף המת שנעטף בבד השיג את הפירות במאגר הדומה לחנויות התבלינים שבשוק הירושלמי.

איור 15.2.10: מימין הגדלה של קטע הצילום בו נראה הגבעול נושא הפירות; משמאל, הגבעול נושא הפירות ולידו קטע מציור של אלת המסטיק ב"פלורה פלסטינה" ותמונת גבעול נושא שלושה פירות מאדימים.

איור 15.2.11: אלת המסטיק בסתיו.

איור 15.2.12: חלק מצילום בו נראים הרבה כתמים כהים וגדולים שהותירו, כמשוער, פירות של מיני אלה שפוזרו על הגופה. שרידים של גבעולים נושאי פירות ניכרים בזוויות הישרות של הגבעולים. בפינה השמאלית –תחתונה, אי-אלו פירות וגבעולים שהוצאו מדוכן התבלינים בעיר העתיקה (ראה איור 15.2.13).

איור 15.2.13: משמאל, דוכן למכירת תבלינים בשוק של העיר העתיקה, ברחוב השלשלת; מימין פירות של אלה אטלנטית לאחר קטיפתם בסתיו מעץ בירושלים.

איור 15.2.14: פירות של אלה ארץ-ישראלית וגבעולים הנושאים אותם לאחר קטיפתם בסתיו מעץ בירושלים.

איור 15.2.15: חלק ממפת תפוצה של פירות אלה בה סומנו (מס' 6) כ-2600 פירות על פני כל התמונות של תכריכי טורינו. בנוסף מסומנים ששה מתשעת קוצי האשחר (מס' 18). כמו כן מסומנת דמות העכובית (מס' 8).

לקראת מפגש בהולנד עם ידידי ד"ר סונס (בן הולנד וגר כיום עם משפחתו בפנמה) הכנתי מפת תפוצה של כל פירות האלה על הבד. המקור היה תמונות בהגדלה ל-170% שצולמו על-ידי ורנון מילר (ב-1978) בקרינת על-סגול. "מפות הרקע" אליהן העברתי את המידע היו שתי תמונות בהגדלה ל-46% של הגודל האמיתי אשר צולמו על-ידי הצלם האיטלקי אנרייה ב-1931 (איור 15.2.15). אין לנו מידע על המטרה של פיזור כ-2600 פירות עץ האלה על גוף המת.

תגלית מפתיעה של ההילה

בעת היותנו במעבדות ההולגרפיה באיינדהובן, הולנד, בקשתי עזרת שני הוולטרים המומחים שם לצלם ולהדפיס את מפות התפוצה של פירות האלה. ברגע שהתמונה הוונטרלית הופיעה על החלון העיקרי שעל מסך המחשב הופיעה תמונה קטנה בצד המחשב בה הוצגה התמונה שנשלחה להידפס במדפסת. לתדהמתי ראיתי סביב הראש מעגל בהיר. הזעקתי מהחדר הסמוך את פיטר ודאליס סונס, את אחיו מישל ודוני סונס וכמובן את שני הוולטרים. כל עוד רוחי בי הסברתי להם מה אני חושב על ההילה. פיטר סיפר שהבחין בדבר כבר ב-2007 וביחד הכנו כתב יד למאמר שהתפרסם השנה ב"עיתון האלקטרוני" של אוניברסיטת תכריכי טורינו אשר בארה"ב.

להכנת התמונה המלווה מאמר זה (איור 15.2.16) הגדלתי בביתי את הקונטרסט של התמונה במסך הגדול וכך גדל הקונטרסט גם בתמונות שבצדו הימני של המסך (איור 15.2.16). קריאה בספרם של מרי ואלן ואנגר ובספרים נוספים משלימה את התמונה. הבד שמצוי כיום בטורינו הגיע מירושלים לעיר אדסה (כיום אורפה) שעל גבול סוריה ותורכיה. הוא קופל ארבע פעמים וכוסה על-ידי מגן כלשהו. רק אזור הראש היה גלוי ונראה דרך פתח במגן בקוטר של כ-60-50 ס"מ.

במאה השישית הוכנה באדסה איקונית שניתנה כמתנה למנזר סנטה קתרינה בסיני והשתמרה במקום (איור 15.2.17 למעלה מימין ואיור 15.2.18 מימין, למעלה במרכז). במחקרם של הזוג ואנגר על הדמיון בין דמות האדם שבאיקונית לבין דמות האדם בתכריכי טורינו (איור 15.2.18 משמאל), התברר כי יש כ-240 נקודות דמיון בין שתי התמונות. בית משפט אמריקאי מכיר בשתי תמונות שהן של אותו בן אדם אם יש 60-40 נקודות דמיון. מכאן נובע למעלה מכל ספק שהבד של טורינו הוא ששימש את האמן כמקור למראהו של האדם שבאיקונית. יסודות האמנות הנוצרית הם שהאמן צריך להעתיק את הדמות אותה הוא מצווה לצייר. כך ראה האמן באדסה לא רק את תווי פניו של האדם שנעטף בתכריכים אלא גם את חלק הבד שדהה כי היה חשוף לקרינה מפוזרת וישירה במשך כ-500 שנה בעוד שאר הבד היה מוגן מפני הקרינה.

