התפתחות "משפחות" חצבים

פורסם: 31 בינואר 2010, ט"ז בשבט תש"ע | עודכן: 10/05/14

אחד השמות שכינו את הצמח במקומות שונים באגן הים התיכון הוא "בצל המתים" (על-פי הראובני 1941) ותמונת שער הרחמים והחצבים ליד בית הקברות המוסלמי שהוקם שם זכורה לכל מי שעבר והתבונן (איורים 9.2.1-9.2.3). כיצד מתמלא גוש העלים הגדול של איור 9.2.3 וכיצד הוא קשור לפרט בודד כמצוי באיור 9.1.5 או מתפתח ממנו? השאלה הטרידה אותי ולכן עקרתי בגינתי בצל שהיו בראשו שתי שושנות עלים (איור 9.2.4). קילפתי את הקליפות החומות, החיצוניות, שהן העלים שיבשו ונעשו דקים. הקליפות היו מחוברות בבסיסן כחלק ממעגל.

לאחר הקילוף הגעתי למצב המוצג באיור 9.2.5 וראיתי שבין בסיסיהן של שתי קבוצות יש שקע שמהותו התבהרה עם המשך "הניתוח" (איור 9.2.6). בין שני גושי העלים היה קרום חום צר וארוך. קרום זה היה בסיסו של עמוד תפרחת מהעבר. העלים, וכן הגלדים שהוסרו, היו קשורים לגוף עגול ועליו חריצים. גוף זה הוא גלגול של הגבעול הנושא את העלים ומכונה בעברית "עוגת הבצל". המשך הניתוח הראה את שני הניצנים או קודקודי הצמיחה שבמרכזן של שתי שושנות העלים. מה הביא את התפצלות קודקוד הצמיחה של הבצל לשניים? כל זמן שבצל האם (זה שעתה שני ניצנים בתוכו) לא פרח הוא המשיך ליצר שושנת עלים בחורף ולהתייבש לקראת הקיץ. הניצנים הצדדיים של גבעול הבצל לא התעוררו כי הניצן הקודקודי דיכא את התפתחותם. בהגיעו "לפרקו" השתנה קודקוד הצמיחה במהלך הקיץ והפך לתפרחת שהתארכה ובקעה מהבצל במהלך החודשים אב-אלול (אוגוסט-ספטמבר; איור 9.1.2) ו"הדליקה נרות חצב".

התפרחת היא חלק הגבעול שמתפתח כבצמחים אחרים לאחר שהגיע לגיל מתאים. אף שהעלים מתייבשים בקיץ, בהגיע אורך היום לזמן המתאים לפריחה, הוא מתפתח ומסיים בכך את מחזור חייו של הגבעול שנשא עלים. בעת סיור בכרתים לעמק לסיטי (Lasithi) בשנת 1983 ראיתי חצבים פורחים ומלווים בעלים ירוקים מצהיבים. בשנת 2000, באותו מקום, החצב התנהג כמו בארץ ופרח ללא עלים ירוקים או מצהיבים. רשמתי לעצמי שבהתאמה למזג האוויר בקיץ שקודם לפריחה החצב צומח "כפלא" של פרחים ללא עלים.

איור 9.2.1: החצב נשתל בבתי קברות. כאן בבית הקברות המוסלמי שהוקם בפתח שער הרחמים הסגור בחומת ירושלים העתיקה.

איור 9.2.2: תקריב מדרון החצבים שבאיור 9.2.1.

איור 9.2.3: שתי "משפחות" חצבים שהתפתחו מפיצול שני בצלים בודדים אשר נשתלו ליד קבר בבית הקברות ממילא, ירושלים.

איור 9.2.4: בצל חצב עם זוג שושנות עלים.

איור 9.2.5: הבצל שבאיור 9.2.4 לאחר הסרת גלדים חומים ויבשים מהיקפו. שקע קטן קיים בין שתי קבוצות העלים.

איור 9.2.6: הבצל שבאיור 9.2.4 לאחר הסרת רבים מהגלדים החיצוניים. המראה בין זוג בצלי הבת שהיו עטויים בגלדי הבצל ממנו נוצרו, שריד התפרחת. כאשר תפרחת זאת התפתחה וסיימה תפקידה התעוררו הניצנים שהתפתחו לזוג בצלי הבת.

שאלה שמטרידה רבים היא איך החצב "יודע" שהגיע הזמן לפרוח. איני יודע את התשובה לאשורה אך אני יכול להביע השערותי כאן. גלדי הבצל הם החלק התחתון של העלים וכמוצג באיור 9.2.8 (משמאל) בני השנה שעברה מעובים. איור 9.2.8 מימין מציג גלד יחיד בן השנה שעברה ובראשו (מעל הספרה 10) פסים חומים. במקום זה החל הטרף של העלה והוא התייבש בקיץ ונשר. חלקו העליון של הגלד עשוי לקלוט קרינה שעשויה להביא לשינויים בהרכב כימי של תכולת הבצל ובכך לעורר פריחה. הטרף יבש בארצנו אך ראש הגלד עשוי להוות חלק מ"מכשיר" למדידת אורך היום. הגלד מעובה כפי שאפשר לראות בין הספרות 1 ל-6 בסרגל קנה המידה שבאיור 9.2.8 מימין.

איור 9.2.7: על עוגת בצל אחת, של זה שבאיור 9.2.4, נחשפו שני קודקודי הצמיחה של בצלי הבת. המגע בין שני הבצלים המיוצגים על-ידי קודקודי הצמיחה שלהם הוא קו ישר המהווה מישור במבט תלת-מימדי.

