שמות נרדפים (סינונימים)

עודכן: 10/05/14

רשמנו בחודש מאי 2014 את מספר מיני הצמחים ששמם המדעי או שמם בעברית השתנה מאז 1929. בשנה זאת נדפסה בתל-אביב חוברת "ילקוט הצמחים" מסדרת "מילוני ועד הלשון העברית". מנינו 3546 שינויי שם, מהם 380 בשם העברי ו-3076 בשם המדעי. הסיבות לשינויים הופכות לפעמים לסיפור סבוך. לרוצה להבין את גלגולי השם אין קיצורי דרך. בחודש מאי 2014 התבקשתי להשיב תשובה לשאילתה שעלתה בחוג "בוטניקה" שבאינטרנט והרי תשובתי עם הרחבות מקומיות. המונח "שם נרדף" כולל בתוכו כאת כל סוגי השמות הקודמים שהיו לצמח הנידון. בבוטניקה הצרופה המונח סינונים (synonym) כולל בתוכו את היסטוריית הפרסומים המדעיים של השם.

חוקי הנומנקלטורה (נתינת השמות) המדעית סבוכים לעתים ויש שמות שמתבררים במהלך מאות שנים. הנה לדוגמה עבקנה נדיר שהיה ידוע בארץ בשם Arundo plinii (ראו במגדיר לצמחי ארץ ישראל שנדפס ב-1948). בשנים 2004-2002 מצאתי שמגיע לו שם אחר. בעקבות חוקי הנומנקלטורה המדעית כיניתי אותו בשם: Arundo mediterranea Danin. ב-2010 פורסם מאמר בו הובהר שהשם הנכון של הצמח הוא Arundo micrantha Lam. שם שניתן לו על-ידי לה-מארק (Lam.). השם המדעי Arundo mediterranea הפך להיות סינונים – שם נרדף. היות ובשם העברי שלו לא חל שינוי הוא נותר עבקנה נדיר עד היום.

שינויים בשם העברי

השינויים בשם העברי התרחשו בעיקר במהלך פעולתה של ועדת שמות הצמחים שליד האקדמיה ללשון העברית. שינויים שהצענו בישיבות של הועדה נבחנו ואושרו על-ידי מליאת האקדמיה ללשון. הנה כמה דוגמאות לשינויים בשמות העבריים: אהרונסוניית פקטורובסקי השתנתה לאהרונסוניית פקטורי היות ובני משפחתו של פקטורובסקי החליפו שמם לפקטורי וראינו בכך אפשרות לקצר את השם. במהלך הגדרת שיטת עלי-הערבה חלה טעות והצמח כונה בשם שיטה ארוכת-עלים. זה האחרון הוא מין אחר מתוך כ-1300 מיני שיטה המצויים באוסטרליה.

בעבר היו כמה צמחים שהכילו את השורש "מלח" בשמם. השתדלנו להפחית את מספרם; מלחנית הערבות גדלה בהר הנגב במתלולים ועל כן החלפנו שמו למתלולן. בצמח זה הוחלף גם השם המדעי. לובד המדבר זכה לשני שינויי שם במשך שנים ספורות. הוא כונה Aerva persica ובעברית לובד פרסי. כאשר שמו המדעי הוחזר להיות Aerva javanica הוחזר "המדבר" לשם העברי.

ירבוז שחדר לארץ בעשרות השנים האחרונות כונה בשם ירבוז הירדן על שם גדות הירדן בבקעת בית ציידא (הבטייחה) שם מצאנוהו לראשונה. בינתיים התברר שהוא גדל במקומות נוספים ועל כן הוחלף שמו לירבוז הגדות. בדיקות DNA של לשון-פר נגבית הראו ש"מגיע" לו להחשב כשייך לסוג שונה מ"לשון-פר". ביחד עם לשון-פר מגובבת הוספנו סוג חדש לצמחיית הארץ והוא לשון-שור Hormuzakia המונה שני מינים לשון-שור נגבית ולשון-שור מגובבת. מלשון-הפר המצויה הורדו שתי אותיות ה"הא" והשם השתנה ללשון-פר מצויה. כך הורדה הא הידיעה גם משמות דומים בהם נזכרים כלב, עקרב, ארנבת ועוד.

