חולות נחל סכר

פורסם: 18 בפברואר 2013, ח באדר תשע"ג | עודכן: 13/05/14

2.5. חולות נחל סכר (משקעים – 150 מ"מ)

במבט מהר צבוע צפונה (איור 9.1.29) בולטת לשון החולות של נחל סכר (מס' 5). חולות אלה מכסים ברציפות את גבעות הקירטון שבין באר שבע (איור 9.1.30, מס' 4) לצומת הנגב (מס' 6). חולות אלה בולטים בצבעם גם בתמונות לווין (איורים 9.1.30, 9.1.31). כסות החול משפיעה על שיפור חידור המים ועל כן גם להגדלת כסות הצומח. החול גם ממלא את ערוצי הנחלים הנראים ביחידות 4 ו-6 והערוצים דרכם נפסדו מי נגר נעלמו מהשטח של גבעות הקירטון שכוסו בחול. עד לשנות ה-1970 חולות נחל סכר נדדו. המטיילים והבוטנאים יכלו לעצור את רכבם, לראות ולהראות את הצומח בחולות המדבר. ייעור של החולות שממערב לכביש הביא לעצירת התנועה של החול. צמחים ונופים הקשורים בחול הנודד נעלמו מהשטח. כיום יש לנסוע עשרות קילומטרים כדי ללמוד על יחידות נוף צמחי זה.

תהליך ייצוב החול מלווה בחילופים של חברות צמחים ייחודיות ובהעדרן נציג כאן מבחר מצומצם. הצמח המותאם ביותר לחול נודד בתחום המשקעים 150-100 מ"מ הוא מלענן המטאטאים (איורים 9.1.32, 9.1.33). כאשר חול מכסה את הצמח גבעוליו מכים שורשים מהמפרקים, ניצנים קבורים מתעוררים, צומחים מעל החול שכיסה אותם ויוצרים במהלך הזמן תלולית (המכונה נבקה – nebka בספרות המקצועית). לאחר הפריחה מלווה כל גרגיר בשלושה מלענים מנוצים, זהים באורכם, שהיותם כפופים לאחור מזכירה מצנח הצמוד אל צנחן. אם הצנחן אינו מנתק עצמו מהמצנח הרוח גוררת אותו על פני הקרקע בכיוון מנוגד לגופו (איור 9.1.32 מימין למטה). יחידת ההפצה של המלענן נגררת על פני החול עד הגיעה לקצה החולית שם היא נעצרת במדרון הגלישה המוגן מהרוח. גרגירי חול שמוסעים עד לנקודה זאת מכסים את הזרעים.

במהלך השנים מצטופפת אוכלוסיית המלענן ועם שינוי התנאים המקומיים נוספים שיחי לענה חד-זרעית ואחרים אשר מפחיתים את מהירות הרוח ואתה את תנועת החול ביעילות גוברת. מתפתח במקום קרום ביולוגי בו כחוליות חוטיות "מדביקות" גרגירי חול אל גופן (איור 9.1.34). מהירות הרוח הפוחתת מאפשרת כליאת אבק נוספת ושיפור משטר המים בחול. מתפתח צומח כהה יותר (איור 9.1.35), מעליו ניכרות בבהירותן חוליות אורכיות בהן תנועת החול נמשכת.

איור 9.1.29: מבט אופקי מהר צבוע אל עבר באר שבע (מס' 4, בתיה סמוכים לאופק של התמונה). מעבר למישורים וגבעות של קרקע לס (מס' 6) בולטת בכהות צמחית לשון מזרחית של חולות חלוצה – חולות נחל סכר (מס' 5)

איור 9.1.30: מבט אנכי מלוויין על סביבת נחל סכר; המספור כבאיור 9.1.29

איור 9.1.31: מבט אנכי מלוויין על סביבת נחל סכר; המספור כבאיור 9.1.29. עקב חלחול מלא של מים לקרקע החולית לא ניכרים ביחידה 5 ערוצי נחלים

איור 9.1.32: תלוליות חול (נבקות) שנבנו על-ידי צמחי מלענן המטאטאים שצמחו מעל החול שקובר אותם. מימין למטה קטע מתפרחת של מ. המטאטאים עם כשש יחידות הפצה מוכנות להיגרר ברוח על פני החולות

