צומת הנגב ומשאבי שדה

פורסם: 8 באפריל 2013, כח בניסן תשע"ג | עודכן: 13/05/14

2.6. צומת הנגב ( משקעים – 100- 150 מ"מ)

על גבעות הקירטון שמדרום לנחל סכר מפותחת חברת לענת המדבר ואשליל הנגב. על הלס שבבסיס מדרונות הקירטון שולט חמד המדבר (איורים 9.1.43 – 9.1.45). הוא מלווה בהלופיטים חד-שנתיים כמו מוצנית קטנת-פרחים ולחך שסוע. הקושי העיקרי שקיים כיום לבחינת צומח זה הוא מציאת מקום לעצירה בטוחה לשם הורדת נוסעים שבאים לראות את הצומח על הגבעות שמצפון לצומת הנגב. עם הפיתוח הצפוי באזור זה של הנגב, סביר להניח שיהיה קשה לבחון את הצומח.

איור 9.1.43: שיחים שחורים של חמד המדבר על מדרון לסי תחתון של גבעת גיר ליד צומת הנגב

איור 9.1.44: שיח של חמד המדבר

איור 9.1.45: תקריב של ענפי חמד ירוקים, עליהם מנוונים; מימין ענפים נושאים פרחים לאחר הבשלת הפירות ופיתוח כנפיים המסייעות להפצת זרעים

2.7. משאבי שדה (משקעים – 100 מ"מ)

עמק הלס הרחב לאורכו סלול כביש 40 מדרום לצומת הנגב בואך משאבי שדה מאוכלס בחברת חמד המדבר במקומות בהם התשתית היא לס נקי. במקומות בהם התשתית אבנית שולט זוגן השיח. המדרונות של סלעי הקירטון אותם אנו בודקים מעמק האלה ודרומה מצויים בתחום השחון ביותר של החתך שלנו. הצומח השולט על מרבית שטחי הקירטון הוא חברת זוגן השיח ואשליל הנגב (איורים 9.1.46, 9.1.47). הזוגן ניכר בעליו הטיפוסיים בהם זוג עלעלים בשרניים (איור 9.1.48- "L") נישא על פטוטרת בשרנית גלילית (איור 9.1.48 "P"). בעונת היובש מתייבש זוג העלעלים, הם נושרים ונותרות פטוטרות דמויות נקניקיות עם צלקות או עם שרידי העלעלים (איור 9.1.48 מימין). בשנות בצורת עשויים כל שיחי הזוגן להישאר במצב הדומה למוצג באיור 9.1.48 מימין ולשאת עלים בני שנתיים לצד עלים בני שנה אחת.

איור 9.1.46: גבעות קירטון של תצורת צרעה, ליד משאבי שדה, מאוכלסות בחברת זוגן השיח ואשליל הנגב; במישור הלס בין הגבעות שולטים שיחים כהים של חמד המדבר

איור 9.1.47: מדרון מאוכלס בחברת זוגן השיח ואשליל הנגב. בשנות בצורת אין צמחים מלווים

איור 9.1.48: תקריב זוגן השיח; משמאל – נבט שכל עליו בני השנה הנוכחית (1). בראש הפטוטרת (P) יש זוג עלעלים (L) ירוקים; מימין – ענף בוגר עם עלים בני השנה שעברה (2) ובראשם שרידי העלעלים שיבשו לקראת הקיץ של השנה שעברה

חלק זה של החתך מהווה את נקודת התפוצה הצפונית ביותר של זוגן השיח בעולם (איור 9.1.49); הוא צמח אנדמי לישראל, סיני ודרום-מערב ירדן ובסביבת צומת הנגב מצויים הפרטים הצפוניים ביותר בקו האורך של באר שבע. בתחום זה הוא גדל על מדרונות הפונים דרומה ועל מחשופי חוואר של תצורת תקייה. בחתך של מדבר יהודה, נמצאים פרטיו של הזוגן, הצפוניים בעולם, על פני מפנים דרומיים ליד תחנת קו הגובה של פני הים על כביש מס' 1. אשליל הנגב (איור 9.1.50) שהופיע כבר כמלווה של לענת המדבר בצומת הנגב, ממשיך ומלווה גם את הזוגן. צמחים חד-שנתיים הנלווים לחברת הזוגן מאפיינים את עמידות הצמחים כנגד המצב בו יש שנות בצורת מרובות.

