שדות התבואה בין להבים לבאר שבע

פורסם: 11 בפברואר 2013, א באדר תשע"ג | עודכן: 13/05/14

2.3 שדות התבואה בין להבים לבאר שבע

בתחילת עונת הצמיחה, בשנים גשומות, נזרעים השדות מדרום ללהבים בחיטה ובשעורה. בשדות שלא דושנו בחומרים מזינים מתפתחות בליטות כהות, מעין גבעות זעירות (איור 9.1.16). אלה הם קנים של נמלת הקציר שכבר הזכרנו במקומות אחרים . השעורה שבשמאל התמונה (איור 9.1.17) קטנה ובהירה מהשעורה שלידה. הגדולה באה מהערימות הכהות שבשדות והקטנה מאפיינת את שאר השטח שבין הקנים. בשטחי בור שכנים יוצרים צמחי חרצית עטורה (איור 9.1.17 מימין) את "הערימות" וההסבר תואם את זה שניתן "לערימות" השעורה. שדה שלא נחרש בתחום זה מובא באיור 9.1.18. שדה כלניות ממערב לחורבת פורה מאפיין את הקרקע שאינה פורייה (איור 9.1.19); ליד קן הנמלים שבצדה השמאלי של התמונה מצויים צמחים גדולים של גדילן מצוי, חרצית עטורה וחרדל לבן שמנצלים היטב קרקע פורייה ודוחקים את מתחריהם.

טוריים מצויים (איור 9.1.20) יוצרים בשדות הזרועים מרבדי פריחה לבנים. בשטחי הקרקע הלסית שמדרום ללהבים ועד צומת הנגב, בחורף של שנה גשומה חורשים את הקרקע וזורעים חיטה או שעורה. בשטחים שנחרשים באופן קבוע קיים יתרון ביולוגי לצמחים בעלי עמידות לחריש. הבולט שבהם הוא אכילאה ערבתית (איורים 9.1.21, 9.1.22). זהו צמח רב-שנתי שחלקיו העל-אדמתיים מתייבשים בקיץ ואילו מתחת לאדמה יש לו קני-שורש. כאשר קני השורש נחתכים על-ידי מחרשה הם אינם מתים ובבוא החורף הצמח מלבלב. חברת הצמחים של קרקעות הלס המעובדות בצפון הנגב קרויה על שם האכילאה הערבתית. אחד הצמחים הנאמנים לחברת האכילאה הוא שכרון מרושת (איורים 9.1.23, 9.1.24). יש להיזהר מהתעסקות עם הצמח – הוא רעיל לבני אדם.

איור 9.1.16: שדה תבואה בין צומת להב לצומת גורל, עם "בליטות " ירוקות כהות

איור 9.1.17: 1. משמאל – צמח שעורה קטן, בלתי מסועף וחיוור שגדל בשדה ללא השפעת קן הנמלים; מימין – צמח שעורה גדול, מסועף וכהה שגדל בקרבת קן של נמלת הקציר2. מימין -צמח חרצית קטן, בלתי מסועף וחיוור שגדל בשדה ללא השפעת קן הנמלים; משמאל – צמח חרצית גדול, מסועף וכהה שגדל בקרבת קן של נמלת הקציר

איור 9.1.18: צומח עשבוני על גבעות בין בית קמה לבאר שבע ובו בולטים לעין המתבונן קני נמלת הקציר

איור 9.1.19: שדה בור עם שפע כלניות בשטח בו הקרקע אינה פורייה; ליד קן הנמלים לא גדלות כלניות שנדחקות על-ידי צמחי אשפתות כמו חרצית עטורה וחרדל לבן המותאמים לשגשג בקרקע פורייה

איור 9.1.20: טוריים מצויים יוצרים מרבדים לבנים בחורף של שנים גשומות בין בית קמה לבאר שבע

איור 9.1.21: אכילאה ערבתית מתרבה באופן וגטטיבי בשדות תבואה על קרקע לס חרושה בקביעות בתחום משקעים של 250-100 מ"מ

איור 9.1.22: קרקפות קטנות ערוכות בתפרחת דמוית סוכך. העלים נראים גליליים אך הם גזורים לאונות צרות

איור 9.1.23: שכרון מרושת הוא עשב-רע בשדות תבואה על קרקע לס חרושה בקביעות בתחום משקעים של 250-100 מ"מ

איור 9.1.24: רשת העורקים על הכותרת ייחודית בסוג ובכל צמחי הארץ. צמח רעל שפוגע מדי שנה בילדים שמנסים לטעום אותו ומובאים לבתי חולים

2.4. כתף באר שבע (אנדרטת חטיבת הנגב; משקעים – 200 מ"מ)

בתחום המשקעים של 200 מ"מ הפך מרבית השטח הטבעי למנוהל בידי האדם. חלק קטן של גבעות הקירטון של כתף באר שבע נותר במצב טבעי למחצה. הרעייה המוגברת על-ידי עדרי הבדווים נמשכת אך עוד יש שרידים של צומח הבר הטיפוסי למקום. בן השיח השולט בגבעות הוא נואית קוצנית (איורים 9.1.13, 9.1.14). כמות גדולה של גושי עירית גדולה (איור 9.1.25) מלווה את שרידי הנואית הקוצנית. יש שנים בהן העירית נראית כצמח היחיד בשטח. פעילות האדם נותנת לעירית יתרון ביולוגי והוא מתרבה ומשתלט. בהר הנגב הנואית היא צמח נלווה ללענת המדבר (איור 9.1.26) שם הם יוצרים ערבות בני-שיח. צמחי ערבות נוספים מצויים כאן. כאלה הם: קדד קדוש (איור 9.1.27 משמאל) ומרווה צמירה (איור 9.1.27 מימין).

הקדד הוא נציג לסוג עתיר מינים המיוצג על-ידי עשרות מינים בצומח הערבות והמדבריות של המזרח התיכון. בכתף באר שבע יש לפחות שמונה מינים של קדד אשר בשנים שחונות קשה להבחין בהם, אך בשנים גשומות הם משגשגים, פורחים ומפליאים בחיוניותם. בן שיח קטן, שהעצה שבענפיו אינה קשיחה, הוא דרדר מצרי (איור 9.1.28). בפי הבדווים שמו מוראר (משורש מר) ורכות ענפיו מגינה עליו מפני כריתה להסקה. פרחיו הצינוריים מוכנים עם שחר לביקור הדבורים. נגיעה בצינורות המאבקים הבולטים מעל התפרחת מתלווה בתנועה מהירה שלהם המביאה לחשיפת גרגירי אבקה בראשם.

איור 9.1.25: עירית גדולה מתרבה בשטחים בהם יש רעיית יתר וכריתה של מעוצים

איור 9.1.26: לענת המדבר. משמאל – שיח קטן, מפוצל לחלקים עצמאיים שכל אחד מענפיהם נהנה משורשיו; במרכז – ענף חורפי בעל עלים גדולים מכוסים שערות לבנות דוחות קרינה; מימין – ענף בסתיו נושא תפרחות ועלים זעירים

איור 9.1.27: משמאל – קדד קדוש בחורף של שנה גשומה; מימין – מרווה צמירה ממאפייני ערבות בני השיח

איור 9.1.28: דרדר מצרי, ממאפייני ערבות בני השיח