תרומת המחקר התלת-מימדי לחקר תכריכי טורינו

פורסם: 3 באפריל 2011, כ"ח באדר ב' תשע"א | עודכן: 10/05/14

חברי ועמיתי, ד"ר פטרוס סונס, רופא בדימוס, ראה בבירור אפשרויות להפיק אינפורמציה תלת-מימדית מגווני האפור שיש בתמונות שחור-לבן של הבד. רעיון זה כבר הובע על-ידי חוקרים שקדמו לו ונסיונות לשימוש בתוכנות לחקר לווינים הראו תוצאות ראשוניות מעניינות. ביוזמת ד"ר סונס ואנשי מעבדת המחקר ההולוגראפי שבאיינדהובן, הולנד, נסרקו התמונות ובקבצי המחשב נרשמה רמת צבע האפור שיש בכל פיקסל (משבצת זעירה שביסוד שיטות עיבוד התמונה הממוחשב). איש המחשבים הארגנטינאי ברנרדו גלמריני Bernardo Galmerini הפך את המידע הדיגיטלי הדו-מימדי של רמת האפור למידע דיגיטלי תלת-מימדי של ריחוק ממישור הבסיס. כך אפשר לדמות את המשך הטיפול בנתונים כמו הם מיועדים לבניית "בית" בו מה שהיה השחור ביותר יהיה הגבוה ביותר והלבן בצבעו יהא הנמוך ביותר.

התוצאה של עיבוד ממוחשב זה היא תמונה תלת-מימדית בעלת אנטומיה מדויקת. לא הייתי מזכיר זאת אלמלא ברנרדו גלמריני, המתכנת הארגנטינאי, "בא בתלונה" על חוסר מידע תלת-מימדי באזור המצח, הלחיים וכמה מקומות באזור המותניים. ד"ר סונס נזכר כי ראה פרסום משנת 1998 ובו רואים כי במקומות הללו סימנתי (ראה איור 15.1.8), על צילום משנת 1931, קיומם של פרחים. כאן התחלנו פעילות משותפת למחקר בשני התחומים, תלת-מימדיות ומיקום פרחים על הבד. בחינה ראשונית של דמות האדם, כפי שצולמה ב-1978 בשיטות צילום שונות מאלה שנערכו ב-1931 הראתה בבירור קיומם של מאות פרחים במקומות הנזכרים.

בתמונות הראש שצולמו על-ידי ורנון מילר ב-1978 בעזרת קרני על-סגול (איור 15.1.33) נראו הרבה פרחים שהתאימו לדגם של תפרחות צמחים ממשפחת המורכבים. תפרחותיהם של קחוון הגליל ושל בבונג דו-גוני מתאימות בצורתן ובמימדיהן לדמות של ה"פרחים" הנראים על התמונות שצילם מילר. על מנת להראות כיצד עשוי היה אזור הראש להיראות ביחד עם תפרחות אלה הוכנו המודלים בשלבי העבודה השונים (איורים 15.1.34, 15.1.35). תפרחות הקחוון והבבונג נישאות על עוקצים ארוכים יחסית וכדי לאפשר העמדת התפרחות לצילום איורים 15.1.34 ו-15.1.35 היה עלי לחתוך את עוקצי התפרחת. כאשר מניין התפרחות מגיע לכ-300 ברור שהתפרחות לא פוזרו באקראי אלא הונחו וסודרו על פניו של המת. במקומות בהם מרבד הפרחים היה צפוף, הם היוו מחסום לקרינה שבאה מכיוון הגוף ועל כן לא נקלט מידע תלת-מימדי במקומות אלה, כפי שהתלונן ברנרדו גלמריני.

איור 15.1.33: איתור פרחים באזור הראש בעזרת צילומים וקרינת על-סגול (UV) של ו. מילר. מימין, חץ מכוון אל קבוצת פרחים.

