אודות העניין שלי בשזירת חבלים

פורסם: 8 בנובמבר 2011, ג' בחשון תשע"ב | עודכן: 28/06/15

צמחים כמקור לחבלים וחוטים, מחינוך שדה, דרך הכנרת ועד ירושלים ורומא

שזירת חבלים מצמחים היתה הסיבה הראשונית להתעניינותי בחינוך שדה. התגייסתי לצה"ל כחלק מ"גרעין אמירים" שהשלים את עין גב ושרת בתחילה בנח"ל. במהלך הטירונות יצאנו לסדרה בין החרובים שעל כביש החוף מדרום לנתניה. מפקד הכיתה שלנו העביר לנו שעור ראשון ב"חינוך שדה" ובמהלך השבת השאיל לי לעיון את ספר מערכי השיעור שכתב נגה הראובני. נכתב בו שאפשר לשזור חבלים מיתרן (מתנן שעיר). נסיתי לקלף את קליפת הענף ונעזרתי בשיני במהלך קליעת צמה בת שלושה גדילים. החבל שנוצר היה חזק אבל במהלך אותו יום הקאתי. כך למדתי בשיעור עצמי של ניסוי ותעייה שצמח רעל הוא. במהלך השבוע למדנו איך שוזרים חבל באופן נכון (איור 1.7.1) והרעיון שאני יכול לסייע לעצמי כחייל בודד בשטח הקסים אותי. לאחר סיום פרק הטירונות עברנו לעין גב והתחלתי להתעניין בשירות צבא כמדריך בחינוך שדה. הגעתי למבחן אישי בבית הראובני ועברתי אותו בהצלחה. חברי בעין גב הבינו לרוחי והסכימו לשחרר אותי לפעילות זאת למרות שהתחייבות הגרעין לנח"ל התמלאה כבר על-ידי חברים אחרים שהלכו "לאחוזים".

לאחר סיום קורס מכי"ם התחלתי ללמוד את תורת חינוך השדה ולהדריך. אינני זוכר מתי למדתי מנגה לשזור חבלים אבל הוא הסביר לנו שלמד את מהלך השזירה מבדווי בנגב. שיטת העבודה שלנו התבססה על כך שדליה, קצינת המדור, תיאמה פעילות הדרכה בת יומיים שלושה עם יחידות השדה. שני מדריכים או יותר היו מגיעים לשטח בו התקיימו שיעורי חינוך שדה, סוקרים אותו ומתכננים איזה שעורים ניתן להעביר ומהם מיני הצמחים בהם נשתמש. כך הגדלנו תוך ניסוי ותעייה את רשימת הצמחים הראויים לשזירת חבלים.

איור 1.7.1: שזירת חבל מקליפות של מתנן שעיר (יתרן)

לימדנו לשזור חבלים שקוטרם 2-1 ס"מ באופן אישי וחבלים עבים יותר כפעולה קבוצתית. התחלתי לנסות לשזור חוטים דקים של 3-1 מ"מ וההצלחה שבתה אותי. גם כיום אני ממשיך לשזור חוטים. בעשרות שנות ההוראה שלי באוניברסיטה הייתי עובר בין קבוצות הסטודנטים במהלך סיורים לנגב, עושה הפסקת תצוגה במהלך ההוראה של מדריכי העזר (אסיסטנטים), מספר על היתרן ועל פרשת שמשון ודלילה, שוזר חבל ומציגו כעדות לגבורתו של שמשון. מקליפות שלקחתי אתי אל אוטובוס ההסעה הייתי מפריד סיבים ובמהלך המשך הנסיעה הייתי מעביר חוט דק ולבן בין המשתתפים (איור 1.7.2).

התחביב של שזירת חוטים וחבלים השתלב במחקר מדעי כאשר ד"ר דני נאדל, שהיה אחד הסטודנטים בקורס שלי, ניהל חפירת מחקר ליד אוהלו, לחוף הכנרת. הוא וצוותו חשפו בחוף הכנרת, שפניה ירדו בעקבות בצורות ממושכות, שרידי יישוב שהתקיים שם לפני 18,000 עד 23,000 שנים. הממצא שהביא את דני נאדל אלי היה שלוש קבוצות סיבים שאורך כל אחת מהן 3-2 מ"מ (איור 1.7.3). ד"ר אלה ורקר הגדירה בעזרת בדיקה במיקרוסקופ אלקטרוני שהסיבים המפותלים הם של צמחים חד-פסיגיים. נסיוני הרב בשזירת חוטים ותצפיותי על מופע של צמחים בבתי גידול שונים הביאוני לשתי מסקנות: אין צמחים חד-פסיגיים בצמחיית הארץ וסביבותיה שסיביהם מפותלים באופן טבעי. רבים הם הדו-פסיגיים ממשפחת הסלקיים והשפתניים שגזעיהם מפותלים. הסיבים המפותלים שנמצאו בכנרת פותלו ביד אדם, כלומר, הם שרידי חוטים. הם הפכו להיות החוטים העתיקים ביותר שהתגלו בעולם.