איור 9.1.33: חולית אורכית במערב הנגב עם נבקות של מלענן המטאטאים

איור 9.1.34: פני חולית מיוצבת בהם קורים של כחוליות עם גרגירי חול דבוקים אליהם מייצבים את הקרקע

איור 9.1.35: חולות במערב הנגב. דיונה אורכית מכוסה בבליטות – נבקות של מלענן המטאטאים וביניהן החול בהיר. בשטח שבין החוליות החול מיוצב וכהה, הצומח עליו צפוף וחסר נבקות

לאחר שיפוץ כביש 40 המקום היחיד בו ניתן לעצור את הרכב כדי לראות את חולות נחל סכר הוא תחנת הדלק של "רמת בקע" בדרך דרומה. מרבית השטח מופרע על-ידי שחיקתו בגלגלי טרקטורונים. גם הם לא הצליחו עדיין להרוס את המצב הבסיסי של השטח בו חול מיוצב מכסה את גבעות הגיר (איור 9.1.36). פסגתן של גבעות גיר בודדות ניכרת באבנים שיש על פני שטחן כחלק מקרקע לסית וסביבן שטחים חוליים ללא אבנים. צמחים גדולים יחסית של נואית קוצנית (איור 9.1.13) מלווים בצמחי מתנן שעיר שגדלים בקרקע החולית. כ-300-200 מ' מערבית לתחנת הדלק מצויים שרידי כביש האספלט הבריטי. ממערב לכביש זה אפשר לראות באביב של שנה גשומה צמחים פורחים של אירוס הנגב (איור 9.1.37).

על מחשופי הגיר עם הקרקע עשירת הלס גדלים בין היתר צמחי לחך שסוע (איור 9.1.38). בקרקע החולית השכנה התגלה בשנים האחרונות מין נוסף של לחך הדומה ללחך שסוע והנבדל ממנו בעובי עוקץ התפרחת וביחס בין אורך התפרחות על עוקציהן בהשוואה לעלים (איור 9.1.39). לחך החולות פורסם כמין חדש למדע ב-2011 ועד שיתגלה בחולות נוספים הוא נחשב לעת עתה כאנדמי לחולות חלוצה (כולל חולות נחל סכר, חולות שונרה וחולות ליד ניצנה). התאמתו הראשונית לגידול בחול נודד היא יכולתו להמשיך ולהתקיים גם כשחלק ניכר מגופו נקבר בחול (איורים 9.1.40, 9.1.41). לחך שסוע (איור 9.1.42 מימין) ולחך החולות (איור 9.1.42 משמאל), שגודלו בעציצים שכנים מזרעים שנאספו ליד משאבי שדה, נבדלים היטב באורך התפרחות המושווה לאורך העלים. לחך החולות מותאם לקבורה מזומנת בחול נודד. אני מקווה שמחקרים גנטיים יראו בעתיד יחסי קירבה וריחוק בין שני המינים העצמאיים.

איור 9.1.36: תצוגה סכמתית של השטח בתחנת החולות של רמת בקע. על גבעת גיר הבולטת בין החולות מצוי לחך שסוע ועל החול שלידו לחך החולות.

איור 9.1.37: אירוס הנגב, צמח אנדמי לחולות מערב הנגב וגדל בחול המיוצב שממערב לתחנת הדלק ברמת בקע

איור 9.1.38: לחך שסוע מראש גבעת גיר (ראה איור 9.1.36), צמח שחרחר בן השנה שעברה עם צמח ירוק ופורח בן השנה הנוכחית

איור 9.1.39: לחך החולות מרוחק מטרים בודדים מהנקודה בה צולם איור 9.1.38

איור 9.1.40: לחך החולות שנקבר בחול נודד וקצות תפרחותיו ממשיכות להתפתח ולתפקד

איור 9.1.41: לחך החולות שנקבר לאחר שהבשיל שתי תפרחות המשיך לצמוח ולתפקד עם קצות העלים וקצות התפרחות שנותרו מעל פני החול

איור 9.1.42: צמחי לחך שהוריהם היו שכנים ליד משאבי שדה וגודלו על אדן חלוני בירושלים על פני אותה קרקע. משמאל שני צמחי לחך החולות שתפרחותיהם ארוכות מהעלים ומימין שני צמחי לחך שסוע שתפרחותיהם קצרות בהרבה מהעלים