לוח שנה צמחי וקשר למסורת הנוצרית

פורסם: 20 במרץ 2011, י"ד באדר ב' תשע"א | עודכן: 10/05/14

הצמחים שדמויותיהם נמצאו על הבד יכולים לסייע לנו לקבוע מתי התרחש הארוע בו דמויות הצמחים הפורחים "נחקקו" בעזרת התחמוצות הכהות על הפשתן של תכריכי טורינו. ארבעה מינים נוספים אל ארבעת המינים הנזכרים למעלה הם: כלנית מצויה, תגית מצויה, נירית הקמה וחרצית עטורה. כל השמונה ביחד יכולים לשמש אינדיקטורים של לוח השנה. תקופת הפריחה של כל אחד מהם שונה אך חודשי הפריחה המשותפים לכולם הם מארס ואפריל (איור 15.1.24).

צמח נוסף קושר את הבד של טורינו לברית החדשה הוא קנה הנזכר שם פעמיים. באחת הפעמים (מתי, פרק כ"ז, 29) מדובר בקנה שהושם בידו של ישוע כאשר רצו ללעוג לו כי "מלך היהודים" הוא והקנה ניתן לו כ"שרביט" המלך. בפעם השניה נזכר הקנה ביחד עם ספוג רווי בחומץ שהוגש לבקשת הצלוב בראש "קנה" (מתי, פרק כ"ז, 48). השם קנה משמש ברשימת צמחי הארץ כמה מינים ובאיור 15.1.25 מוצג קנה של עבקנה שכיח שקוטרו מתאים לזה של דמות הקנה באתר. יחידת מבנה מאוד טיפוסית בקנים של הארץ היא שריד בסיס העלה במפרק ושריד זה נראה היטב בחלקה העליון של הדמות שבצילום הבד המוקפת במלבן אדום.

איור 15.1.24: חודשי הפריחה של שמונה מינים שדמויותיהם נראו על תכריכי טורינו. רק בחודשים מארס ואפריל ניתן היה להניח צמחים פורחים של שמונה מינים אלה על גוף האדם.

איור 15.1.25: דמות של קנה הדומה לזה של עבקנה שכיח בה נראה בבירור מפרק עם שרידי עלה בחלקה העליון של הדמות המוקפת בקו אדום. משמאל, עבקנה בגדות הכנרת.

כתר הקוצים

איור 15.1.26: מקום מציאת זוג קוצי שיזף מצוי (11), שלושה קוצי אשחר ארץ-ישראלי (18) ונקודות רבות של פירות אלה שיידונו מאוחר יותר (ביחד עם איורים 15.2.9 עד 15.2.13).

קוצים של עכובית הגלגל, קרדה, אשחר ארץ-ישראלי (איורים 15.1.30-15.1.26) ושיזף מצוי (איורים 15.1.27 ו-15.1.32) שמצאתי על הבד ותמונותיו מתקשרים אל "כתר הקוצים" הנזכר בברית החדשה (מתיא, פרק כ"ז, 29; יוחנן, פרק י"ט, 2). לדעתו של ד"ר ואנגר ניתן להבחין בדמויות הצמחים על תכריכי טורינו שני כתרים; האחד הורכב מתפרחות של עכובית הגלגל שנקשרו אחת לשניה. אחת מתפרחות אלה הוצגה במפורט באיורים 15.1.11, 15.1.14 ו-15.1.15 ונידונה למעלה. מרי ואלן ואנגר הציגו בספרם, בעמוד 84 מודל של כתר העכובית.

לסקירת הכתר-קסדה השני עלינו לפנות למקור מידע נוסף. חוקר צרפתי (פלארי Fleury, 1870) חקר וצייר את הקוצים המקודשים המצויים בכנסיות באירופה (איור 15.1.29). הוא מצא בעיקר קוצים הדומים לקוצי אשחר ארץ-ישראלי ולכאלה של שיזף מצוי. ביחד עם מעגל העשוי גבעולי קש השמור בקתדרלת נוטרדאם בפריז כחלק מ"כתר הקוצים" מביא פלארי בספרו מודל של "כתר הקוצים" על פי תפישתו (איור 15.1.31). ד"ר ואנגר זיהה בחלק הבד שמימין לאזור הראש דמות של חצי מעגל הזהה בקוטרו ובמימדיו למעגל השייך ל"כתר הקוצים" ושמור בקתדרלת נוטרדאם.

שלושה זוגות של קוצי אשחר ארץ-ישראלי ושלושה קוצים בודדים של אותו שיח (איורים 15.1.28-15.1.26) חוברים לזוג קוצים של שיזף מצוי (איור 15.1.30) שנמצא באזור העורף (מס' 11 בחלק הימני של איור 15.1.9 ובאיור 15.1.26). הממצאים של קוצי האשחר והשיזף על הבד מהדקים את הקשרים בין הקוצים המקודשים השמורים בכנסיות אירופה, בין ספרו של פלארי ובין תכריכי טורינו. כך הצלחנו בשנת 2006 תוך הכנת תערוכה על הממצאים בתכריכי טורינו להכליל "קסדת קוצים" הדומה למודל שהכין פלארי (איור 15.1.31). הקסדה הוכנה על-ידי מיכל רז, בת עין גדי, שהקדישה זמן רב ללימוד שיטות קליעה של סלים מעלי תמרים (איור 15.1.32). ההוכחה לצדקת דרכנו הגיעה לאחר שב-2008 הגיע ד"ר סונס למסקנה שפצעי ראשו של האדם שבתכריכי טורינו נגרמו על-ידי "קסדת קוצים". על כך יש להקדים מידע רקע.

איור 15.1.27: זוג קוצים של אשחר ארץ-ישראלי וקוץ בודד ליד דמויות שלהם על צילום משודרג של תכריכי טורינו. הזוויות בין זוגות קוצי האשחר ודמויותיהם על הבד 155-150 מעלות.

איור 15.1.28: אשחר ארץ-ישראלי בקיץ (מימין) ובחורף (משמאל).

איור 15.1.29: קוצים " מקודשים" שנצפו על-ידי החוקר פלארי (1870) בכנסיות באירופה. הוא הבחין בין שני טיפוסים – הדומים לשיזף מצוי והדומים לאשחר.

איור 15.1.30: עץ שיזף מצוי במורדות הגולן; ענף בעל שמונה זוגות קוצים בהם האחד מאונקל והשני ישר; זוג פירות בשלים.

איור 15.1.31: "קסדת קוצים" כפי ששיער החוקר פלארי (1870) את צורתה.

איור 15.1.32: "קסדת קוצים" שהוכנה על-ידי מיכל רז מענפי אשחר ושיזף על פי המודל של פלארי.