מעתה, לאחר ראיית ההילה סביב ראש האדם בתמונות של תכריכי טורינו, כל מבט על תמונה כזאת יגלה למתבונן את המעגל בתמונת פוזיטיב או נגטיב. בתערוכה המתמדת של תכריכי טורינו (איור 15.2.18 מימין), שנערכה ב-2006, הובאו דמויות שונות של ישוע כפי שהוא מוצג בתמונות נודעות בעולם הנוצרי. התמונות המצוירות מושוות לתמונת הראש של האדם שבתכריכי טורינו. עניין ההילה ומקורה המשוער פורסם רק השנה ועל כן אין עדיין זכר לכך בתערוכה.

איור 15.2.16: במהלך הדפסת איור 15.2.15 יצרה תכנת המחשב תמונה קונטרסטית בה נראית הילה בהירה סביב ראש האדם. שלוש תמונות כאלה בצד ימין של תמונה קונטרסטית מדגימה את ההפתעה בממצא.

איור 15.2.17: תמונה של הראש בה הנגטיב והפוזיטיב מודפסים ביחד ויוצרים מופע תלת-מימדי. מרי ואלן ואנגר מצאו 240 נקודות דמיון בין התמונה שמשמאל לאיקונית שצוירה במאה השישית באדסה (על גבול תורכיה וסוריה) ומצויה במנזר סנטה קתרינה. הם מצאו 140 נקודות דמיון למטבע-חותם שמקורו קונסטנטינופול בשנת 692.

איור 15.2.18: תמונת לוח בתערוכה המתמדת של תכריכי טורינו בה רואים את הביטוי האמנותי של ה"הילה" שנוצרה על הבד של טורינו לאחר כמה מאות שנים של חשיפת מעגל בקוטר 60-50 ס"מ לאור חיצוני.

איור 15.2.19: הילה מצוירת סביב ראשי הקדושים על איקונית במנזר במערב כרתים.

סיכמתי לעצמי את השתלשלות העניינים כדלקמן: הבד שעטף את גוף הצלוב בירושלים הובא לאדסה, קופל ארבע פעמים והוצג כאשר כולו מוסתר במעטפת שנעשתה עבורו מלבד פתח מעגלי שקוטרו 60-50 ס"מ. אור חדר דרך הפתח וגרם להתבהרות הבד סביב הראש. בד זה הוצג באדסה לאמן שהכין את האיקונית שניתנה למנזר שבסיני והיא שמורה שם עד היום. האמן הביא לידי ביטוי את המעגל הבהיר שראה בהילה שצייר סביב הראש באיקונית המפורסמת. דמות האדם ודמות ההילה הועתקו לעבודות אמנות נוצרית עד ימינו אלה.

באיורים 15.2.19 ו-15.2.20 איקוניות שראיתי במנזר במערב כרתים כל הקדושים מוקפים בהילה. על חזית כנסיה בעין כרם מוצג (באיור 15.2.21) סיפור מחיי מריה המגיעה מנצרת לעין כרם ומלבדה גם המלאכים בעלי הכנפיים עטורי הילה. ברק ההילה המוזהבת של שלוש שורות הקדושים שבאיור 15.2.21 מקורו בציור על קירות ה"קתוליקון" שבתוך כנסיית הקבר. באותו מקום צילמתי את איור 15.2.22 כאשר אני מופתע לראות את הקישוט של צמחים ממשפחת המורכבים המצויירים בהילה. האם יש קשר בין מה שראיתי באיורים 15.1.35-15.1.33 לבין מה שראה האמן שצייר את איור 15.2.23? ד"ר ואנגר שבחן את האיקונית של סנט קתרינה (ומוצגת באיור 15.2.17) זיהה פרחים מצויירים על ה"הילה" באיקונית זאת.

איור 15.2.20: הילה מצוירת סביב ראשי כל הקדושים על איקונית במנזר במערב כרתים.

איור 15.2.21: הילה סביב ראשה של מריה וסביב ראשי המלאכים בעלי הכנפים המלווים אותה בדרכה מנצרת לעין כרם. חזית הכנסיה הפרנציסקנית בעין כרם.

 

איור 15.2.22: ההילה המוזהבת סביב ראשי כל הקדושים בקתוליקון (מעין כנסיה בתוך כנסיית הקבר שבירושלים העתיקה) בולטת שם על רקע האפלוליות שבמקום.

איור 15.2.23: תבליט בקתוליקון בו מאויירים על ההילה פרחים של צמחים ממשפחת המורכבים. האם האמן שיצר אותם הושפע ממציאות של פרחים סביב ראש האדם שעל תכריכי טורינו (איורים 15.1.35-15.1.33)?