הכנת חוטים וחבלים מוושינגטוניה ואגבה

פורסם: 15 ביולי 2007, כ"ט תמוז תשס"ז | עודכן: 13/05/14

וושינגטוניה

דקל הושינגטוניה (איור 1.2.1), ממוצא קליפורני או מכסיקני, נבדל מהתמר בהיותו בעל עלה דמוי כף-יד (איור 1.2.2). יש לו יתרונות רבים בקלות גידולו בארץ, ועל כן נוטעים אותו בשטחים ציבוריים רבים. ציפורים אוכלות את פירותיו הקטנים ומפיצות את הזרעים – לאחר שעברו את מערכת העיכול שלהן – לשטחים בהם אין להם מתחרים בשנות החיים הראשונות. בשפת העלה יש הרבה סיבים דקים הנראים כאילו הם מחכים לשוזר החוטים. לא כדאי לנסות – הם שבירים ולא ראויים לשזירת חוטים. בפטוטרת של עליו הגדולים יש שפע סיבים שקל להכין מהם חוטים וחבלים לבנים. קל לחתוך עלה בבסיסו עם מזמרה או מסור ויש להיזהר מהקוצים שיש בשפת הפטוטרת (איור 1.2.3). אל הסיבים נלווים חלקי צמח שאינם סיבים והם עשויים להפריע לחוזקם של החוט או החבל. אפשר לנקות את העודפים בעזרת אולר. השזירה – כרגיל (איור 1.2.5).

איור 8: 8. ושינגטוניה הוא דקל אמריקאי נטוע ונפוץ בעצמו בארץ. בשפת העלה מצויים סיבים לבנים.

איור 1.2.1: וושינגטוניה היא דקל
אמריקאי נטוע ונפוץ בעצמו בארץ.
בשפת העלה מצויים סיבים לבנים.

איור 9: העלה דמוי מניפה; שפת הפטוטרת קוצנית

איור 1.2.2: העלה דמוי מניפה; שפת הפטוטרת קוצנית.

איור 10

איור 1.2.3

איור 11: לאחר הסרת הקוצים אפשר להפיק סיבים ראויים לשזירת חוטים

איור 1.2.4: לאחר הסרת הקוצים אפשר להפיק סיבים ראויים לשזירת חוטים.

איור 12: חוט מסיבי ושינגטוניה

איור 1.2.5: חוט מסיבי וושינגטוניה.

אגבה

איור 13: אגבה היא צמח אמריקאי שקרוביו ידועים בשם

איור 1.2.6: אגבה היא צמח אמריקאי שקרוביו ידועים בשם "סיזל".

עלי האגבה מכילים סיבים בכמות רבה. ממין קרוב של אגבה מכינים בעולם חבלים באופן מסחרי ואחד השמות העממיים הנפוצים לחומר ולחבלים הוא סיסל (מבוטא סיזל אך נכתב sisal ). משונה, אך שם מסחרי זה ניתן על פי עיר בחופי אמריקה התיכונה בה הצמח אינו גדל כלל. גם בארץ ניסו לגדל את הצמח באופן מסחרי, אך העניין לא צלח בגלל עלות גבוהה של עבודת כפיים. בערי ישראל ובכפרים נטועים הרבה צמחי אגבה, ובזכות הופעתה המיוחדת נתייחס אליה בפרק מיוחד (על פרחים, עטלפים ושתילים). מבנה העלה מפריע לעוברים ושבים בשל הקוצים האכזריים שבקצה העלה ובשפתו. כדי להמנע מצרות מיותרות אני ממליץ להסיר את חוד העלה ואת הקוצים שבשפתו (הצילומים יסייעו) לפני כריתת העלה למטרות שזירת חוטים. כפי שאפשר לראות בחתך העלה (איור 1.2.8), סיביו הרבים מוקפים ברקמה עתירת מים. לאחר הסרת העלה אפשר למשוך משפתו סיבים בודדים לכל אורכו. יש עלים שאורכם 2-1 מ', וסיבים ארוכים מקלים על הליך השזירה.

סיבי האגבה חזקים ואפשר להכין מהם חוטים דקים וחזקים במיוחד. לאחר הפרדת סיבים מהעלה אפשר להעזר בסכין להורדת הרקמות עתירות המים שדבקו בסיבים. כאשר הם נקיים, הסיבים מתייבשים מהר ומוכנים מיד לשזירה. אפשר גם לשזור חבלים עבים, אך הללו דומים לחבלים תעשייתיים ולא לכך כוונתנו. בפני העלה יש רקמת עור (אפידרמיס – נראה היטב בצבע אפור מעל לרקמה הירוקה באיור 1.2.9, בו מוסרים קוצי שפת-העלה) שאפשר לקלף ממנה פיסות גדולות. רקמה זאת מגינה היטב מפני התייבשות ואפשר לשמור עלה כרות בבית למשך חודשים רבים, אם לא פוגעים באפידרמיס.

איור 14: האגבה צומחת נוי בישראל ולעתים קרובות מגדלים זן מגוון.

איור 1.2.7: האגבה היא צמח נוי בישראל ולעתים קרובות מגדלים זן מגוון.

איור 15: שפע הסיבים המצויים בעלה נראים היטב בחתך שלו.

איור 1.2.8: שפע סיבים מצוי בעלה ונראה היטב בחתך שלו.

איור 16: הסיבים באגבה הם מערכת העורקים המובילה נוזלים לכל אורך העלה. הם מוקפים ברקמה עתירת נוזלים

איור 1.2.9: הסיבים באגבה הם מערכת העורקים המובילה נוזלים לכל אורך העלה. הם מוקפים ברקמה עתירת נוזלים.

איור 17: מהסיבים ניתן לשזור חוט דק וחזק.

איור 1.2.10: מהסיבים ניתן לשזור חוט דק.