תיחום שדות עם החצב

פורסם: 14 בפברואר 2010, ל' בשבט תש"ע | עודכן: 17/01/15

אחת מהמסורות שניתן לראות עוד את שרידיה בארץ היא תיחום גבולות בעזרת צמחי חצב. בצלי חצב נשתלו בגבול החלקות או בשולי דרכים. ככל שהשנים עוברות הפיתוח המודרני של שדות וכבישים מביאים להתמעטות המקומות בהם ניתן לראות את שהיה מקובל בעבר בארץ. את התמונות המוצגות באיורים 9.3.2 ו-9.3.3 צילמתי, לפני כעשרים שנה, בסמוך לכביש רביבים-צאלים ואיני יודע אם עוד ניתן לחזור ולמצוא שורות חצבים שם גם כיום. תיחום שדות היה מקובל במערב הנגב, בקרקעות חוליות בהן לא ניתן היה לתחם בעזרת אבנים או יתדות עץ.

גוש חצבים כמצוי באיור 9.3.3 מקשה מאוד על מי שרוצה "להזיז" את הגבול ולספח לחלקתו רצועת קרקע של שכנו. גם לכשנעקר הבצל לא ניתן להעלים את שורשיו העבים הנותרים מעוגנים עמוק בקרקע (איור 9.2.10). על כן שנו חז"ל (על-פי הראובני) "חצובא מקטע רגליהון דרשיעיא" או בתרגומם לעברית "החצב קוטע רגליהם של רשעים" (ביצה כ"ה ב'), ובפירוש רש"י: "עשב ששרשיו נוקבין ויורדין בעומק ואין מתפשט לצדדין כלל ונוטעין אותו בין גבולי שדות ובו תיחם יהושע לישראל את הארץ מקטע רגלי הרשעים ליום הדין שגוזלין וחומסים ומשיגין גבול ואין למדין ממנו".

להבנת הנראה באיורים 9.3.2 ו-9.3.3 יש לגייס מידע שכבר צברנו בפרק זה וכן מידע שעוד יפורט להלן. החצב יכול לצמוח ולהתפתח בתחום זה שכמות המשקעים השנתית הממוצעת בו 300-200 מ"מ. נביטה בקרקע חולית לא תתלווה בהתבססות של הנבטים והם ימותו. נביטה שמתרחשת בתחומים גשומים יותר ובשטחים סלעיים, בהם יש ריכוז מים לכיסי קרקע, מלווה בהתבססות. החצב שנשתל כמתחם גבול ליד צאלים צמח עד הגיעו לגיל פריחה, התפצל לשניים וחלקיו צמחו עד הגיעם לגיל פריחה וכן הלאה.

באיור 9.2.15 יש כ-30 שושנות עלים, באיור 9.3.2 יש 26 תפרחות ובאיור 8.3.3 יש 23. אם מכפילים 2 בעצמו 4 פעמים (2 בחזקת 5) מתקבל המספר 32 ואילו 2 בחזקת 4 = 16. מכאן קרוב לודאי שהגושים הנבדקים בני 5 דורות ולא כל הצאצאים מתקיימים. אם חצב מגיע לפריחה 5 עד 7 שנים לאחר נביטה או התפצלות הרי שבהערכה ראשונית גסה שלושת הגושים שנזכרו כאן הם בני 30 עד 40 שנה. תצפיות נוספות בעתיד יאפשרו דיוק יתר בהערכת גיל הגושים.

איור 9.3.1: אכילת קצות העלים על-ידי צביים נצפתה גם על-ידי קדמונינו שראו בחצב ממטעמי הצביים. כך בסיפור אספקת המזון לבעלי החיים בתיבת נוח נזכרו "חצובות לצביים".

איור 9.3.2: תיחום של גבול בין שטחים בסביבת צאלים. שלושת הגושים מייצגים שלושה בצלים בודדים שנשתלו לפני עשרות שנים. בעקבות חלוקת הבצלים, כמוצג למעלה, התפתחו "משפחות". בתחום אקלימי זה החצב אינו מתרבה מזרעים בקרקעות חוליות בדרך כלל.

איור 9.3.3: מבט מקרוב על גוש חצבים כחלק מתיחום גבול בין שדות במערב הנגב. הפרחים הלבנים שופעי הצוף מושכים הרבה מאביקים בנוסף לדבורה הנראית משמאל למטה.

מוזכרים בעמוד זה