שמשון השלחופיות הוא תרגום שמו המדעי של הצמח המבטא את מופע הגביע הפורה. צבעי הפריחה המיוחדים של הצמח בהר הנגב הגבוה הובילו אותנו להחליף את שמו לשמשון הדור. הדוגמאות שהבאנו כאן אינן מכסות את כל השינויים שחלו בשמות. פרטים חשובים שמורים בפרוטוקולים של ישיבות הועדה כפי שנערכו על-ידי מזכירת הועדה – רונית גדיש.

שינויים בשם המדעי

השינויים שחלו בשמות המדעיים רבים, כאמור, מהשינויים בשמות העממיים-לאומיים בעברית. הכנתי מאמר על חדשות טקסונומיות לקראת הוצאת הספר החמישי בסדרת פלורה פלשתינה:

Danin, A. 2004. Distribution Atlas of Plants in the Flora Palaestina Area. Israel Academy of Science and Humanities, Jerusalem, 520 pp.

המאמר שיצא לאור בשנת 2000 – Nomenclature news. Flora Mediterranea 10:109-172 – כלל הסברים מעמיקים על עשרות רבות של שינויי שמות מדעיים. בפלורה פלשתינה ניתנת באופן מתומצת ההיסטוריה הנומנקלטורית של הצמח. הנה לדוגמה הסינונימיקה של ציפורן נקוד המונה 5 שמות נרדפים הניכרים בסימן השווה "=" בראש השורה:

Dianthus strictus Banks et Solander in Russell, Nat. Hist. Aleppo
ed. 2, 2:252 (1794)
= Dianthus polyclados Boiss. Diagn. Pl. Orient. 8: 65 (1849)
subsp. multipunctatus (Ser.) Greuter et Burdet in Willdenowia 12:
187 (1982).
= Dianthus axilliflorus Fenzl, Pug. Pl. Nov. Syr.: 10 (1842)
= Dianthus bitlisianus Boiss. Fl. Orient. 1: 483 (1867)
= Dianthus multipunctatus Ser. in DC. Prodr. 1:362 (1824) [basio]
= Dianthus sulcatus Boiss. Fl. Orient. 1:483 (1867) [nom. illeg]

יש מינים שרשימת השמות הנרדפים שלהם מונה יותר מעשרה.

במאמר על החדשות הטקסונומיות (Danin, 2000) הובאו כמה עשרות מקרים בהם טעה מי שהגדיר את הצמח מארץ-ישראל בספרות הקיימת ולכן הסינונים הרשום באתר מופיע ללא שם המחבר. למשל, יש בסלקיים בן-שיח הקרוי מלחית מרובעת Salsola tetragona Delile. מ. זהרי חשב שהצמח גדל בארץ והצמיד אותו בפלורה פלשתינה 1 לצמח שבעקבות מחקרים נוספים בסיני ובנגב התברר שהוא מלחית מסורגתSalsola cyclophylla. על כן ברשימת הסינונימיקה בלטינית של מלחית מסורגת באטלס התפוצה ( Danin, 2004: p.67 ) מופיע השם מלחית מרובעת במרכאות וללא שם מחבר, כי המחבר Delile התכוון לצמח שאינו גדל בישראל ובסיני. זאת דוגמה של סינונימיקה שנובעת מטעות בהגדרה.

מחקרים טקסונומיים שנעשים במקומות שונים בעולם עשויים להאיר אור חדש על מהות הצמחים שיש לנו בארץ וכדי להגיע להבנה מלאה עם בוטנאים בארצות אחרות יש לעדכן את רשימת צמחי הארץ ללא הפסקה. סקרתי כאן שמות שניתנו בעבר ואם ישאלוני מה יהיה עם שמות הצמחים בעתיד אענה בכנות – אינני יודע. לימוד טקסונומית הצמחים דל בכל האוניברסיטאות בארץ וקרבים ימים בהם יחסרו יסודות לאהבת הטבע והצמחים שיש לחובבים.