לצמחים כוכב ננסי ולחך שסוע יש מדי גשם פנימיים שמונעים הפצת זרעים לפני רדת כמות מספקת של גשם. לחך שסוע במצב יבש מוצג בחציו התחתון של איור 9.1.51. לאחר הרטבה של הצמח מתרוממים עוקצי התפרחת וזוקפים את התפרחות. עלי הגביע והחפים נפרשים והפרחים בהם כלואים הזרעים נחשפים לטיפות הגשם. אלה מכות על החצי העליון של הפרי (הנקודות הלבנות שבחציו העליון של איור 9.1.51) והוא נפתח. הזרעים מותזים מצמח האם ובנפלם על קרקע לחה, תאי קליפות הזרע סופגים מים ותופחים לריר שבוקע מתוך התאים. הזרע עם מעטהו הרירי נדבקים לקרקע ומתחילים בנביטה לאחר זמן קצר. בהעדר גשם ראשוני אין חשיפה של הזרעים לכוח המפיץ אותם. המטר השני פותח את הפירות ומתיז את הזרעים.

שני חלקים אלה של התהליך הם "שעוני הגשם" של הלחך. לאחר כמה ממטרים מתפרקים מרבית הפירות והתפרחות (איור 9.1.52). בהעדר גשמים נותר מאגר זרעים על-אדמתי מוגן מפני מזיקים. לכוכב ננסי מנגנון דומה. הגשם מרטיב את הקרקפות היבשות (איור 9.1.53) ועלי המעטפת שלהם נפתחים. על המצעית מצויים זירעונים בעלי ציצית קצרה וקשקשים מכסים אותם. בהירטב הציצית, זיפיה נפרשים והקשקשים המכסים אותם נפתחים. הם עשויים לפוץ ברוח או שגשם נוסף יתיז את הזירעונים מתוך הקרקפת הפתוחה.

איור 9.1.49: מפת תפוצה עולמית של זוגן השיח. המסייר יוכל לפגוש בשיחי זוגן הצפוניים בעולם כ-15 ק"מ דרומה לבאר שבע

איור 9.1.50: אשליל הנגב. הנקודות שעל העלים (משמאל) הן בלוטות שמפרישות תמיסות עתירות מלח. בהתייבש התמיסה נותר בראש הבלוטה גרגר של מלח (מימין)

איור 9.1.51: לחך שסוע בן השנה (למטה) שהורטב וענפי התפרחת הזדקפו במהלך 5 דקות; הפירות מוכנים להיפתח על ידי טיפות גשם ואם לא ירד יחזרו למצב היבש של חצי התמונה התחתון

איור 9.1.52: לחך שסוע שעומד עם זרעים בתוך שרידי התפרחות שגשמי השנים שעברו לא פתחו ולא פוררו

איור 9.1.53: כוכב ננסי מצפה לגשם או לטייל שיקטוף אותו, יכניס לכוס מים או ירטיבו ברוק פיו ויחזה בפתיחה של עלי המעטפת תוך זמן קצר

שעון גשם נסתר קיים אצל גרגריון ערבי (איור 9.1.54). צמח חד שנתי זה עמיד למלח ולנוסעים בקטע הכביש בין צומת הנגב למשאבי שדה הוא נותן את המופע הייחודי שלו. בשנים שחונות ובינוניות הוא אינו מתפתח כלל. בשנים גשומות הוא יוצר מרבדים צהובים בוהקים (איור 9.1.55) על מחשופי שכבת החוואר של תצורת תקייה. השכבה שמתפקדת כקרקע מלוחה נחשפת בגבול גבעות הקירטון של תצורת צרעה עם העמק (איור 9.1.46). בשנים רגילות מליחותה גבוהה מדי ואילו בשנים גשומות נוצרים התנאים הייחודיים לנביטה ולהתפתחות מלאה של הגרגריון.

איור 9.1.54: גרגיריון ערבי הוא צמח חד-שנתי עמיד למלח ומתפתח על קרקעות מלוחות למדי בשנים גשומות בלבד.

איור 9.1.55: מרבד של גרגיריון ערבי בשנה גשומה. פס רחב של מרבדי גרגיריון פורחים נראה במדרונות הגבעות שמעבר לפסים החומים באיור 9.1.47 בשנים גשומות לכל אורך הכביש מצומת הנגב למשאבי שדה