תרומת הצמחים לקביעת האותנטיות של הבד (ג')

פורסם: 6 במרץ 2011, ל' באדר א' תשע"א | עודכן: 10/05/14

מנחים גיאוגרפיים נוספים

הצמח השני בין ה"מנחים" הגיאוגרפיים הוא זוגן השיח (איור 15.1.17). לעלה הצעיר, בסמוך ללבלוב (מס' 1 באיור 15.1.17), יש זוג עלעלים שטוחים ובשרניים בראש פטוטרת בשרנית וגלילית. במהלך הקיץ זוג העלעלים מתייבש (איור 15.1.18) והעלה עובר לשנה השניה של חייו כגליל בשרני דמוי-נקניקיה (מס' 2 באיור 15.1.17) עם זוג צלקות לבנות בראשו. הבחנתי בעלים אלה בתמונות של הבד מהשנים השונות שנזכרו לגבי צילומי העכובית וכן במבט ישיר על הבד עצמו. תחום תפוצתו של זוגן השיח קטן מזה של עכובית הגלגל והשטח בו ניתן להניח את שני המינים על גוף האדם העטוף בבד מצומצם לשטח ממערב או ממזרח לים המלח (איור 15.1.21).

צמח נוסף שמחזק את ערכו של הזוגן כאינדיקטור מדברי הוא צלף מצרי (איור 15.1.20) שתפוצתו בנגב, במדבר יהודה ובירדן דומה לזאת של הזוגן (איור 15.1.21). דיוק יתר של המיקום מושג על-ידי הוספת צמח רביעי לרשימת האינדיקטורים – הוא לוטם שעיר (איור 15.1.22). בהיותו מצוי בתחום המפגש בין שלושת המינים הקודמים רק ממערב לים המלח, מצטמצם תחום המפגש בין ארבעת המינים לשטח מצומצם בין ירושלים לחברון. במלים אחרות רק בתחום זה (איור 15.1.23) יכלו להניח צמחים טריים של ארבעת המינים הנזכרים ביחד עם גופו של האדם שנעטף בתכריכי טורינו.

איור 15.1.17: דמות עלים של זוגן השיח על תמונה של הבד (משמאל). 1. עלה שלם בו זוג עלעלים בשרניים שטוחים נישא בראש פטוטרת גלילית 2. פטוטרת גלילית שנותרה פעילה מהשנה שעברה ובראשה זוג צלקות.

איור 15.1.18: גבעול של זוגן השיח בקיץ עם שני זוגות עלעלים יבשים בראש שתי פטוטרות גליליות.

איור 15.1.19: שיח זוגן השיח במורדות הסמוכים לים המלח.

איור 15.1.20: צלף מצרי בקיץ או בתחילת החורף עת עלי השנה שעברה נעשים בשרניים ומכחילים בזכות שכבת שעווה לבנה המתפתחת בפני העלים.

איור 15.1.21: מפות תפוצה של זוגן השיח (משמאל) ושל עכובית הגלגל בישראל וסביבותיה.

איור 15.1.22: לוטם שעיר אשר דמות פרחיו נראתה על תמונה משודרגת ליד ראש האדם (ראה 2 באיור 15.1.9).

איור 15.1.23: מפת תפוצה עולמית של אזור המפגש בין זוגן השיח (כתום), עכובית הגלגל (אדום) ולוטם שעיר (כחול). רק באזור ירושלים-חברון יכלו להניח על גוף האדם צמחים טריים של שלושה מינים אלה.