איור 1.7.2: שזירת חוט מסיבי קליפה של מתנן שעיר

חוטים רבים מתקופות מאוחרות יותר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות במדבר יהודה. שנה לאחר שמאמרנו המשותף התפרסם (Nadel et al., 1994)המשיכו נאדל ועמיתיו לחפור באתר אוהלו 2 והוזמנתי לבקר שם. שפע החד-פסיגיים שכיסו את החוף שהתפנה ממים עוררו אותי להרצות לסטודנטים שהשתתפו בחפירה על שזירת חבלים. או אז, במהלך ארוחת בוקר בחוף הכנרת הציע לי דני את ההצעה הבאה: נניח שראש השבט היושב כאן (לפני 20,000 שנה) מעלה בדעתו רעיון ומבקש מהמומחה לשזירת חוטים להכין לו כמה עשרות מטרים של חוט. איך יבצע המומחה את הדבר. ירדתי לחוף, אספתי גבעולים ועלים של סוף מצוי, סמר חד, גומא הפרקים (איור 1.7.4) וגומא צפוף ולקחתי אותם לביתי. ניסוי ראשון הראה שפיצול עלים וגבעולים של גומא הפרקים

איור 1.7.3: סיבים מפותלים מחפירות האתר הפרהיסטורי אוהלו 2 (צלע המשבצת – 1 מ"מ)

לפצלות דקות מייצר לי מאגר גדול של סיבים ראויים ונוחים לשזירת חוטים חזקים. שזרתי 70 מטרים של חוט ממנו יצרו רשת לדייגים (איור 1.7.5). אתר חפירה זה הצטיין גם בכך שהקדמונים לקחו חלוקים של אבן גיר, חרצו באמצעיתם חריץ וכך הפכו להיות משקולות לרשת הדייג. קל לשער שחלקה העליון של הרשת נקשר לגזע עץ שצף במים ובסיוע המשקולות השיגו רשת "עומדת".
כמות עצמות הדגים בתחומי משכנות הדייגים הקדמונים עלתה על זאת של החוף סביב. חיבור האתר למעשינו בחינוך שדה היה גם ביצירת מזרונים למגורים. דני גילה גושים של דגן רב-שנתי שהונחו במצולב שיכבה אחר שיכבה. נזכרתי במזרונים מסירה קוצנית שנגה למדנו להכין וכן את ה"פינוק" שלנו שהתבטא בהוספת שכבה של גבעולי זקנן שעיר כדי להרחיק את חלקי גופנו הרכים מקוצי הסירה.

איור 1.7.4: סיבי עלה וגבעול של גומא הפרקים שנחתך ימים ספורים לפני הצילום

בקיץ 1995 הצטרפתי לקבוצת מחקר שגילתה דמויות של צמחים ליד דמות האדם שמצויה על תכריכי טורינו. בין הדמויות שמצאתי על התצלום באזור הרגליים של האדם היה קו מוארך שדומה למחרוזת של הספרה 8. כך נראה חבל שזור מצמחים לאחר שהתרופף. הדמיון לחבלים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות רב. כאשר סימנתי את כל קווי החבל ומדדתי אותם, האורך הצטבר ל-10 מטרים. אנחנו מאמינים שחבל זה קשר את האדם שבתכריכים אל הצלב; שלושת המסמרים שנעצו בגופו לא היו יכולים להחזיקו על הצלב.

ב-2006 הוקמו בירושלים וברומא תערוכות המציגות את הממצאים בתכריכי טורינו. נשאתי את הרצאתי על הממצאים הבוטניים והחבלים היוו את אחד המרכיבים החשובים של ההרצאה. כאשר ישבתי ליד הקרדינל שגזר את סרט התערוכה ברומא, שזרתי עבורו חוט מהסיבים שהיו ברשותי. הוא החזיק את החוט בחוזקה ואמר שישתמש בו כסימניה לספר בהיותו שזור באותה שיטה בה נשזר החבל שאסר את האיש אל הצלב. מאז החלטתי שמי ששומע את הרצאתי יקבל למזכרת חוט שאני שוזר מסיבים שיש לי ללא הגבלה. אלה הם סיבי עלה של דקל ושינגטוניה חסונה הגדלה בגני שבירושלים (איורים 1.7.6, 1.7.7).

איור 1.7.5: מודל של רשת שהותקנה מ-70 מ' של חוט מגומא הפרקים

איור 1.7.6: תקריבי עלה של וושינגטוניה חסונה. הפסים הבהירים הם עורקים המשמשים אותנו להכנת חוטים חזקים

איור 1.7.7: חוט מסיבי עלה (הירוק) וחוט מסיבי גזע (החום) של ושינגטוניה

ביבליוגרפיה

Nadel, D., Danin, A., Werker, E., Schick, T., Kislev, M.E., and Stewart, K. 1994. 19,000 year old twisted fibers from Ohalo II. Current Anthrop. 35(4): 451 458.