איור 9.2.8: חתך אורך בבצל אחד מתוך שניים מחוברים הנראים באיור 9.2.9 משמאל ובאיור 9.2.10. הגלדים ההיקפיים מעובים והמרכזיים, שטרף ירוק בהמשכם, עדיין לא מעובים. בגלד הבודד שמימין הקטע בין 1 ל-6 התעבה. הטרף שהיה מעל לספרה 10 התייבש ונשר בקיץ של שנתו הראשונה.

ביסוס התפצלות החצב

עם הפיכתו של הניצן הקודקודי לתפרחת הוא אינו מעכב יותר את התפתחות הניצנים הצדדיים ושניים התפתחו בתוך הבצל היחיד (איורים 9.2.5-9.2.6). באיור 9.2.9 מוצג מצב מתקדם יותר. גלדי שני בצלים הנתונים באחד גרמו לשני הבצלים ,שתחום המגע ביניהם היה מישור ישר, להתעגל ולהפעיל בכך לחץ קשה על הגלדים היבשים שעטו אותם והם נקרעו (איור 9.2.9 משמאל). הם נותרו מחוברים בחלק התחתון של עוגת הבצל והחלק ממנו יוצאים השורשים מצוי בשלבי הקריעה האחרונים כדי להפוך לשני בצלים עצמאיים. אלה ימשיכו להתעבות ולצמוח עד שיגיעו לפרקם, יפרחו ויתפצלו לשניים כפי שקרה לפני המצב המוצג באיור 9.2.4. שני זוגות של שושנות עלים, כל זוג התפתח מבצל יחיד ש"הגיע לפרקו" בשנה שעברה. הוא הצמיח שושנת עלים יחידה, הם התייבשו בקיץ ובחודש אב-אלול של תשס"ט פרחו. שריד התפרחת סומן באיור 9.2.11 ב"1" והוא מצוי בצדו של זוג שושנות העלים (כעמדת שריד עמוד התפרחת באיור 9.2.6). ההיסטוריה ומהלכה מוצגות בין איורים 9.2.4 ל-9.2.10.

איור 9.2.9: משמאל, זוג בצלים עגולים בעלי עוגת בצל אחת שתקרע עם הוספת גלדים לכל אחד מהבצלים. צימוח הבצלים, שקו המגע ביניהם היה ישר (איור 9.2.7) הביא להתעגלותם ולהפעלת לחץ על עוגת הבצל, כמוצג באיור 9.2.10. מימין, חתך לאורך אחד הבצלים.

איור 9.2.10: בסיסם של זוג הבצלים שבאיור 9.2.9. 1. עוגת הבצל שהשתנתה עקב לחץ הבצלים המתפתחים. השווה לאיור 9.2.6. 2. שורש בן השנה שעברה. 3. שורש חדש שמתפתח השנה.

איור 9.2.11: שני זוגות שושנות עלים שהתפתחו לאחר שתפרחת (1) התפתחה, סיימה את הגבעול של השנה שעברה בבצל והפסיקה לעכב התפתחותם של שני ניצנים בכל בצל. מעתה יצמחו בתהליך שתואר באיורים 9.2.4 עד 9.2.10.

בהגיעי באדום למקום (הקרוי "פטרה הקטנה") שנמצא כחמישה ק"מ מצפון לפטרה ולואדי מוסה, נהניתי לסיוע שקיבלתי עבור תצוגת סיפור ההתפצלות. הקרקע החולית שסובלת מדריכה ניכרת של עדרים, נסחפת בקלות ברוח וחושפת את "משפחות הבצלים של החצב" (איורים 9.2.12-9.2.13). באיור 9.2.13 מימין מצוי בצל מבוגר ובו מצויים כבר שני בצלי בת שבקרוב יקרעו עצמם לשניים עצמאיים. הבצלים הקטנים שבאיור 9.2.13 משמאל אינם בצלצולים שהתעוררו אלא 5-4 ניצנים שהתעוררו על עוגת בצל אחת מסיבת פגיעה כלשהי בניצן הקודקודי שלו. "משפחת" החצב שבאיור 9.2.14 מתעוררת בטרם יבשו עמודי התפרחת של השנה שעברה. עלי השנה הנוכחית התעוררו בצדו של עמוד התפרחת שסיימה את "שנת החצב" שעברה (המצב נראה היטב בצד שמאל של איור 9.2.14). מקורם של כל עלי "משפחת החצב" שנראית באיור 9.2.15 בצאצאי חצב אחד שנבט או נשתל אי אז במקום.

איור 9.2.12: "משפחת חצב" שנחשפה בקרקע חולית ליד פטרה, אדום. היסטוריית החלוקה של הבצלים ניכרת וקלה לעתים לשחזור.

איור 9.2.13: מימין זוג בצלים נתון בתוך בצל האם, ממנו התפצלו לאחר פריחתו. משמאל למעלה זוג בצלים בשלב מתקדם מעט מהמוצג מימין. למטה בצלים קטנים שנוצרו כנראה עקב פגיעה בניצן הקודקודי של בצל האם שלהם.

 

איור 9.2.14: "משפחת חצב" מלבלבת לאחר הפריחה. העלים החדשים של השנה בוקעים ממרכז הבצל בעוד התפרחת שייכת לצימוח השנה שעברה ומצויה בצידו של מרכז הבצל.

איור 9.2.15: "משפחת חצב" שהתפתחה מבצל יחיד אשר נשתל בגינת בית ברחוב המשוררת רחל, בית הכרם, ירושלים. קוטר הגוש בשנת 2010 מגיע ל-1 מ' ועל-פי מספר שושנות העלים שבו עבר החצב ארבעה דורות של פריחה, צמיחת התעגלות של הבצלים והתפצלות בעקבות קריעת עוגת הבצל.

מוזכרים בעמוד זה