שמות עממיים

עודכן: 8/05/14

כתוב בספר בראשית ב', כ': "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה". המקרא מספר לנו כבר כאן על השמות שהצטווה האדם לתת לבעלי החיים שסביבו. כיום, עם הכרה מעמיקה והולכת של עולם החי והצומח, קיים צורך לקבוע כללים לנתינת שמות ליצורים השונים. נבדיל בין שיטת נתינת שמות (נומנקלטורה) עממיים לבין נומנקלטורה מדעית. השמות של צמחי הארץ בעברית הם שמות עממיים – מדעיים ונדון בכך בהמשך.

להדגמת הנומנקלטורה העממית אביא להלן דוגמאות לתוצאות חקירה שעשיתי בעבר לגבי שמות צמחים המקובלים בקרב הבדווים והפלאחים. לא ניתן לערוך מחקר דומה בשמות הצמחים בעברית כי כפי שנראה מאוחר יותר השמות המקובלים בעברית כיום אינם עממיים. שמות צמחים עממיים בארץ ובארצות אחרות, בדומה לכתוב בתנ"ך, הוא קודם כל שמות בני מילה אחת: אלון, אלה, תאנה, רותם, צלף. ובמקביל להם בערבית: סִינְדִיָאן, בּוּטוּם, תִין, רָתָם, לָאצָף.

כאשר יש צמחים דומים הם מקבלים מערכת של שמות כפולים. הדבר הבולט ביותר הוא בקבוצת הצמחים הריחניים הקרובים בריחם לאזוב או לקורנית – בעל תימול או קרבקרול, שמנים אתריים בעלי ניחוח עז. על כך נאמר בספר במדבר לגבי השימוש באזוב בהכנת אפר הפרה בבית המקדש: " וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת" (במדבר י"ט, ו'). אזוב כשר, על-פי המשנה, הוא אזוב סתם שאין לו שם לוואי – "אזוב, ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב מדברי, ולא אזוב רומי, ולא אזוב שיש לו שם לווי" (סוכה י"ג א' 19).

צתרנית משובלת

צתרנית משובלת

שמות האזובים אצל הערבים מראים העברה יפה של השמות המישנאיים והנומנקלטורה העממית העברית מלפני 2000 שנה אל התרבות הערבית:

  • אזוב סתם = זעתר – והוא קרוי כך תמיד, גם אם יש לו מלווים דומים בצורה או בריח.
  • זוטה לבנה = זוֹפָה (מזכיר אזוב דרך אָזוֹפָה), זעתר אל בָּלָט, זעתר אְ-שָי, דוּכָּה או דוּכָּת אל בָּלָט.
  • צתרה ורודה = Satureja בלטינית (גילגול מזעתר) זעתר, זעתר פָארְסִי, זעתר רוּמִי
  • צתרה מדברית = זעתר, או זעתר פָארְסִי בפי תושב הרי יהודה שהיה ב-1968 השומר של נבי מוסא במדבר יהודה.
  • קורנית מקורקפת = זוּחֵיף, זעתָרָן, זעתר.
  • צתרנית משובלת = זעתר בָּארי
  • קורנית הערבות = זעתר
  • קורנית סיני = זעתָרָן (כי גדל שם אזוב מצוי בעל הקדימות לשם זעתר)
  • אזובית סיני = זעתר (המצאה ברגע של בדואי בג'בל חלאל).

בשיטה העממית יש בדרך כלל 300-200 מיני צמחים המוכרים לתושבים והם לא מכירים צמחים מעבר לתחום מחייתם. כך למשל ניתן להעזר בדוגמה של שבט בדואי בסיני שבתחום מחייתו מצויים גבל עגמה וגבל סחבה. הראשון בנוי סלעים רכים ומתאפיין על-ידי ריבוי צמחים ממשפחת הסלקיים הקרויים בשם קיבוצי חמד' = חמז (כלומר החמוצים). בגבל סחבה הסלעים קשים, יש מעט שיחים ממשפחת הסלקיים ובני אותו שבט הגרים במקום לא מכירים שמות רבים מאלה המוכרים לתושבי העגמה. השם הכללי חמז אינו מקובל עליהם וזה שם למין אחד בלבד.

חילופי שמות: יש מקרים בהם אותו שם משמש צמחים שונים; למשל השם נָטָש = סירה קוצנית בהרי יהודה משמש לצמח קרוטלריה מצרית בשארם א שייח. דוגמא נוספת – השם סירְרְ = נואית קוצנית מהסלקיים בנופים של סלעי גיר משמש לצמח גפוף קוצני מהארכוביתיים בהרים מגמתיים בהם הנואית לא גדלה.
ריבוי שמות: לחצב מצוי יש כ-30-20 שמות שונים במזרח התיכון. בארץ למשל: בָּצָל, בָּצוּל, בּוּצֵל, סְהֵיל, אִידָן אֵל חְמָאר (אוזני החמור), עוּד אֵ-רָי (מטה הלחות) עוד אֵ-נדה (מטה הרטיבות) חָרִיף (=סתיו).

לגבי שמות עממיים באנגלית, ברגע שעוברים אל מחוץ לתחום של ארץ אחת הנומנקלטורה מסתבכת. למשל לצמח הרעיל אוג Rhus vernix ניתנו השמות העממיים poison sumac (סומק הוא השם העממי בערבית של אוג הבורסקאים שפירותיו אדומים = סמוקים), poison dogwood , poison elder, swamp sumac.

שמות עממיים אינם מרמזים על קרבה כלל ועיקר. כך למשל בעוד ש-oak הוא אלון הרי poison oak הוא אוג; silk oak הוא גרויליאה; Jerusalem oak הוא השם העממי של כף-אווז שהוא צמח עשבוני קטן. באוסטרליה יש מין של קזוארינה הקרוי שם deseret oak.