איור 15.1.34: תפרחות של קחוון הגליל (משמאל למעלה) הוסרו מהצמח והונחו על איתורי פרחים בעלי מופע דומה בצד ימין האנטומי של הראש. תפרחות של בבונג דו-גוני מוצגות בצד שמאל למטה.

בשנת 2008 בעת שד"ר סונס ואני הרצנו על עבודתנו בגן הבוטני של מיסורי, בסנט לואיס, שמעתיו מסביר על "כתר הקוצים" שפצע את ראשו של האדם שבתכריכי טורינו. הוא התיחס להולוגרמות שיצר מהתמונות ששימשו מקור לאיור 15.1.9, ואמר שבעקבות הכנת ההולוגרמות הגיע למסקנה שהמדובר הוא ב"קסדה"- ולא בכתר של קוצים. לאחר ההרצאה ישבנו לעת לילה על ספסל בגן הבוטני הקסום של סט. לואיס; גחליליות חצו מדי פעם את אויר הלילה השחור שלפנינו ושאלתיו להסבר על עניין ה"קסדה". סיפר לי שלאחר הכנת הולוגרמות בגודל טבעי, הציג אותן לקבוצת ארכיבישופים באיטליה. בהיות ההולוגרמה של חצי מאורך הבד מגיעה לאורך של יותר משני מטרים, נאלצו הוא וקהל מאזיני הרצאתו לטפס על סולם כדי לראות מה רואים בחלק העליון של הראש, עליו אנו מניחים את הכיפה. היתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה בה נצפה חלק זה.

ד"ר סונס הוא רופא ולדבריו העידו נקודות רבות של נביעת דם בחלק זה של הראש שהראש נדקר בקסדה של קוצים ולא בכתר. כתר היה אמור להותיר טבעת של פצעים בגובה ראש המצח. שמחתי לשמוע ממנו את ההסבר אשר נמצא בהתאמה להמלצתי לד"ר מרטין פרה שהקימה את התערוכות עם "קסדת הקוצים" כחלק בלתי נפרד מהן (איור 15.1.32). כך יש כיום תערוכה כזאת בירושלים, רומא, סקרמנטו שבקליפורניה וסאן-פאולו שבברזיל.

איור 15.1.35: תפרחות של קחוון הגליל הוסרו מהצמח והונחו על כל איתורי הפרחים.

סיכום

  1. יש דמויות צמחים על "תכריכי טורינו" בנוסף לדמות האדם הידועה מזה מאות שנים.
  2. דמויות צמחים נחקרו בתמונות בעלות איכות גבוהה שצולמו בשנים 1978, 1931, 1898 ונראו באופן ישיר על הבד במארס 2000.
  3. יש הוכחות נסיוניות שקרינה המזכירה תהליך המוכר בשם Electric Discharge או Kirlian photography היה מעורב ביצירת דמויות הצמחים על הבד של תכריכי טורינו.
  4. ארבעה מינים מהצמחים שהתגלו נבחרו כאינדיקטורים גיאוגרפיים בהיות תפוצתם מוגבלת למזרח התיכון. גבולות תחום התפוצה של האינדיקטורים חופפים רצועת ארץ צרה בין ירושלים לחברון; רק לכאן יכלו בני אדם להביא צמחים טריים ולהניחם על גופת אדם מת.
  5. לשמונה מהמינים הפורחים שהונחו בתוך הבד שעטף את גוף המת תקופת פריחה משותפת בחודשים מארס-אפריל.
  6. דמויות של קוצים של אשחר ארץ-ישראלי ושיזף מצוי וקטע קנה של עבקנה שכיח מתקשרים לאי-אלו פסוקים בברית החדשה.
  7. כשלוש מאות תפרחות קטנות של צמחים ממשפחת המורכבים המזכירים קחוון או בבונג דו-גוני הונחו באופן מסודר ללא עוקצי תפרחת, על המצח והלחיים של המת.